קבלו את אלוף העולם(!) בברידג': ינון לירן (39), בן קיבוץ גבעת חיים מאוחד, המתגורר כיום בתל אביב. ינון זכה בתואר לאחר שגבר, יחד עם שותפו אהוד פרידלנדר, על אלופי עולם ואלופי אירופה וזכה בתחרות, שהתקיימה בשבוע שעבר בעיר סאניה שבסין.
עוד משחקי קלפים מקיבוצים:
שיגעון הברידג' של קיבוץ זיקים
הנצחה מקורית לבן קיבוץ נען - טורניר פוקר
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet
ינון, שעובד בתחום המחשבים ועוסק בברידג' כתחביב, מספר כי למד את המשחק עוד בילדותו, מצפייה בחברי הקיבוץ בשעה שהתחרו זה מול זה. מי ידע שהילד הקטן יהפוך יום אחד לאלוף העולם? שמחת הניצחון והגשמת החלום הביאו אִתן גם מחשבות - האם ישתנו החיים בעקבות ההישג.
האם נסעתם עם ציפיות לניצחון, או שזו היתה הפתעה גמורה?
ינון לירן: "אני משחק עם אהוד כבר שלוש שנים. ברידג' הוא משחק של זוגות, וככל שהזוג מכיר יותר זה את זה - כך הוא יצליח יותר. לפני שנתיים השתתפנו באולימפיאדה למשחקי חשיבה. סיימנו שם במקום התשיעי. לפני שנה, באליפות אירופה בבלגיה, סיימנו במקום ה-25. לתחרות בסין יצאנו עם ציפיות להעפיל לגמר. להפתעתנו הרבה זכינו, כשאנו גוברים על אלופי עולם ואלופי אירופה".
איך עשיתם את זה?
"בברידג' צריך לעשות טעויות מעטות ככל האפשר, וגם שיהיה מזל, אבל המזל עוזר רק אם אתה טוב. במוקדמות סיימנו ראשונים, בחצי הגמר סיימנו במקום השני, ובגמר כבר היינו ראשונים. הצד המנטלי הוא העניין. שחקן צריך לא להישבר ברגעים שלא הולך לו, ויש לא מעט כאלה. ככל שהתקדמה התחרות הבנו שאנחנו נאבקים עם שני זוגות על הזהב. היינו מאוד מרוכזים ועשינו רק מעט טעויות, ובסוף לאחר מתח רב, הכל התפרץ החוצה".
איך ההרגשה להיות הכי טוב בעולם?
"שמחה אדירה. היינו באופוריה. על רגע כזה חולמים כל החיים. זה רגע באמת מרגש. ראיתי במשך שנים איך אלופי עולם זוכים בתואר, ופתאום זה אני זה שזוכה באליפות העולם. הברידג' הוא משחק מאוד מאופק וג'נטלמני. אין דיבורים או הבעת רגשות. גם הקהל מתנהג כך. לפעמים הקהל צופה באולם דרך מסכים, ולפעמים הוא יושב ליד השחקנים עצמם, צמוד לשולחן.
"לאורך כל המשחק שמרנו על איפוק, וברגע שהצהירו שזה באמת נגמר ושזכינו, התפרצנו בשאגות ניצחון ושמחה. היו אתנו בקהל ישראלים, שהתחילו לקפוץ ולשיר בטירוף. ההרגשה לזכות היא נפלאה ומעורבת: מצד אחד ישנה התרגשות עצומה, ומצד שני קיים החשש איך זה ישפיע על החיים שלי".
איך בכלל הגעת לעסוק בברידג'?
"הכל התחיל בקיבוץ - הוא זה שחשף אותי לענף, ובמיוחד הדוד שלי בקיבוץ,
שעסק בפעילות ברידג' ענפה ויפה. אני זוכר שבתור ילד הייתי יושב במשך שלוש שעות ומסתכל איך הם משחקים, וככה למדתי. כשראיתי שאני יכול לשחק, הצטרפתי לקבוצות בחדרה ובפרדס-חנה.
"עם הזמן הגעתי לנבחרת הצעירה, שם זכיתי עם הקבוצה פעמיים באליפות אירופה. בבוגרים ייצגתי את ישראל באליפויות אירופה. אני במקצועי מהנדס מחשבים, ועוסק בברידג' רק כתחביב".
מה הפך אותך לאלוף עולם?
"הייתי צ'לן לאורך כל ילדותי, עד אחרי הצבא. יש קשר בין מוזיקה לברידג', בהיבט המתמטי. התכונה המרכזית במשחק היא להיות מרוכז לאורך זמן ולדעת לפתור בעיות. כמו כן צריך לדעת לקרוא מהלכים של שחקני היריב".
מה יהיה היעד הבא?
"עכשיו, אחרי הזכייה, אני מאמין שיגיעו הצעות שונות להפוך את הברידג' לעיסוק יותר מקצועי. זהו אכן הישג אדיר, רגע נדיר, אין זוגות בעולם שזכו פעמיים. למעשה, עם כל ה'היי', אני צריך לשמור על עצמי ולזכור מאיפה באתי, ושהדברים הקטנים הם שבונים את החיים".