קיבוץ עין הנצי"ב בעמק המעיינות מהווה דוגמה ומופת לשילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בחברה. לפני שש שנים הוקם בקיבוץ בית קהילתי 'בית אחיה' המשמש בית לחיים עבור בחורים מרקע דתי המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי.
מאז שהוקם הוא מהווה חלק בלתי נפרד מחיי הקהילה בעין הנצי"ב כאשר 20 חברי וחברות הקיבוץ מעבירים באופן קבוע חוגי העשרה לדיירי הבית שגם מתארחים בשבתות לסעודות שבת אצל משפחות הקיבוץ.
לחיות באופן עצמאי
המקימה, היוזמת ובעלת הרעיון להקמת בית בקהילה עבור צעירים על הרצף האוטיסטי היא שולמית עפרוני, חברת קיבוץ עין הנצי"ב. לצורך העניין היא גייסה את גדליה קרן, חבר הקיבוץ שמשמש כמדריך לצעירים בבית ואת נעה קליין שעזרה בהקמת הבית ופועלת בו כאשת מקצוע ומספקת לדיירי הבית מיומנויות בתחום התקשורת.
גדליה קרן (69), שעבד כחקלאי כל חייו, עשה שינוי חד והצטרף לפרויקט הקמת הבית הקהילתי מיד עם יציאתו לפנסיה כמדריך הנערים בבית אחיה. "אני חושב שעשיתי דבר מאוד נכון, הכנתי לעצמי מקום שאני יכול מבחינה פיזית להמשיך ולעבוד בו. זה מספק אותי שאני יכול לתרום מעצמי לבחורים שלא יוכלו לנהל כנראה אף פעם חיים עצמאיים בדירה משלהם. אני חושב שהקשר איתי ועם הצוות מאפשר להם לפחות את החיים האלה בצורה טובה ונעימה ועוזר להם בהתלבטויות, במחשבות ובחרדות".
התוכניות להקמת הבית בקהילה החלו עוד לפני כשמונה שנים כשחברי עין הנצי"ב חיפשו פרויקט שישמש כפרויקט קהילתי בקיבוץ. "המטרה היתה לעורר בחברי עין הנצי"ב עניין לפרויקט קהילתי שייתן מענה לחברה הישראלית כולה", אומר קרן, "חשבנו שזה יהיה מענה הולם להקים בית לחיים לאנשים שלא יכולים להמשיך לחיות בביתם בגלל מוגבלות כלשהי".
הבית מיועד לבחורים בני 21 ומעלה, בעלי רקע דתי או מסורתי, והוא ממלא חוסר שהיה קיים עד כה של בית חם לצעירים על הרצף האוטיסטי שעובד בתוך הקהילה. עמותת 'קמה' שכבר הקימה בית בקיבוץ מירב בגלבוע נותנת את המענה לבחורים בתחומים המקצועיים כמו ריפוי בעיסוק, עבודה סוציאלית וקלינאי תקשורת.
היום מתגוררים בבית 8 דיירים על הרצף האוטיסטי והוא מספק להם את האפשרות לחיות באופן עצמאי מחוץ לביתם. הבית מהווה גם חלק בלתי נפרד מחיי הקהילה בקיבוץ. "המיזם הזה מאוד הצליח לנו כי יש לנו 20 חברים וחברות בעין הנצי"ב שמעבירים באופן קבוע חוגים שמעשירים את הבנים בשעות הערב", אומר קרן, "החוגים כוללים מוזיקה, אימון גופני ושיעורים תורניים. אלו שמוכשרים במוזיקה מקבלים שיעורי מוזיקה ופיתוח קול. בחור אחד עשה שיעור נהיגה על טרקטור ועובד ברפת ומקדמים אותו שם בעבודות שונות. יש לנו קאדר של 40 משפחות שמארחות את הבנים בתכיפות לסעודת שבת, כך שכל בחור רואה כל משפחה מארחת בערך פעם בחודשיים".
קראו גם >>>
מה זה עושה לכם כקהילה כל ההתגייסות הזו?
"במהלך שש השנים האחרונות הבית הלך ונעשה יותר ויותר חלק מהותי מהקיבוץ, הוא מקשר בין אנשים ונותן אפשרות לאנשים לתרום. הוא ה־פרויקט של הקהילה בה"א הידיעה בשנים האחרונות. מציינים את זה צעירים, מבוגרים וזקנים וכל מי שהולך ברחוב הקיבוצי".
מה זה עושה לך באופן אישי כל הסיוע הזה למען האנשים על הרצף האוטיסטי?
"זה מאוד משמח אותי שיש אנשים שזקוקים להכוונה ולייעוץ שלי, לטיפול שלי ולשיחות בארבע עיניים. אני אחראי גם על נושא הטיולים וכל הדברים האלה משמשים לי פלטפורמה כדי להיות במגע יותר קרוב עם החברים ולשוחח איתם על דברים שהם לא תמיד חושפים בפני אנשים אחרים. אני שומר גם על קשר עם ההורים, הם לא מנותקים. הבחורים שמחים מאוד לנסוע פעם בשבועיים לשבת הביתה וגם שמחים מאוד לחזור. אנחנו משתדלים לעדכן את ההורים בכל מה שקורה בבית כדי שיהיו רגועים".
אין מודעות
התקציב לבית אחיה מגיע מעמותה ללא כוונת רווח. "בגלל שאנחנו קשורים לעמותה ללא כוונות רווח, כל המימון של הבית הוא דרך העמותה", מסביר קרן,"היא מקבלת עבור כל בחור שגר אצלנו תקציב שמועבר בחלקו הגדול מההורים דרך ביטוח לאומי. העמותה מעבירה חלק גדול מהסכום אלינו כדי שהבית יוכל לתפקד ועוזרת לנו לנהל את התקציב שלנו ומעשירה אותנו בכל מיני דברים. אנחנו נעזרים בבית הגדול שלהם בקיבוץ הרדוף ושולחים את הבחורים שלנו לטיול שנתי גדול שנעשה כל שנה ולסדנאות שאנחנו נהנים ללמוד מהם".
התקציב מספק?
"לרוב התקציב מספק, אנחנו נעזרים לפרויקטים מיוחדים כמו הנופש בקיץ בהורים שמאוד שמחים לתרום. יש לנו עוד שני מדריכים שבאים מבחוץ ועובדת הסוציאלית ומרפאה בעיסוק ועוד אנשים שאנחנו מגייסים ללינה בלילות. הבית חייב להיות מאויש על פי חוקי משרד הרווחה ואנחנו נעזרים באנשים צעירים שמוכנים לישון פעם בשבוע בבית אחיה. עין הנצי"ב נותנת מגורים כבר כמה שנים לגרעין משימתי של בני עקיבא שעבודתו העיקרית בחווה החקלאית עדן והבנים והבנות שמדריכים שם במשך היום עוזרים לנו אחר הצהריים בשהייה עם הבחורים ובבישול ארוחת ערב. זה כוח צעיר שהרבה יותר קרוב אליהם בגיל והם נהנים מהשהייה שלו בבית אחיה".
עד כמה לדעתך החברה בישראל מודעת לשילוב של בעלי צרכים מיוחדים בחברה?
"היא לא מודעת בכלל כמו שהיא מודעת מעט מאוד שקיימת רצועה כזו בתוך התנועה הקיבוצית שנקראת הקיבוץ הדתי שמובילה הקמת בתים בקהילה. מתוך 26 קיבוצים בקיבוץ הדתי ל-20 יש כבר בתים או שהם בשלבי הקמה של בתים כאלה ואני חושב שלא יודעים מזה".
מה זה אומר על הקיבוץ הדתי?
"אנחנו מחונכים על ערכים של הכנסת אורחים ומה שאנחנו קוראים 'תיקון עולם'. אני חושב שאנשים שגדלים בחברה הדתית ואלו שבאים לקיבוץ הדתי, רואים בחברה הקיבוצית הדתית איזשהו מנוף שיכול לעזור להם בתיקון העולם שלהם. אני חושב שהרוח הזו והערך המוסף המיוחד מובילים את המוטיבציה הזו אצל חברי הקיבוץ הדתי ולכן כל כך הרבה בתים הולכים וקמים בתוך התנועה שלנו, אבל יש גם בתים בתוך הקיבוצים החילוניים. אנחנו בעצמנו עברנו בכמה לפני שהקמנו את שלנו".
מה צריך לעשות כדי להעלות את המודעות לשילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בקהילה?
"צריך לחשוף ולהיחשף. לפני שנה עשינו סרט על כל הבתים הקהילתיים באזור שלנו. יש בתים בקהילה גם במקומות אחרים ולאט-לאט אני חושב שזה יחדור ויגיע ויעשה את שלו. ככל שיותר קיבוצים ייכנסו לעניין הזה ויבינו את החשיבות של בית כזה בקהילה, זה יקבל את התהודה".
לעדכונים - חדשות הקיבוץ
