פרופ' אילנה לביא מקיבוץ עין חרוד מאוחד, ראש החוג לתואר ראשון במערכות מידע באקדמית עמק יזרעאל וחוקרת הבנה של מושגים מדעיים מורכבים במדעי המחשב ובמתמטיקה, ערכה בשנתיים האחרונות מחקר על דרך הוראה חדשנית שתביא תלמידים בבתי הספר היסודיים ללמוד את מקצוע התכנות.
1 צפייה בגלריה
פרופ' אילנה לביא
פרופ' אילנה לביא
פרופ' אילנה לביא
(צילום: דוברות האקדמית עמק יזרעאל)
לדברי פרופ' לביא אחוז התלמידים אשר נחשף ללימודי תכנות בתיכון או בבית הספר היסודי הוא נמוך. "תלמידים רבים נרתעים מלימודי תכנות בשל הדעה הרווחת שלימודים אלו הינם קשים ודורשים יכולות קוגניטיביות גבוהות וידע במתמטיקה", הסבירה את מטרת המחקר, "חשיפה מוקדמת ללימוד תכנות חשובה לפיתוח אנשים בעלי חשיבה אנליטית אשר יוכלו להשתלב באופן מיטבי בשוק העבודה העתידי שיהיה טכנולוגי רובו ככולו".
קראו גם:
בעקבות כך פיתחה פרופ' לביא יחידות לימוד ללימוד תכנות המיועדות לתלמידי כיתות ו' תוך שימוש במוזיקה. בשיטה המוצעת, לדבריה, התלמידים לומדים את מושגי התכנות המופשטים כמו פונקציות, משתנים, מבני חזרה ובקרה, תהליכים מקבילים ופרמטרים דרך תיווך קונקרטי ומהנה של המוזיקה. המחקר שלה למעשה בדק את ההשפעה של שיטת הלימוד על תפיסות התלמידים בנוגע ללימוד תכנות.
במחקר השתתפו 11 תלמידי כיתות ו' בבית ספר יסודי בעין חרוד ומהניתוח שלו עלו ארבע קטגוריות: הנאה, עניין, רכישת ידע בתכנות ובמוזיקה ורכישת חוויות של הצלחה.
ממצאי המחקר מצאו כי התלמידים גילו התלהבות וסקרנות בנוגע למושגים הנלמדים, הם הגיעו בהפסקות בין השיעורים כדי להתקדם בעבודתם והתוצרים שלהם היו ברמה גבוהה. "הצורך במושגי התכנות נבע מהם ולא 'הונחת' על ידי המורה", סיכמה פרופ' לביא והוסיפה כי "ניתוח הממצאים העלה ששיטת לימוד זו גרמה להסרת מחסומים ולשבירת הסטיגמות הרווחות בנוגע לרתיעה מלימוד תכנות".
ומה לגבי העתיד? האם התוכנית שלה, שהיא בהחלט פורצת דרך, תשתלב במערכת החינוך? פרופ' לביא מקווה שכן: "השתתפתי בשני פרויקטים של משרד החינוך, הקדירה החינוכית ו־edstart. מחכה שהם יאמצו את היוזמה שמחייבת הכשרת מורים להעברת יחידת הלימוד שפיתחתי".
לעדכונים - חדשות הקיבוץ