פרק נוסף בפרשת הפקעת הקרקעות של קיבוץ כפר מנחם. בפרק הראשון הועברו קרקעות שבה היו לקיבוץ זכויות חכירה לטובת בניית בית ספר, בפרק השני פסק בית המשפט לטובת הקיבוץ, כעת הגיע פרק נוסף שיסתיים ככל הנראה בבית המשפט העליון.
קראו גם:
תחילת הפרשה בקרקעות שהופקעו לטובת המועצה, שעליהן היו לקיבוץ זכויות חכירה. הייעוד החדש לקרקע היה הקמת בית ספר יסודי אזורי, לטובת ילדי הקיבוץ וילדי שני יישובים נוספים בתחום מועצת יואב.
בקיבוץ דרשו מהמועצה פיצוי על הקרקע, פנו לבית המשפט, ולפני כשלושה חודשים פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כי על המועצה האזורית יואב לפצות את קיבוץ כפר מנחם בסכום של 2.6 מיליון שקל.
אך בכך לא תם העניין. לאחרונה הגישה המועצה האזורית יואב באמצעות באי כוחה, עורכי הדין מתן פריידין ושלמה ולדמן, ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון, בו מתבקש בית המשפט העליון לבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, להורות על דחיית התובענה של קיבוץ כפר מנחם, ולחייב את הקיבוץ בהוצאות המשפט.
בערעור נטען, כי אין ולא קיים כל בסיס עובדתי או משפטי בקביעות רבות של בית המשפט, אשר לטענת באי כוח מועצת יואב הובילו את בית המשפט המחוזי בבאר-שבע למתן פסק דין שגוי.
עו"ד מתן פריידין: "בית המשפט המחוזי שגה באופן מהותי ויסודי, היות והוא התעלם מהנוהג הברור הקיים וארוך השנים בין הצדדים, לפיו העברת קרקע לצורך הקמת מוסד חינוכי אינה מזכה בפיצוי כספי כלשהו ולמעשה הוא ערך הסכם חדש בין הצדדים שאינו ההסכם שנעשה על ידם, והכל על יסוד 'קונסטרוקציות' והשערות תיאורטיות אשר כלל אינן משקפות את העובדות ואת הנוהג הקיים בין הצדדים ובין צדדים מקבילים במשך עשרות שנים".
לדברי עו"ד פריידין, "בית המשפט ערך לצדדים הסכם חדש, שונה ואחר מזה שהמועצה הסכימה לו מלכתחילה ואשר לעולם היא לא הייתה מסכימה לו. בית המשפט קבע הסכם חדש ואחר, בו המועצה התחייבה, כביכול, לפצות את הקיבוץ בכל מקרה ובכל מצב, גם אם לפי הדין לא מוקנות לקיבוץ זכויות לכך. אנחנו מקווים ומאמינים שבית המשפט העליון יתערב בקביעה זו ויעשה בכך צדק".
עם זאת בקיבוץ לא מוותרים, ומצפים מבית המשפט העליון לאשרר את פסק הדין של המחוזי, ובכך להביא סוף לפרשה.
לטענת עורכי הדין אביתר קנולר ויניב בירנבאום, באי כוחו של קיבוץ כפר מנחם: "פסק הדין מבוסס על ממצאים עובדתיים לפיהם קבע בית המשפט המחוזי מפורשות, כי הוכח בפניו שהמועצה החליטה בשלב מאוחר להתנער מהתחייבויותיה לפיצוי הקיבוץ, כאשר עם התנהלות זו אין להשלים. בית המשפט המחוזי קבע בנוסף כי יישום עיקרון תום הלב למקרה דנא מצביע על חוסר תום לב מצד המועצה אשר ביקשה להתנער מחיובים שנטלה על עצמה בחוזה, ומהאופן שבו התפרשו הדברים בבירור בעת חתימת ההסכמים. הערעור על פסק הדין מצד המועצה מהווה נדבך נוסף בהתנהלות המועצה בניסיונה להתנער מהתחייבויותיה.
"לעניין ערעור הקיבוץ אנו סבורים שנפלה טעות טכנית בפסק הדין ולכן על אף שנקבע במסגרתו שכל טענותיו של הקיבוץ מוצדקות, נפסק פיצוי רק על חלק מהשטח ולא על פי היעודים שנקבעו בהסכם שבין הצדדים ואנו מקווים שבית המשפט העליון ישתכנע לעניין זה ויפסוק את הפיצוי המלא המגיע לקיבוץ".
לעדכונים - חדשות הקיבוץ
