המושב השיתופי קשת שברמת הגולן מבקש להצטרף לתנועת הקיבוץ הדתי. בשבוע שעבר קיבלה אסיפת חברי האגודה השיתופית חקלאית של מושב קשת החלטה ללא מתנגדים, להמשיך בתהליך הצטרפות לתנועת הקיבוץ הדתי במעמד של עמיתים.
"מעמד עמית הוא כמו מועמד לחברות בקיבוץ", מסביר מורדי שבט (ראש צורים), רכז צמיחה דמוגרפית והתיישבות בקיבוץ הדתי. "בפועל הוא משתתף בפורומים של התנועה כמשקיף ללא זכות הצבעה ומשלם מיסים חלקיים. אחרי מספר שנים נערכות הצבעות ביישוב ובתנועה על קבלתו לחברות, והוא הופך לחבר מן המניין בתנועה".
החלטת חברי המושב התקבלה לאחר תהליך של יותר משנה, שכלל היכרות הדדית בין המושב לקיבוץ הדתי וחשיפה לערכי הליבה של התנועה.
קשת הוא מושב שיתופי עם הרחבה קהילתית, וההחלטה על ההצטרפות התקבלה באגודה השיתופית חקלאית ולא באגודה הקהילתית. המושב הוקם בעקבות מלחמת יום הכיפורים, והוא נמצא במרכזה של רמת הגולן.
"חברי המושב", מספר שבט, "מוקירים את חברי הקיבוץ הדתי ואת משפחותיהם שהצטרפו אליהם בשנים הראשונות כמלווים משקיים וחברתיים. אך טבעי בעיניהם למסד את הקשרים, והם בהחלט מעוניינים בכך, הן מסיבות משקיות והן מסיבות קהילתיות".
מה תיתן להם החברות בקיבוץ הדתי מהבחינה המשקית ומהבחינה החברתית?
"מבחינה משקית, כידוע, כל ההתיישבות החקלאית נמצאת כיום במגננה, וקשה ליישוב הבודד לעמוד לבד אל מול הרגולציה. חשוב מאוד לחברי קשת שתהיה נציגות רשמית תנועתית הלוחמת את המלחמות שלהם. נוסף על כך, הם יוכלו להיעזר בכל הפורומים החקלאיים והכלכליים שלנו.
מבחינה חברתית, הם מתמודדים עם כל הסוגיות של הקיבוצים שיש בהם הרחבות קהילתיות, חברים חדשים ואוכלוסייה מתבגרת, והם חושבים שיש להם מה ללמוד מקיבוצים שכבר דנו בסוגיות האלה ומצאו דרכים לטפל בהן".
ממשיכים בגידול
מושב קשת גדל בשנים האחרונות מ־43 משפחות בלבד ל־521 משפחות, רובן משפחות שהצטרפו להרחבה הקהילתית. לדברי שבט הצליחו חברי קשת בתהליך חברתי מרשים לצרף לאגודה השיתופית משפחות חדשות שחלק ניכר מהן תושבים מההרחבה ובני מושב, וכיום עומד מספר החברים על 70. היעד שנקבע הוא לצמוח עוד ב־27 משפחות עד סוף 2017.
הכנסות המושב מתבססות על מטעי תפוחים, דובדבנים, מנגו, אפרסק, נקטרינה, כרם ליין, לול פיטום, רפת, מפעל מיצים טבעיים ועדר בקר לבשר. המושב הוא גם אחד השותפים בכפר הנופש כינר.
דובי טל (שדמות מחולה), מזכיר האגודה השיתופית חקלאית של קשת, מסביר את המניע להצטרפות חברי המושב לתנועת הקיבוץ הדתי. "במשך שנים רבות מאוד, למעשה מאז הקמת המושב, היינו חברים באיגוד המושבים של הפועל המזרחי, אבל הגוף הזה נעשה פעיל פחות בשנים האחרונות.
"יש הרבה מן המשותף בינינו לבין הקיבוצים, ודאי לקיבוץ הדתי, הן במישור הערכי והן במישור המעשי, וההתקשרות ההדדית טובה לנו וטובה להם. זה טוב לנו לחבור לתנועה התיישבותית שיש בה מערכות תומכות בתחום המשק וכן בנושאים כמו טיפול בחברים מבוגרים, תוכניות תרבות שמתאימות לנו ועוד.
"טוב לנו להיות בתנועה היכולה לייצג אותנו אל מול המוסדות השונים. זה גם טוב לתנועת הקיבוץ הדתי, הרוצה לצמוח ולהרחיב את שורותיה".
מורדי שבט מתאר את המשך התהליך. "אנו מתכוונים להעמיק ולהרחיב את ההיכרות עם המושב ועם חבריו על ידי הזמנה לפעילויות השונות של התנועה ותקשורת שוטפת. בהמשך הדברים נביא את ההחלטה על קבלתם כעמיתים לתנועה לאישור המזכירות המורחבת, שבסמכותה להפוך ל'מועצה זוטא' ולהחליט החלטה מעין זו".
קבלתו של מושב קשת כעמית בתנועת הקיבוץ הדתי תמשיך את מגמת הגידול ביישובים המאפיינת את התנועה בעשור האחרון.
בשנות החמישים של המאה הקודמת הוציאה התנועה משורותיה את המושבים השיתופיים משואות יצחק וניר עציון, שהוקמו על ידי חברי הקיבוצים הדתיים בגוש עציון ונפלו במלחמת תש"ח בידי הירדנים, והחליטו לאחר שחרורם ויישובם מחדש להפחית את רכיב השיתופיות בחייהם ולכונן מושבים שיתופיים שבהם תתקיימנה הארוחות בבית והלינה תהיה משפחתית.
בקיבוץ הדתי דאז לא היו מוכנים לקבל את הכפירה ברעיון הקיבוצי. במשך שנים רבות עמד מספר קיבוצי התנועה על 17 בלבד, ולפני כעשור החליטו במזכירות הקיבוץ הדתי להציע למשואות יצחק ולניר עציון לחזור לתנועה כחברים.
אחת הסיבות לכך הייתה שמהלכי ההפרטה טשטשו את ההבדלים בין הקיבוצים למושבים השיתופיים, וסיבה נוספת הייתה רצונה של תנועת הקיבוץ הדתי להרחיב את שורותיה. ב־2010 חזר משואות יצחק לחברות מלאה בקיבוץ הדתי, ואחריו ניר עציון.
"משואות יצחק וניר עציון הם חברים מלאים בתנועה", אומר שבט, "ואחריהם הצטרף לחברות גם המושב השיתופי שדמות מחולה שבבקעת הירדן. נוסף עליהם הצטרפו כעמיתים המושבים השיתופיים כרמל, מעון ובית יתיר שבדרום הר חברון. בסך הכול יש כיום 22 חברים ועמיתם בתנועה, וקשת יהיה החבר ה־23. אנחנו לא נסתפק בזה, אלא נשאף לצרף אלינו עוד מושבים שיתופיים".
