לפני שש שנים דאגה הדר פרייס-חנקין מקיבוץ הזורע שזה הסוף, לא ידעה עדיין שתחלים וחיים שלמים ושמחים ומחכים לה. לא יכלה אפילו לדמיין שפעם היא תהיה בין עשרת הפיינליסטים בתחרות 'יזם השנה' של ארגון 'קרן שמש' המסייע ליזמים, בעלי עסקים קטנים מהפריפריה.
1 צפייה בגלריה
הדר פרייס-חנקין. "לא האמנתי שאי פעם יהיה לי עסק"
הדר פרייס-חנקין. "לא האמנתי שאי פעם יהיה לי עסק"
הדר פרייס-חנקין. "לא האמנתי שאי פעם יהיה לי עסק"
( שרון צור)
חייה של פרייס-חנקין (36) זרמו על מי מנוחות עד שבשנת 2015, במסגרת פרוצדורה רפואית פשוטה שעברה בניסיון להיכנס להריון, התגלה בגופה סרטן נדיר. "זה היה הלם. בחיים לא הייתי בבית חולים ופתאום גיליתי שאני חולה בסרטן", היא נזכרת השבוע.

להיות הכי מדויקת

לאחר ההלם הראשוני עברה פרייס-חנקין ניתוח מורכב בבית החולים תל השומר להוצאת הגידול, ניתוח שהרופאים סברו שעבר בהצלחה אך בחלוף שישה חודשי התאוששות קשים ומורכבים התגלה בגופה שוב הגידול הסרטני וחייה היטלטלו בשנית.
פרייס-חנקין פתחה במסע לגיוס כספים לטובת ניתוח מורכב נוסף להסרת הגידול שנערך בחו"ל שהסתיים בהצלחה. "זו הייתה שנה וחצי מאוד מורכבת, בעיקר מבחינה פיזית, שכללה ניתוחים קשים וטיפולי כימותרפיה וגם התמודדות נפשית וכל מה שכרוך בזה כשאתה לא יודע מה יהיה העתיד שלך".
קודם לגילוי המחלה למדה פרייס-חנקין לתואר ראשון בסוציולוגיה ומינהל עסקים ותואר שני בהתנהגות ארגונית. כשסיימה את הלימודים עבדה בתפקיד ניהולי בעמותה והתגוררה בירושלים.
המחלה קטעה את המסלול הזה. הטיפולים, האישפוזים וזמן ההחלמה והמנוחה בבית הביאו אותה לחשב מסלול מחדש והיא גילתה שהיא רוצה לשפץ רהיטים ישנים. ולא רק. פרייס-חנקין הלכה ללמוד שזירת פרחים. "המחלה עזרה לי לדייק את עצמי", היא אומרת השבוע, אחרי שקיבלה את ההודעה כי היא בין עשרת הפיינליסטים של ארגון 'קרן שמש'.
קראו גם>>>>
"לא רציתי להיות במקום שלא טוב לי, כי לא ידעתי מה יהיה מחר בבוקר. נוצרה לי בהירות מאוד גדולה לדעת מה עושה לי טוב ואיפה אני רוצה להיות".
למה שזירת פרחים?
"סבתא שלי הייתה שוזרת פרחים, אבל זה לא שראיתי אותה ואמרתי שאני רוצה להיות גם שוזרת. העסק נולד קצת אחרי שהיא נפטרה. אני חושבת ששזירת פרחים היא סוג אמנות שמדבר אליי כי הוא מחובר לטבע. יש בעיסוק הזה דינמיות ועונתיות. הכל בתנועה כל הזמן".
'פרחים בכרם' הוקם לפני שנתיים. בהתחלה כדוכן נודד למכירת פרחים ותוך כדי תהליך נוצרו שותפויות עם עסקים מקומיים שלקחו אותה קדימה. לפני כמה חודשים סגרה את הדוכן ופתחה סטודיו סמוך לביתה. "לא האמנתי שאי פעם יהיה לי עסק. תמיד חשבתי שאהיה שכירה. לא אהבתי את ההתעסקות עם כסף. אבל הגעתי לבשלות ועם נכונות להתמודד עם כל הפחדים ופתחתי. הלכתי צעד צעד, בקצב ובשלבים שהתאימו לי".

לעבוד עם מנטור

בפברואר 2019 נולד בנם הבכור של הדר ובעלה ארז. כרם נולד בהליך פונדקאות משום שהדר לא יכלה להיכנס להיריון אחרי שהחלימה מהסרטן. "למזלי עברתי לפני הטיפולים תהליך של שימור פוריות", היא מספרת. "אז אחרי שהבראתי התפניתי לתהליך הפונדקאות".
בני הזוג נתנו לבנם את השם כרם.
איך עברתם את הקורונה?
"עברנו את התקופה הזו בטוב. בגלל שאנשים לא יכלו לצאת אז הם היו מאוד זקוקים לטבע בתוך הבית. אי אפשר היה גם להיפגש אז אנשים שלחו הרבה אפרחים אחד לשני ובסגרים עשינו משלוחים. אחרי הלם ראשוני הבנו שאפשר להמשיך לעבוד ובשבועיים הראשונים שזרתי פרחים מהגינה ואחרי זה חזרתי לקנות פרחים אצל הספק שלי.
"תוך כדי השנה הזו גם עברנו דירה ובניתי סטודיו. פתאום נהייתה לי חנות וחלל שאפשר לעשות בו סדנאות. אם לפני זה היו לי מחשבות לקנות משאית נודדת למכירת פרחים ולשכור מקום, הקורונה גרמה לי להבין שהדבר הבריא והנכון הוא לבנות עסק רזה עם מעט הוצאות קבועות וללא התחייבויות".
תוך כדי הקמת העסק פנתה פרייס-חנקין לארגון 'קרן שמש' המסייע ליזמים ובעלי עסקים קטנים שעזר לה בצעדיה הראשונים בעולם העצמאי. "הטייטל 'עצמאית' מאוד הפחיד אותי, הייתי צריכה מסגרת של מישהו שילווה ויכוון אותי וייתן לי מענה לכל דבר שיצוץ.
"לא רציתי להיות במקום שלא טוב לי, כי לא ידעתי מה יהיה מחר בבוקר. נוצרה לי בהירות מאוד גדולה לדעת מה עושה לי טוב ואיפה אני רוצה להיות"
'קרן שמש' חיברו אותי למנטור שליווה אותי, במיוחד בכל הקטע של בניית התוכנית העסקית והוצאתה לפועל. לקחתי גם דרך הקרן קורס מסובסד בניהול פיננסי כדי לעשות סדר במספרים התאורטיים שלמדתי בלימודי התואר מינהל עסקים שפתאום קיבלו ביטוי פרקטי".
לפני כחודש הגישה פרייס-חנקין מועמדות לתחרות 'יזם השנה' של 'קרן השמש' והשבוע כאמור התבשרה כי היא בין עשרת המועמדים הסופיים לזכייה בקטגוריית ההצלחה העסקית "העסק קיים כבר שנתיים והוא צמח מאוד יפה. אני מרגישה שאני מצליחה לאזן בכך שהעסק גם יהיה רווחי וצומח אבל גם לעבוד מהבית ולא לעבוד קשה מדי.
"למדתי מההתמודדות עם המחלה שמאוד חשוב לשמור על איזונים ולא לעבוד קשה מדי. הקמתי את העסק כדי ליהנות מהעבודה ולא להישחק ממנה. אנחנו לא יודעים כמה זמן נהיה פה ולא צריך לחכות שיקרו דברים דרמטיים כדי לעשות את מה שאנחנו רוצים לעשות".
לעדכונים: חדשות הקיבוץ