דין דוד כבש בשבת האחרונה שלושער לרשת עירוני טבריה. אלה לא באמת חדשות מרעישות כי חיפה צריכה לנצח את טבריה, ודוד צריך להבקיע כי זה המקצוע שלו. הבעיה היא שדווקא דוד, מהשחקנים היותר צנועים במחזותינו, מעולם לא זכה להכרה ולהערכה לה הוא זכאי.
הרי לאף אחד אין ספק שמדובר בסקורר מחונן. להזכירכם, זהו מלך השערים של העונה שעברה.
מספרית, דוד מסיים כל עונה עם שערים דו ספרתיים, ולא רק זאת: לא היה כאן בעשור האחרון (פרט אולי לניקולסקו בבית"ר, ופיירו בחיפה) חלוץ זר שמשתווה לתפוקה שלו. ועדיין, גיא לוזון אפילו לא שקל לקחת את דוד לאולימפיאדה כחריג. אלון חזן ויוסי בניון ניסו כל קומבינציה אפשרית בהתקפה חוץ מאשר לתת את המפתחות לדוד.
אפילו בכפר גלים, ניסו כל מיני אפשרויות משארנוב דרך סבע בשפיץ בתקופות מסוימות או אצילי כחלוץ מדומה על חשבון מספר 21 שהגיע מאשדוד למכונה הירוקה.
אז נכון, דוד הוא לא גיבור החלומות של מאמנים כי הוא מחמיץ לא מעט ואולי בגלל שהוא לא משחק מושלם עם הגב לשער, אבל תאמינו לנו שאם יש מישהו שהייתם רוצים בדקה ה-90 במשחק מכריע מול השער, זה הוא כי סביר שהכדור יילך לרשת.
בלי הארומה של זהבי, בלי ההילה של אצילי, בלי הפיזיות של וייסמן ואולי גם קצת בצורה קלמזית, אבל בשורה התחתונה, כמו שאלי אוחנה אמר פעם: הגול הכי יפה הוא כשהכדור ברשת". ואת זה, דוד יודע לעשות הכי טוב, בטח בליגה שלנו (והוא גם מבקיע לעיתים שערים נאים למראה). אז ראבאק, תנו כבוד.
וולקאם טו הל
מי שמכיר מקרוב את הליגה הלאומית, לא באמת הופתע שהפועל ת"א ספגה הפסד כבר במחזור הראשון לעירוני ראשל"צ. אין מועדון כדורגל, במיוחד ה"גדולים", שנחיתה שלהם בליגה שהיא חיקוי של הדבר האמיתי היא קלה. הפועל ת"א, תרשו לנו להמר תעלה ליגה בחודש מאי 2025. העניין הוא שבשבועות הקרובים הקבוצה תירק דם, ואולי גם בהמשך.
גם אם מקצועית היא האיכותית ביותר בליגה הזו, מנטלית, למסאי דגו יש ים של עבודה לשכנע את השחקנים שהסמל והמילים על החולצה לא יעשו את העבודה באופן אוטומטי. שהסיבוב בליגה הזו, שהוא סיוט בשביל הקבוצה כזה, הוא לא טיול אלא קרב אמיתי וחשוב מאד על עתידו של המועדון, עתידו של המאמן ועתידם של השחקנים.
בית"ר ירושלים הצליחה בקושי לפני 33 שנים לעלות מהליגה הזו. בני יהודה, קבוצה יותר קטנה מהפועל, כבר שלוש שנים תקועה בנסיעות לאום אל פאחם וכפר קאסם. הפועל פ"ת נתקעה בלאומית שמונה שנים. נתניה סבלה מאד בחודש הראשון שלה שם, ואם אתם רוצים את ההוכחה הטובה ביותר, עד כמה קל ללכת לאיבוד בלאומית תרימו טלפון לסתיו אלימלך ואלונה ברקת מב"ש.
דגו עצמו, אמר, די בצדק, שהשחקנים שלו והקבוצה קיבלו סטירה שאמורה להעיר אותם. החלק השני של המשפט באימונים השבוע, אמור להיות: "מי שחושב שהמעמד או הליגה הזו קטנים עליו, שיגיד לי עכשיו, יזדכה על הציוד ויתקדם הלאה.". כי אם הפועל ת"א בטעות תישאר עונה נוספת בלאומית, כולם, מהראשון ועד האחרון כולל דגו, צריכים ללכת הביתה עם כתם לא קטן בכלל על הקריירה.
צו גירוש
אוהדי הפועל חיפה הניפו במשחק האחרון מול הפועל חדרה שלטים שקראו ליואב כץ לעזוב את המועדון. דווקא הקל הכי נוח וסימפטי בליגה, שמעולם לא מחה באמת נגד הבעלים שלו, ושכבר בחר לעשות את זה הקים את קבוצת האוהדים "הפועל רובי שפירא חיפה" - נקעה נפשו.
זה כנראה בגלל, שלאוהדים האדומים נמאס לנסות ולהכיל את הזיג־זג של כץ שפעם רוצה למכור את המועדון ואז מתחרט, פעם נכנס לפרנציפים על מקרן ומשקאות אנרגיה, במקרה אחר שולף המון כסף לשחקני רכש ובקיץ הנוכחי מייבש את הקבוצה ואת המאמן רוני לוי.
ייאמר מיד: זכותו של כץ כבעל הבית וכמי ששם עשרות מיליוני שקלים במועדון, להחליט על עונה פיננסית. זכותו גם לעצור את תזרים המזומנים ולהחליט שמעכשיו הכל יהיה צנוע ובקטן. זה לא יהיה פופלרי אבל הוא בעל המאה וגם בעל הדיעה.
הבעיה היא שכץ מצד אחד לא מביא רכש אבל מדבר עם השחקנים על פלייאוף עליון. מצהיר שהקבוצה על המדף אבל אז עושה סיבוב פרסה. מתעלם באופן סדרתי מהרצונות והמצוקה של המאמן שלו שזועק לרכש ולסגל קצת יותר מעובה ואיכותי, ובגדול - גורם לכל מי שהפועל חיפה יקרה לו לשאול איך יכול להיות שגורלו של המועדון תלוי באדם שלא באמת יודע מה רוצה וגם אם כן מפזר כל כך הרבה ערפל? אוהדי כדורגל עד כמה שהם גרידים, רוצים לשמוע דברים ברורים. להבין מה יש, מה אין ולאן הולכים מכאן. זה הדבר האחרון שכל אוהד ממוצע של הפועל חיפה יכול להבין בצורה ברורה. זה מוציא אותם מדעתם ולכן הם מבקשים שינוי עכשיו.
חסרי הגנה
התצוגות בגביע הטוטו והשמות שמפארים את הסגלים של בית"ר ירושלים ומכבי נתניה, נתנו את התחושה שמדובר יהיה בשתי המרעננות הרשמיות של הליגה. אלו שיהיה כיף לראות וגם יהיו, די בקלות מהקבוצות שיבטיחו כרטיס לפלייאוף העליון.
גם הדי.אן.איי של שתי הצהובות שחורות שלאורך ההיסטוריה לחם חוקן היה הכדורגל האטרקטיבי, הוסיפו סוג של סימוכין להשערות הללו.
אז ככה: ייתכן מאד שבית"ר ונתניה יגיעו רחוק עונה. יכול מאד להיות שגם ברק יצחקי וגם מרקו בלבול יזכו לתשואות מקהל אוהדי הקבוצה שלהם וגם מהפרשנים, אבל דומה ששניהם, אנשי מקצוע רציניים ויסודיים מבינים שאי אפשר יהיה להגיע לכלום העונה בלי חוליית ההגנה.
קראו גם:
נתניה מול ריינה היתה נראית לפרקים קבוצת קט רגל במובן הרע של המילה, כשכל חצי התקפה כמעט הסתיימה ברשת. אפשר היה רק להתרגז עליה יותר כשברגעים בהם שיחקה כדורגל רציני, היתה קרובה לתוצאה אסטרונומית של 4:4 או ניצחון של 5:4.
בית"ר, מול תשעה שחקני שדה של אשדוד, נתפסה פעם אחרי פעם עם המכנסיים למטה בהתקפות המעבר של אשדוד ושני סניטמטר הפרידו בינה לבין תוצאת תיקו עגומה של 3:3. אם בבית וגן ובעיר היהלומים לא יתעשתו ויתחילו לעבוד גם על החלק השני במגרש, זה שיותר קרוב לשוער שלהן, כל היופי שיש להן להציע לא יהיה רלוונטי.
מלב אל לב
יום שני האחרון. במהלך המשחק בין הפועל ב"ש לעירוני קריית שמונה מניפים אוהדי ב"ש שלט ענק ועליו הכיתוב: "תושבי הצפון ליבנו איתכם". מעבר לעובדה שמדובר במחווה מחממת לב, 11 החודשים האחרונים בהם כל גווני הקשת הישראלית נלחמים באותו טנק, שוכבים באותו מארב ובוכים אחרי שצמד המילים הארורות "הותר לפרסום" נשמע - כדאי מאוד שהכדורגל שלנו בימים כאלה, יתחיל להוריד את גובה הלהבות של השנאה.
תנסו, לפחות עד שהפצעים שותתי הדם שטרם התאחו מאז השביעי באוקטובר, להתעסק באנרגיות חיוביות. תחגגו גולים, תעודדו, תרקדו ותשירו ביציע. אפשר עם קצת פחות קללות למי שהרגע סיים שירות מילואים ארוך וכל חטאו הוא שיש לו על הצוואר צעיף בצבע שאתם שונאים.
אתם אמרתם
"בהפועל ת"א משחקים כמו ב-NBA2K”
מתן אדלסון מגדיר מחדש את המונח 'גלאקטיקוס' (ערוץ הספורט
