בקיבוץ קבוצת יבנה הוקמה לאחרונה 'האוטובוסי' – פינת הנצחה אשר הוקמה לזכרו של רס"ל איתי יהודה באוסי ז״ל, לוחם יחידת 'דובדבן', שנהרג בפסטיבל הנובה ב- 07.10.23.
חבריו הטובים לצוות וזוגתו (כרמל), לקחו על עצמם את הנצחתו כמשימת חיים והקימו לזכרו פינת מנוחה (זולה) אשר מורכבת מאוטובוס ישן, אזור ישיבה, דשא ומטבח. חלקו הפנימי של האוטובוס, מוקדש להנצחה ולהתייחדות עם זכרו של איתי הכולל טקסטים, הקדשות ותמונות מתחנות חייו.
מחר (שלישי) החל מהשעה 18:00 יתקיים טקס חנוכת המקום בנוכחות בני משפחתו, חבריו מהשירות הצבאי וחברי קיבוץ קבוצת יבנה. יוקראו בו נאומים, יוצבו דוכני אוכל שונים ותחולק מזכרת לזכרו. כמו כן יופיע בטקס הזמר אברהם טל, לשעבר סולן להקת 'שוטי הנבואה', הלהקה האהובה על איתי ז״ל. שירה של הלהקה, ׳אין אני׳ (2000), מתוך האלבום: ׳שוטי הנבואה׳, נוגן בהלווייתו.
במקביל לטקס הפתיחה, לבקשת המשפחה והחברים, נשלחה לתחנות הרדיו הארציות והאזוריות, בקשה להשמעת השיר של להקת 'שוטי הנבואה' בתוכניתם ביום ג׳ 05.11.24 בסמוך לשעה 18:00. תחנות רבות התגייסו ואישרו כי ישמיעו את השיר.
ניב דאון, חברו לצוות של רס"ל איתי יהודה באוסי ז"ל: "'האוטובוסי' הוא למעשה פינת זולה הכוללת מרחב סגור שיצרנו מאוטובוס שתרמה לנו חברת דן ובעזרתם של אנשים טובים שיפצנו אותו והסבנו אותו לפינות ישיבה. במקביל, בנינו מרפסת פתוחה עם ספסלים, שתלנו דשא, הוספנו משטח דק, פרגולה, מטבח ותשתית חשמל. התחלנו מכלום והעבודות ארכו כשנה. זו פינה לזכרו של איתי והיה ברור לנו שכך הוא רצה שננציח אותו".
איתי יהודה באוסי ז"ל נולד ב-10.8.2001 גדל והתחנך בקיבוץ קבוצת יבנה. בילדותו בלטה אהבתו לאדמה ולבעלי חיים. עבד במשק הילדים, ברפת ובגידולי השדה בקיבוץ. בסוף התיכון עשה שנת שירות בחוות ה'רועה העברי', שנת שירות דרך בני עקיבא. במהלך השנה עבד עם נוער גבעות בסיכון אותם חנך וליווה באמצעות עבודות החווה. איתי התגייס ליחידת 'דובדבן' בה שירת במשך שנתיים ועשרה חודשים ולקח חלק בעשרות מבצעים שונים ומורכבים.
קראו גם:
ב- 07.10.23, בעת ההמלטות מהטבח במסיבת ה'נובה', הוא היה ברכבו בדרכו החוצה יחד עם חברו מהקיבוץ, בן מזרחי ז"ל שלצידו נהרג, ראה פצועה קשה בצד הכביש ועצר על מנת לסייע לה. במשך יותר משעה הסתובבו איתי ובן כשהם מסיעים פצועים לנקודה מרוכזת בה היו חובשים ואף טיפלו בפצועים בעצמם. מתוך עדויות מועטות, הצלבת שברי סיפורים וממצאים שונים, התברר כי הוא עמד בידיים חשופות, לצידם של שוטרים ומאבטחים שלחמו במקום, כדי לשמש להם כח גיבוי בלחימה. איתי נהרג כשעתיים וחצי לאחר תחילת המתקפה והובא למנוחות ב- 12.10.23. הוא הותיר אחריו הורים, אחות, שני אחים ואת בת זוגו כרמל.
החברים והמשפחה מודים לכל מי שסייע בהקמת 'האוטובוסי': חברת 'דן' - תרמה אוטובוס ישן; נירית אפרתי - מנהלת משק ילדים בקיבוץ; ארז טהר - קבלן עבודות העפר; אמיר אילני - בונה דקים ופרגולות; יוסי שמש – חשמלאי; אליצור ויזנר - גנן.
