בעיתוי מורכב ומאתגר, לקראת פתיחת שנת לימודים בצילה של מלחמה ובפרט במחוז צפון בו יש אלפי תלמידים מפונים, נכנסה השבוע לתפקיד יו"ר מועצת התלמידים והנוער המחוזית שירה שלי מעפולה. החל מהשבוע היא הפנים והקול של אלפי תלמידים מ־94 רשויות - ממטולה וקריית שמונה בצפון ועד עמק המעיינות בדרום.
"המצב כרגע בצפון הוא מלחמה. זה מאוד מפחיד", אמרה שלי בריאיון ראשון מאז נבחרה, "עברנו שנת לימודים מאתגרת ואנחנו לפני פתיחה של עוד שנת לימודים מאתגרת. אנחנו עוברים תקופה לא פשוטה. ישנם תלמידים שחווים חרדות ומתח נפשי. אני חושבת שכרגע גם בעולם המועצות וגם במערכת החינוך צריך לשים דגש על חוסן נפשי, למידה של התמודדות עם המצב ולעודד שיח שיתופי. כמובן ביחד עם מנהל חברה ונוער שתמיד עוזרים לנו בגלל שזה נושא מאוד רגיש".
עוטפת ותומכת
שלי בת ה־16 וחצי עולה לכיתה י"ב בבית הספר אורט אורן בעפולה עילית. היא לומדת בכיתת המנהיגות 'מופת ליד' לתלמידים מצטיינים, בה היא רוכשת כלים לפיתוח מיומנויות חשיבה, עמידה מול קהל, התנדבות, מעורבות חברתית ועוד. ביסודי למדה בבית הספר בית זאב. לפני שנבחרה ליו"ר מחוז צפון כיהנה כיו"ר ועדת נוער וקהילה ברשות העירונית ויו"ר ועדת נוער וקהילה במחוז צפון. השנה, היא משמשת בנוסף כסגנית יו"ר המועצה העירונית ויו"ר מועצת התלמידים של בית הספר. "תמיד אהבתי לתת מעצמי ולהשמיע את הקול של התלמידים והנוער", היא מסבירה את בחירתה, "אני בעולם הזה מאז בית הספר היסודי, חשוב לי להיות מעורבת חברתית".
שלי מחליפה בתפקיד את היו"ר היוצא שון לוקיאנץ, אף הוא תושב עפולה. "שמחתי מאוד שנבחרתי כי זה משהו שתכננתי וחשבתי עליו המון. כמובן שזה גם קצת מלחיץ, אבל יש לי את התמיכה מהחברים וממנהלת חברה ונוער וזה הוריד לי קצת את החששות. זה תפקיד חשוב מאוד ומשפיע. אני מובילה צוות וביחד עם המועצה וההנהגה המחוזית שגם נבחרה באותו יום שאני נבחרתי, אנחנו משמיעים את קול הנוער במחוז, בוועדות בכנסת, בכנסים חשובים ובמועצה הארצית".
איזה יו"רית את הולכת להיות?
"יו"רית קשובה, עוטפת ותומכת. אחד הערכים שמובילים אותי הוא תקשורת פתוחה. אני מצפה מחברי המליאה וחברי ההנהגה שלי לדעת שהם יכולים לפנות אלי לכל דבר, אני פה כדי לעזור ואני פה למטרה מסוימת ואעשה הכל בשבילם".
כוח פנימי
מאז שמחת תורה חייהם של התלמידים התהפכו ולא רק של אלה שפונו מבתיהם. "אנחנו עוברים ימים כואבים. חלק מהנופלים הם קרובים של אנשים שאני מכירה אישית מבית הספר וחלק מהנופלים אני מכירה באופן אישי", היא משתפת, "זה משפיע מאוד על המצב הנפשי של התלמידים וגם של המורים שלימדו ואף חינכו את הנופלים. בכל מסדרון יש תמונה של הנופלים ואצלי בבית הספר יש גם אנדרטה לזכר כל הנופלים של בית הספר מכל המלחמות והמבצעים".
עשית פעילויות שמנציחות נופלים?
כן, בבית הספר יש לנו ארבעה נופלים ואני ביחד עם מועצת התלמידים הבית ספרית העברנו שיעורי חינוך על הנופלים וסיפרנו מה הם אהבו לעשות. מצאנו שהמכנה המשותף לכולם הוא האהבה למוזיקה. דיברנו על השירים האהובים עליהם ואיך מוזיקה יכולה לעזור לנו בזמנים קשים. עשינו גם טורניר כדורגל להנצחת הנופלים".
הדבר העיקרי עליו מתכוונת שלי לשים דגש בעשייתה בקדנציה הקרובה הוא חיזוק החוסן הנפשי של הנוער. "המון בני נוער נפגעו מאוד במלחמה הזו והמצב הנפשי של הנוער יותר ירוד. חשוב לי מאוד לדבר על זה. חוסן נפשי הוא היכולת שלנו להתמודד עם מצבי לחץ, משברים ושינויים קיצוניים בחיים, כמו מלחמה. חוסן נפשי הוא כוח פנימי שמאפשר לנו להסתגל ולהמשיך לתפקד גם בתנאים קשים. מלחמה היא חוויה טראומטית. המון בני נוער נחשפו לתכנים מאוד קשים ויש גם את האובדן; במלחמה המון אנשים איבדו קרובי משפחה וחברים. זה מתבטא בחרדה ובלחץ יש בני נוער שמתקשים להירדם בלילה".
איפה את מרגישה את זה באופן אישי על עצמך?
"בתחילת המלחמה חוויתי מתח וחרדה בעקבות המצב. המציאות שבה אנחנו נמצאים מדאיגה, חברים שלי איבדו קרובים שלהם, חברים של המשפחה, שכנים שאיבדו את הבן במלחמה".
איך אפשר לחזק חוסן נפשי?
להמשיך בשגרה, לצפות פחות בחדשות ולהיחשף פחות לתכנים רגישים, לעשות משהו למען הנפש. לעשות דברים שעושים לנו טוב. וכמובן לדבר עם חברים ומשפחה על הרגשות".
המון בעיות
כיו"רית מבינה שלי שלמועצה שבראשה היא עומדת יש אחריות לעזור לתלמידים המפונים. "כבר מהשנה שעברה התחלנו לשלב את המפונים במועצות. הקמנו מועצות תלמידים של מפונים ושילבנו את המפונים במועצות קיימות. הצגנו אותם גם בכנסת בוועדות חשובות. בהנהגה שלי במחוז יש שני נציגים ארציים תושבי קריית שמונה שהם מפונים. אנחנו פועלים מאוד לשלב אותם ולתמוך בהם ולגרום להם להרגיש שיש מי שמקשיב להם".
אלו בעיות למשל הם מעלים?
"הם לא מבינים מה קורה עם חברים שלהם כי הם מפוזרים בהרבה אזורים. חשוב לנו לשמור על הקשר הזה, כבר בשנה שעברה ממש בסוף הקדנציה התחלתי להקים יחד עם חברי ההנהגה, אתר מועצה שבו אנחנו מתכננים להקים פורום שבו בני נוער יוכלו לדבר אחד עם השני ובאמצעותו המפונים יוכלו להרגיש תחושת שייכות ושיש מישהו שמבין אותם".
עכשיו נמצאת שלי יחד עם חברי ההנהגה בעיצומם של ההכנות לפתיחת שנת הלימודים. "בסוף השבוע אני וחברי ההנהגה יצאנו לסמינר. רובנו חדשים בתפקיד, יחד עם המנחה שלנו דבורה בן ששון, הממונה על החינוך חברתי-קהילתי, אנחנו מתכננים להתגבש ולהכיר את התפקידים יותר לעומק ולעבוד על תוכניות שנתיות של הדברים שאנחנו רוצים לעסוק בהם במשך השנה".
מה את חושבת על המצב של התלמידים שמפונים מהבתים שלהם כל כך הרבה זמן?
"בפן הלימודי, לדעתי לא באמת אפשר ללמוד כשאתה לא נמצא בסביבה הטבעית שלך. מצב מאתגר מאוד. צריך לבנות חיים חדשים במקום אחר ולא תמיד עם האנשים והחברים שאיתם גדלת. רובם התפזרו למקומות שונים בארץ".
מה עובר על התלמידים מקרית שמונה שבית הספר שלהם סגור כל כך הרבה זמן?
"תלמידי קריית שמונה מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים. בין אם זה החוסר בשגרה- היעדר שגרת לימודים קבועה מקשה על התלמידים להתארגן וללמוד באופן עצמאי. דבר נוסף, קשה להדביק את הפער הלימודי - לא כל התלמידים מצליחים להסתגל ללמידה מרחוק, והדבר עלול להוביל לפערים לימודיים. ויש גם את הפגיעה בפן החברתי - סגירת בתי הספר מובילה לבידוד חברתי ומגבירה את תחושת הבדידות. לא פשוט למצוא את המקום שלך בעיר חדשה".
לא פוליטיקה
הצד המלחמתי הוא המאתגר ביותר, אבל יש גם עניינים אחרים שמטרידים את מועצת התלמידים כמו הוויכוח של משרד החינוך מול ארגון המורים בנושא השכר של המורים. "התלמידים בעד המורים ואנחנו רוצים שהם יקבלו את מה שמגיע להם, אבל לדעתי זה לא נכון להשתמש בנוער ככלי משחק במאבק הזה. אני בעדם אבל בדרכים שלא פוגעות בנו".
אז את נגד שביתה?
"שביתה כרגע זה לא הפתרון הנכון כי זה יפגע מאוד בתלמידים".
מה התוכניות שלך להמשך אחרי סיום התיכון?
"אני שואפת לעתודה אקדמית במסלול צמרת. במסגרת המסלול עוברים תואר ברפואה ובצבא מצטרפים לחיל הרפואה. זה מאוד מעניין אותי. אני גם לומדת 10 יחידות רפואה ו-5 יחידות ביולוגיה. עכשיו אני לומדת לפסיכומטרי".
קראו גם:
איך את מצליחה לשלב את העשייה החברתית לצד הלימודים?
"הכל תלוי בניהול זמן נכון. אני לומדת מכיתה ז' במסלול 'מופת ליד'. למדנו שם איך לנהל את הזמן ונתנו לנו כלים איך להתנדב ולתת מעצמנו לקהילה וגם להתרכז בלימודים ולהיות תלמידים מצטיינים. זה משהו שאני לוקחת איתי תמיד. כמובן שאני גם לא לבד, אני מובילה צוות. וגם בעיר יש מי שמקשיב לי ועוזר לי".
איפה תהיי בעוד 10 שנים?
"אני לא יודעת מה אעשה. יכול להיות שאהיה בקבע בצבא כרופאה צבאית או שאכתוב ספר על החיים שלי. כל מה שאני יודעת כרגע זה שהערכים שאני מאמינה בהם עכשיו הם אלה שיובילו אותי לאורך כל חיי - תקשורת פתוחה, אדפטיביות, להקשיב לזולת ולתת מעצמי כמה שיותר".
מה את חושבת על העיר שלך עפולה?
"עפולה היא עיר מצוינת מאוד. היא התפתחה מאוד בשנים האחרונות ויוצאים ממנה אנשים מצליחים. היו כמה יו"רים ארציים מעפולה. העירייה עובדת איתנו יחד. אחת לשבועיים בערך יש שחייה לילית לנוער ואירועים לנוער. כדי שהנוער לא יסתובב לבד ברחובות, עושים סיירות לילה במרכז נוער. יש ערבי במה פתוחה ללהקות שרוצות להופיע וערבי סטנדאפ".
יצא לך להיפגש עם ראש העיר אבי אלקבץ? אלו דרישות העלית בפניו?
"אנחנו די מתורגלים בעבודה אתו כבר הרבה זמן והוא פחות או יותר מכיר אותנו. ביקשנו שיהיה יותר שיתוף פעולה איתנו, הוא מאוד סומך עלינו".
