מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, נקלטו עשרות משפחות מאוקראינה ומרוסיה בקיבוצים בכל רחבי הארץ במסגרת "בית ראשון במולדת" של הסוכנות היהודית והתנועה הקיבוצית. העולים הוותיקים מספרים כי זה "התיקון שלהם" לעלייה המורכבת שהם עברו בעצם.
עד כה הגיעו עולים לקיבוצים: משאבי שדה, רביבים, חוקוק, בית זרע, אשדות יעקב מאוחד, יחיעם. קיבוצים רבים נוספים נמצאים בשלבי היערכות לקליטה ולהצטרפות לתוכנית. בנוסף לקליטת עולים ופליטים, בתנועה הקיבוצית פועלים מאז תחילת המלחמה לאיסוף תרומות של ציוד לעולים ולפליטים, ותנועות הנוער מוציאות משלחות סיוע ומשלחות חינוכיות לאיזור הלחימה.
ד"ר כרסיטינה אפטקר, רופאה מומחית במחלות זיהומיות, מספרת על קבלת הפנים בקיבוץ יחיעם: "היינו בקשר עם הקיבוץ עם תחילת הלחימה, וכשהגענו לכאן הכל היה מושלם. מרוב שהיינו המומים, לא הצלחנו להודות לחברי הקיבוץ על קבלת הפנים ומה שנתנו לנו כאן". בן זוגה ד"ר טימור אפטקר, מומחה לטרשת נפוצה, מוסיף: "כשהפצצות הגיעו לעיר שלנו, ברחנו. הבנו שאת המקום הבטוח שלנו נמצא רק בישראל".
קראו גם:
נטליה מליק שהגיעה לקיבוץ על גבול לבנון משתפת גם היא בחוויותיה: "בעיר שגרתי בה במזרח אוקראינה היו אזעקות בלתי פוסקות ועזבתי למרכז פליטים במולדובה. שם שמעתי בדרך נס על עלייה לישראל באמצעות "בית ראשון במולדת". הגעתי לכאן בלי כלום ובעלי נשאר כרגע באוקראינה.
יאנה שווץ, חברת קיבוץ יחיעם שעלתה בשנות התשעים מספרת על השינוי בין הקליטה של היום לעומת הקליטה שלה: "זה לעשות חוויה מתקנת לעלייה שלי, זאת ממש סגירת מעגל מרגשת. אנחנו חווינו את הקשיים ואני לא מאמינה שהם יחוו את מה שאנחנו חווינו".
סופיה בת עשר ומישה בן 16 מספרים כי קבלת הפנים החמה עוזרת להם להתמודד עם הקושי של העלייה. "הדרך היתה ארוכה וקשה, אבל בגלל קבלת הפנים מיד הרגשנו בבית".
תוכנית "בית ראשון במולדת" של הסוכנות היהודית והתנועה הקיבוצית נוסדה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת עם העליה הגדולה ממדינות חבר העמים. מטרת התוכנית הייתה ועודנה לספק לעולים ולעולות נחיתה רכה בקהילה עוטפת וחמה, שתדאג לצורכיהם החברתיים, למקומות עבודה ופרנסה ולכל דבר שרק יבקשו מהרגע הראשון בו ינחתו בישראל.
עידן רז, מנהל הקהילה ביחיעם, קלט עד כה 18 משפחות.
איך נערכים לקליטה מזורזת של כל כך הרבה משפחות?
"הבנתי מהר מאד שהמצב באוקראינה יביא לצורך לקלוט עליה, ומיד השתלבנו בתוכנית 'בית ראשון למולדת'. גיבשנו צוות קליטה מקומי שילווה את המשפחות לאורך הדרך וינהל את הצרכים הקהילתיים העולים מן השטח. הקהילה מתגייסת לטובת "סיר חם" - ארוחות למשפחות המגיעות ועוד, עשרות אנשים בקהילה לוקחים חלק. זה יצר כאן משהו חברתי מאד יפה של הירתמות למען מטרה חשובה וגדולה מאיתנו. אחד העולים אמר לי שהדבר הכי חשוב הוא ש'אנחנו לא מרגישים לבד'. אני פועל יחד עם חברי בקיבוץ בתחושת שליחות גדולה ומרגיש ליווי מאד צמוד של כלל הגורמים במועצה, בסוכנות, בתנועה הקיבוצית".
הדס דניאלי-ילין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית שמרכזת בימים אלה את פעילות הקליטה: "אנחנו גאים בקיבוץ יחיעם ובקיבוצים והישובים בכל רחבי הארץ שפותחים את דלתם וליבם למען מי שברח מהתופת בביתו. בתנועה הקיבוצית הבנו כי כדי למנוע את טעויות העבר של שנות התשעים - חייבים לתת לעולים גם פתרון קהילתי ולא רק פתרונות דיור. אנחנו מאמינים שהקיבוץ והקהילה התומכת הם הפתרון הטוב ביותר. בקיבוץ כל עולה הוא חלק מקהילה, לא עוד דייר בשכונת קראוונים או שיכון עולים. אנחנו מאוד מכבדים את כל מי שעשה ועושה למען העלייה. זה מאמץ לאומי כולל. אנחנו מבינים את חשיבותה של מעטפת ואנחנו יודעים לתת אותה מעצם קיומנו. ערכנו מיפוי ואיתרנו עשרות רבות של קיבוצים שמעוניינים לקלוט את העליה הממשמשת ובאה והצגנו למשרדי הממשלה את המודל שאנו רואים לנגד עינינו".
ילנה קוברסקי, מנהלת תוכנית בית ראשון במולדת בסוכנות היהודית וחברת קיבוץ משאבי שדה הוסיפה: "נפל בחלקי לעלות לארץ במהלך מלחמת המפרץ הראשונה בינואר 91 ולחוות אזעקה ראשונה בנתב"ג, לשהות שבוע וחצי ברחובות אצל קרובי משפחה עם ילדה צורחת בכל אזקה ואז לעבור לקיבוץ משאבי שדה במסגרת הפרויקט – כשהגענו לקיבוץ נשמנו לרווחה ויצאנו לדרך קליטה כל כך איכותית שאותה אני מאחלת לכל העולים החדשים שמגיעים לישראל".
כל העדכונים - חדשות קיבוץ
