הפרויקט משלב סרטוני ארכיון משנת 1937 עד שנות ה-60 של הצלם הלל לבני ז"ל, המוצגים זו הפעם הראשונה, לצד תצלומי סטילס של הצלם בועז לניר החל משנות ה-70 ועד ימינו. הפרויקט מציג התבוננות היסטורית, תיעודית של הקהילה הקיבוצית "שער העמקים" לאורך 80 שנה. לבני תיעד את הכלל, הקהילה כחברה וכקולקטיב, ואילו לניר מבקש ללקט את הפרט מהקהילה.
נקודת המוצא לפרויקט מקורה בהתייחסותו של לניר לסרטונים, המציגים את ראשית שנות ההתיישבות, מייסדי הקיבוץ וילדיהם, קבוצת אנשים בעלי חדוות יצירה, ההתיישבות העובדת בחזון פיתוח השממה.
קראו גם:
כך למשל, בסרטון שצילם לבני בין השנים 1937-40, מובאים אתגרי היומיום כקבוצה, האנשים יחדיו בתנועה, עובדים, רוקדים בחגים ואין כמעט התייחסות לפרט. ההתייחסות הצילומית מבטאת את רוח התקופה: "האידיאולוגיה שלנו הייתה הציונות, החלוציות, הקומונה ובעיקר השיתוף והשיוויון, ללא פשרות, כאן ועכשיו". (אורי וובר - "להתחדש - הקיבוץ מול עתידו" ).
בשנות ה-70, לניר הצעיר, מתחיל לצלם את קהילת הקיבוץ ובוחר לדלות את הסובייקט מהכלל ולבטא את קולו הייחודי של הפרט, באמצעות התצלום האינטימי. לניר מבקש לחשוף את המתח שבין התדמית שיוצרת הדמות המצולמת ומודעתה לצילום, לבין תכונות אופייה הנחשפות בין השיטין.
(התערוכה סוקרת 80 שנה בקיבוץ שער העמקים. צילום: בועז לניר)
הוא ממקם את המצולמים בסביבתם הטבעית ומביים את תנוחתם והאביזרים המקיפים אותם, שהינם כסמלים וויזואליים בעלי משמעות, תוך התכתבות עם השדה האמנותי. כאשר הוא פועל במסגרת משמעת של צילום תיעודי/מבוים תוך דיאלוג ואינטראקציה עם המצולמים. מסעו הצילומי כאנתרופולוג, נפרש לאורך 45 שנה ועודנו נמשך. לניר חוקר, מקטלג, ממיין, מתעד את הקהילה הקיבוצית המשתנה. ראוי לציין כי תצלומים שונים מהסדרה נחשפו בתערוכותיו הקודמות.
הדו שיח המתקיים בפרויקט זה בין הסרטונים לתצלומים (בשילוב ראיונות), מתאגד לכדי פסיפס היסטורי משותף, המתעד את פני הקהילה הקיבוצית המשתנה, שראשיתה כקולקטיב, כחברה שיתופית, עד לחברה המדגישה את האינדיבידואל, העוברת להפרטה. "שער העמקים", שהוקם ב-1935 כמראה מקום, המדגים את פני החברה הקיבוצית המשתנה בנוף הישראלי.
אוצרת: נורית טל-טנא; צילום וידאו: הלל לבני ז"ל; צילום ראיונות: שאול שרון ז"ל; עריכת וידאו: אילן כהן
עוד חדשות הקיבוץ
