אבישי בן–אהרון // "יזם בנשמתו, סולל ומוביל מהלכים פורצי דרך"
- גיל: 33
- קיבוץ: ראש הנקרה
- תפקיד: יו"ר תנועת החלוץ
- מצב משפחתי: נשוי ללורה ואב לאליה ולאריאל
אבישי בן־אהרון (הידוע יותר בכינויו אביש אצלי בבית), הוא בן הזקונים של המורה הגדול שלי ואהוב ליבי יריב בן־אהרון, ונכדו של הגיבור הנערץ יצחק בן־אהרון (מזכ"ל ההסתדרות המיתולוגי וממנהיגי התנועה הקיבוצית).
עם רזומה כזה, הכרעתו להצטרף בתום התיכון, אי־שם לפני כ־13 שנים, למכינת רבין שעמדתי אז בראשה, סקרנה אותי מאוד ובה בעת עוררה בי ציפיות רבות. השמועות שהגיעו לאוזניי והמידע שנמסר לי מפי "גורמים מוסמכים בהחלט" בגליל המערבי על כך שמדובר בפרחח המדבר בעיקר מהפוזיציה הנסיכית לא הרתיעו אותי. המכינה התמחתה בהזנקת רבים מאלו שבתי הספר והממסד הפורמלי לא ידעו להכיל, ולמצוא להם נתיב מימוש יכולות ראוי. בחירתו לא לחשוש לבוא דווקא למדרשה שהייתה ביתו מילדות, ולא לברוח ממנה ומהוריו למרחקי ארץ - הרשימה, שימחה וריתקה אותי.
ואכן, המנהיגות והכריזמה הטבעית של אביש בלטו במכינה מהדקה הראשונה. דע עקא שהניסיון מלמד שכריזמה ויכולות הנהגה אינן בהכרח ערובה למהלכים חיוביים או לבחירה בשירות הטוב. אבל אביש הבטיח ומקיים. ו"המקיים" שלו הולך ומשביח עם השנים.
תחילה - בקרוב לשבע שנים של שירות בפיקוד ובקצונה קרבית בחיל השריון, שנים שבהן - למרות השירות התובעני, הקשוח והמנתק - היה הרוח החיה בהקמת ארגון בוגרי מכינת רבין וקרן בוגרי המכינה. אביש יזם, פיתח והוביל את נתיב הקצונה וההגשמה של בוגרי המכינה בחטיבות השריון הקרביות. כמו כן הוא שותף מרכזי להקמתו ולהובלתו של חוג תלמים, המקדם מאבק ועשייה פוליטית סוציאל־דמוקרטית.
לחבר אנשים ורעיונות
לפני כשבע שנים, בדרכו לעולם האזרחי, הודעתי לו שהוא חובר אלינו למדרשה באורנים, בלי קשר ותלות למה שהוא תכנן. ואכן, אחרי חופשת שחרור של יומיים וחצי נחת באורנים ומייד הסתער. יזם בנשמתו, סולל ומוביל מהלכים פורצי דרך: הקמת תנועת החלוץ - להגשמה משותפת (שהיא כיום התנועה עם מספר היודגימ"לים ובוגרי הצבא הגדול, הצומח והמשפיע במגזר השמאל הציוני וההתיישבותי), והובלת איגום משאבים בימים שהשלטון לא אוהד פעולות כאלו - המשיך בפעילותו הנמרצת ומעוררת ההשתאות באגף צעירים של התנועה הקיבוצית שבו היה שותף מרכזי להחייאת הפעילות המנהיגותית של צעירי הקיבוצים.
בגיל 32 קיבל את שרביט הובלת המדרשה באורנים, החלוץ ומכינת רבין, שכולם חד הם, ושמצרף הפעילות הכלכלית והחברתית שלהן הוכפל בארבע השנים שבהן חבר להובלתם ולהנהגתם של הארגון ושל התנועה.
אבל אלו רק נתונים יבשים המחמיצים את העיקר. אביש הוא איש שיודע לגייס, לבנות מחנה, לחבר אנשים ורעיונות, לשכנע ולסחוף צעירים ומבוגרים לחיי עשייה והגשמה בימים שהמילים האלו הן בדרך כלל שמות של קרנות הון סיכון או חברות כוח אדם.
כמו בן־אהרון טיפוסי, הוא נוטה לעיתים לדרמות ולפסימיות פוליטית (שבדרך כלל מתבררת כנכונה), אך בשונה מרבים מבני דורו, וגם בשונה מכותב שורות אלו, הדבר משפיע עליו פיזית. מתח מפריימריז בסניף שולי יכול לגרום לו לשפעת, ומפלה סוציאל־דמוקרטית בִּקרב בקצה פעילות המחנה גורמת לו מיחושים גופניים ממש. כאמור, בן־אהרון טיפוסי.
עוצמה ארגונית
אביש משלב בדרכו מחויבות נדירה בדור ובזמן הזה לתפיסות עומק וזהות של תנועת העבודה ההיסטורית, של סוציאל־דמוקרטיה ושל רעיונות אידיאולוגיים מודרניים. בפרפרזה על מה שאמר אביו יריב בשם חנה סנש, הוא "יהודי בין בני האדם, ציוני בין היהודים, וסוציאליסט בין הציונים". בדור שהמאבק בו הוא על המשמעות ועל היכולת לחלום חלומות אמת ללא ציניות וללא השטחה טכנולוגית, הוא מופע נדיר ומזוקק של עוצמה רעיונית וארגונית.
והוא אינו בודד. הוא חלק מחבורה צעירה שהתאספה והתגוררת בשכונות הפריפריה הישראליות, מתחת לרדאר התקשורת והתפלות, בונה קהילות ותקווה במקום שישראל כמעט התייאשה ממנו.
אני רואה בו שותף אמת, והוא מעורר אצלי תמיד אופטימיות, אף שאת עיקר התובנות אנו חולקים בשעות לא מקובלות, כי הוא השני בעולם שאני יכול להמר שיענה כמעט תמיד לטלפון או לוואטספ בשעות "הלא מקובלות", כשלורה זוגתו - בעבר ראש מכינת רבין שלוחת חיפה וכיום סמנכ"לית מכון "שחרית" - וילדיו אליה ואריאל נמים, כדי לדבר על הדאגות לגורל התנועה והאומה.
אביש (והחבורה שהוא חלק ממנה) משמש מודל נפלא בעיניי למנהיגות עכשווית מכוננת הבונה מחדש עתיד והמשך למסע שהחל ברציפי יפו ב־1904 ושאנו מחויבים לו בכל נפשנו. ואידך זיל גמור (ואת השאר לך ולמד).
בהצלחה, חבר!
דני זמיר, מייסד מכינת רבין ומנכ"ל מועצת המכינות הקדם־צבאיות
==================================
אורטל בארי // "שילוב נדיר של קול עדכני עם ראש חושב ולב רחב"
- גיל: 37
- קיבוץ: מעיין ברוך
- תפקיד: מנהלת קהילה במעיין ברוך
- מצב משפחתי: נשואה ואם לשניים
פגשתי את אורטל במסגרת צוות צמיחה דמוגרפית במעיין ברוך. היא הציגה את עצמה בתור בת הקיבוץ שחזרה לאחרונה מהמרכז, וציינה שהיא משמשת בתפקיד המנהלת הארצית של ארגון אמריקני העוסק בפיתוח מנהיגות אצל נערות ישראליות ופלסטיניות. חשבתי לעצמי שזה מוזר. אילו פלסטינים יש כאן, באזור קריית שמונה? ובכלל, כמה ערכים צריך אדם לקדם? גם מנהיגות, גם נשים, גם שלום, גם קואופרציה וגם ערבות הדדית? אבל שמרתי מחשבותיי לעצמי, ומזל שכך, שכן עם התקדמות דיוני הצוות התברר לי שאורטל אכן מצליחה לחבר את כל אלו לתמונה הומוגנית, ושהיא מביאה לדיונים קול של תבונה ושל אחריות חברתית, שילוב נדיר של קול עדכני וצעיר עם ראש חושב ולב רחב.
עם השנים התמקצעה אורטל בתחום יישוב סכסוכים ברמה הארצית וברמה האזורית. היא שימשה כאמור בתפקיד המנהלת הארצית של הארגון האמריקני הנ"ל, הקימה והובילה מרכז גישור ודיאלוג במועצה אזורית הגליל העליון והרצתה והנחתה סדנאות וקבוצות בתחום של יישוב סכסוכים.
בתוך כך השתתפה אורטל בעוד ועוד צוותים במעיין ברוך. היא הייתה מעורבת לעומק בכתיבת תקנון חדש לקיבוץ, הכולל שישה הסדרים של ערבות הדדית. כמו כן השתתפה בגיבוש הסדר פדיון ותק שאִפשר לחברים הוותיקים ליהנות מפרי עמלם רב השנים, ומצד שני יצר אופק לחברים החדשים. נוסף על כך היא השתתפה - ולאחר תקופה אף הובילה - בגיבוש תוכנית קליטה חדשה, שלראשונה נותנת מענה גם למשפחות מההרחבה ומאפשרת לבני ההרחבה להיקלט לחברות בקיבוץ בתנאים של בני משק. תוכנית הקליטה הכירה באופן פורמלי בכך שמשפחות אלו הן חלק אינטגרלי מהקהילה ושיש להתייחס לילדיהן כשווים לילדי הקיבוץ - אמירה שאינה ברורה מאליה לחברי קיבוץ רבים, ושבה ניכרה יכולתה של אורטל בגישור וביישוב סכסוכים.
בפעילותה רכשה הערכה וכבוד אצל חברי הצוותים האחרים ובקרב חברי הקיבוץ כולו. השילוב של הידע והעשייה בתחום יישוב סכסוכים, וכן התפתחות המעורבות הציבורית, יצרו אצל אורטל מסלול ברור ומכוון שהוביל אותה לקחת תפקיד מנהיגותי בקיבוץ שלנו. הקו הערכי שהיא מובילה, עם היכולת שלה לתקשר עם כל אדם, דיברו אל לב החברים. היא נבחרה לוועד ההנהלה בקיבוץ, ולאחר תקופה אף נבחרה לתפקיד מנכ"לית הקיבוץ.
פתרונות יצירתיים
קהילות קיבוציות הן קהילות משתנות, וככאלו קיים בהן פוטנציאל - לרוב ממומש - של חיכוכים וסכסוכים בין קבוצות. אורטל בחרה להיות בחוד החנית של תהליכי המעבר הבין־דוריים, תהליכים הכוללים פיתוח עתודה ניהולית והעברת המקל מהוותיקים לחברים החדשים, לצד שמירה על זכויותיהם של החברים הוותיקים ועל קולם וניסיונם בתהליכים של קבלת החלטות בקיבוץ.
בד בבד היא גם קידמה תהליכים של קהילה אחת הכוללת תושבים שבנו את ביתם בהרחבה וחברים בקיבוץ, אתגר שבמעיין ברוך היה לא פשוט וכלל אף משפטים מתוקשרים. בשני התהליכים אורטל מובילה קול של הכרה, של ראיית האחר, של דיאלוג ושל מציאת פתרונות יצירתיים המיועדים להבטיח את התהוותה של הקהילה הקיבוצית המחודשת.
תכונות אלו ישרתו את אורטל היטב בעתיד, ואני צופה שהיא תרחיב את פעילותה מעבר למסגרת הקיבוץ - אל הרמה האזורית ואף אל הרמה הארצית. עם יכולת הארגון שלה והכרת החברה הקיבוצית, אני בהחלט יכול לראותה בעוד שנים מספר בתפקיד בכיר במועצה האזורית הגליל העליון או בתנועה הקיבוצית.
רועי שרון, יו"ר קיבוץ מעיין ברוך
======================
יואב מעוז // "יש לו את זה, ובמנות גדולות: כריזמה, מנהיגות, מצפן ברור"
- גיל: 40
- קיבוץ: גניגר
- תפקיד: מנכ"ל עמותת עתידים
- מצב משפחתי: נשוי למעין ואב לאוריה, לעמית ולעופרי
הכרנו לפני כשנתיים וחצי, בבית קפה, בשיחה על המועמדות שלו לניהול תוכנית הצוערים של עמותת עתידים, תוכנית משמעותית ביותר המשפיעה כיום יותר מכל דבר אחר על איכות ההון האנושי ברשויות המקומיות ביישובי הפריפריה.
ביושר אומר שקורות החיים שקיבלתי לפני הפגישה היו מעניינים אך ממש לא מספקים: היה בהם שירות צבאי במטה של יחידה מיוחדת; ניהול עמותה לא גדולה; שליחות בדרום אפריקה; הוראה. בתיאור התפקיד היו בין השאר הדרישות האלה: ניסיון בשלטון המקומי, היכרות עם יישובי הפריפריה, רקע בעבודה עם גופי ממשלה, ניסיון בהדרכה ופדגוגיה (רצוי בתוכניות מנהיגות) ועוד כמה דרישות שלא היה להן זכר בקורות החיים של יואב, או בפי חבריו הרבים - יואבי.
אחרי חמש דקות של שיחה קיפלתי את קורות החיים לשניים, ואחרי עוד עשר דקות מוללתי אותם לכדור נייר וטמנתי עמוק בתיק, כי הם כבר לא היו רלוונטיים. נסחפתי אחר הקול הצרוד והמתלהב, אחרי הדמות הישירה והאמיתית שאינה באה לשחק משחק, אחרי האיש בעל ההסתכלות הרחבה והמפוכחת מאוד, האיש המלא באהבת אדם, ברגישות, בהומור, בזרימה וברצינות, אדם עם אחריות, עם יכולת ועם חזון - והכול ברוח טובה ובצניעות.
תגידו שזה לא רציני. אחרי ריאיון של עשר דקות? כן! בהמשך הדרך, כשהתחלנו לעבוד יחד, ראיתי שזה קורה לכולם. כל מי שפוגש אותו נסחף בהתלהבות הזאת, ומי שממשיך מגלה שמאחוריה יש יכולות תכנון, יצירתיות, יוזמה בלתי פוסקת, הטלת ספק, עמידה איתנה על דעות אך גם מעין תבונה פוליטית המדריכה אותו מתי להרפות ואיך לאזן ולמצוא את הפשרה שתקדם את הנושא שעל הפרק.
ומי שממשיך לבדוק פוגש איש משפחה מסור, אוהב אהבת אמת את הארץ ואת יושביה, מאמין בטוב, חבר אמיתי, לויאלי, מסור ותלמיד חרוץ המודה שאינו יודע הכול, מה שאִפשר לו להשלים בתוך זמן קצר את כל מה שהיה חסר באותו נייר שנמעך לתוך התיק שלי.
משפיע, תורם, מוביל
יש לו את זה, ובמנות גדולות: כריזמה; מנהיגות; מצפן ברור. והם מגיעים מהמקומות של המנות הכי קטנות ואנושיות: הקשבה לכל אדם; יכולת להגיד אני לא יודע; יכולת להגיד טעיתי; יכולת להתלבט, להשתמש בהומור ולדבר בקול רגיל, לא בקול עבה ומלא חשיבות כדרכם של מנהלים מסוימים). במילים אחרות, הוא ניחן ביכולת להיות פשוט; פשוט איש.
עם כל התכונות הללו, שקריאתן ודאי תגרום לו להסמיק, אך טבעי היה שהוא יהיה מועמד להחליף אותי כאשר עמדתי לסיים את תפקידי כמנכ"ל עמותת "ידידי עתידים" אחרי שמונה וחצי שנים באחת העמותות הגדולות והיותר משפיעות על החברה הישראלית. זו עמותה ששמה לה ליעד למצות את ההון האנושי בפריפריה לטובת הפרט ומשפחתו, החברה, המשק וביטחונה של מדינת ישראל. כ־25 אלף משתתפים בעמותה במגוון תוכניות - מהתיכון ועד לאחר השירות הצבאי.
מה שלי היה טבעי וברור, לא בהכרח היה טבעי וברור למי שהיה צריך להחליט מתוך שורה ארוכה של מועמדים בכירים מאוד שהתמודדו על התפקיד שסיימתי, עת התמניתי למנכ"ל של קרן סטף לחינוך, יצירה, יזמות ותעשייה. לשמחתי, קרה להם מה שקרה לי. הם קיפלו את דף דרישות התפקיד, אחר כך מוללו אותו לכדור ובחרו ביואב.
אומנם זו רק ראשית הדרך, אך ככל שאני צופה במחליפי - בחברי יואבי - הוא מאשש גם בעבורם את כל מה שאני יודע זה מכבר. חברי הוועדה המכובדת של התנועה הקיבוצית, בחרתם נכון כשראיתם ביואב את אחד הצעירים המשפיעים בתנועה, ולא רק בזכות מה שהוא עושה כיום, חשוב ככל שיהיה, אלא גם ובעיקר בזכות מה שיהיה יואב בעתיד: משפיע, תורם, מוביל בחברה הקיבוצית בפרט ובמדינת ישראל בכלל.
זאב חיות, מנכ"ל קרן סטף לחינוך, יצירה ויזמות לתעשייה
======================
הדר בקר–אלחנתי // "עוצמה נשית בתחומי ניהול בתעשייה הביטחונית, הנחשבים גבריים"
- גיל: 37
- קיבוץ: מחניים
- תפקיד: סמנכ"לית שיווק בחברת פלסן ראם
- תפקידים נוספים: חברת ועד הנהלה בקיבוץ מחניים ונציגת ציבור בדירקטוריון קולחי גליל עליון
- מצב משפחתי: נשואה ואם לשלושה
בחירתה של הדר משמחת, ראויה וחשובה, ולא רק כי היא מפְנה זרקור להצלחתה הראויה לציון, אלא גם כי היא נושאת עימה מסר של עוצמה נשית בתחומי ניהול בתעשייה הביטחונית, הנחשבים עדיין גבריים לכאורה.
הדר - הנשואה לאופיר, בן קיבוץ האון, ואם לנעמי, לעמרי ולעיינה - היא סמנכ"לית שיווק של חברת פלסן ראם, המתמחה בתכנון ובייצור מיגון לכלי רכב.
היא נולדה בקיבוץ מחניים, והתחנכה בבית הספר הר וגיא. הדר הייתה פעילה חברתית ואף עשתה שנת שירות משמעותית בכפר הנוער קדמה. לאחר מכן היא שירתה בסיירת מטכ"ל בתפקיד תומכת לחימה, תפקיד שבדיעבד חשף אותה לתחום ניהול הפרויקטים. היא בוגרת תואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטת בר־אילן ותואר שני במִנהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה.
המפנה המשמעותי החל בשנת 2006, השנה שבה חוותה חברת פלסן סאסא צמיחה משמעותית, בשעה שנוצרו צרכים רבים וחדשים ונפתחו הזדמנויות לגיוס כוח אדם.
יום אחד התקשר אליי דני זיו, מנכ"ל פלסן סאסא, קרא לי לחדרו והציג לי את הדר, שהתקבלה לעבודה בשיווק. הוא התרשם ממנה וביקש שאקבל אותה לצורך תהליך לימודי והתנסות בנושא הליבה של הארגון כהכנה לתפקיד שיווקי.
הדר הגיעה אלינו צעירה, בת 24, עם רקע צבאי ביחידה מובחרת, שם עסקה בתחומים משלימים. חשוב להבין שמדובר על מחלקה שאחראית על תכנון ופיתוח רכבי אבות טיפוס. זהו תחום גברי לחלוטין – מהנדסים; רתכים; מכונאים. ברור היה להדר שאתגר רציני לפניה כדי שתוכל להצליח בו.
הדר השכילה ללמוד, לשאול ולהתפתח. היא השתתפה בניסויים בשטח, בילתה ימים ארוכים במעבדה הבליסטית, קראה תקנים ולמדה את המקצוע. ניכר בה הרצון ללמוד, לדעת עוד, להכיר את רצפת הייצור, את סוגי הרכבים, את סוגי המיגון, את הרכיבים המיוחדים, את מערכות חשמל, את תקני הנדסת האנוש וכן הלאה. עד מהרה קיבלה עליה הדר את ניהול המשימה של רכב הקרקל לסוגיו השונים (רכב ממוגן על בסיס שלדה של פורד). בהמשך דרכה המקצועית ניהלה את הפיתוח של רכב הקרקל למשטרת ישראל וללקוחות נוספים, וכן רכבים ממוגנים מסוגים שונים בעולם.
להדר חשיבה יצירתית ומחויבות למשימות מורכבות שאפיינו את המחלקה, ואלו הובילו אותה להשתלב גם במשימות הניהול של המחלקה עצמה. כפי שציינתי, הדר בכלל הגיעה למחלקה כחלק מתוכנית ההכשרה למחלקת השיווק שאליה יועדה.
היא התקדמה, הצליחה בעשייה, ובשלב מסוים קיבלה הזדמנות ועברה למחלקת תוכניות בתפקיד ניהול תוכנית ישראל בשילוב תוכניות בין־לאומיות גדולות, ואז נפרדו דרכינו.
חומר של מנהיגים
בשנת 2013 עברה פלסן סאסא שינויים ארגונים, וההנהלה החליטה להפריד את התחום האזרחי מהתחום הצבאי. הוקמה חברה חדשה בשם פלסן ראם, חברה המתמחה במתן פתרונות להגנה על חיי אדם ברכב בסביבה מאיימת. עזבתי את תפקיד סמנכ"ל ההנדסה בפלסן סאסא וקיבלתי עליי את האתגר הזה.
הדר נענתה לאתגר וקיבלה את הצעתי להיות סמנכ"לית החברה, חברה שאותה אנו מנהלים כיום ביחד. החברה יצאה מגבולות פלסן סאסא והייתה צריך להמציא את עצמה מחדש כחברה מתחילה. ההתחלה לא הייתה פשוטה, והיינו צריכים לעסוק בשלל נושאים. התחלנו עם 15 עובדים, וכיום אנחנו עם 50 עובדים מהגליל ומהסביבה, והחברה צומחת יפה למרות כל האתגרים הקיימים.
כיום, במבט של שש שנים לאחור, כולנו גאים להיות חלק מתעשייה עובדת, יוצרת ומפתחת טכנולוגיות לעתיד לבוא.
הדר קורצה מחומר של מנהיגים עם מוטיבציה אין־סופית להצליח. היא בעלת יושרה גבוהה, ערכיות ורצון למקצוענות ללא פשרות. אני רואה בה מעין חיבור נדיר ולא שגרתי של פרפקציוניזם עם יכולת לראות את הדרך ולהשיג את המטרות.
אני מאחל לך, הדר, הצלחה רבה גם בהמשך דרכך.
קובי בן־ארי, מנכ"ל פלסן ראם
=====================
גלעד ארדיטי // "יוצר סביבה עסקית הגונה ואכפתית, מתוך כוונה להשפיע על המדינה"
- גיל: 34
- קיבוץ: חבר כפר החורש (מתגורר במעיין צבי)
- תפקיד: מנכ"ל אליס, אתר וחברה להזמנת טיסות
- מצב משפחתי: נשוי להילה ואב לאיתמר
בשלוש וחצי השנים האחרונות נמצא גלעד בעולם העסקי, בהייטק, ומשמש מנכ"ל משותף ומייסד שותף של חברת אליס - אתר להזמנת טיסות.
לפני כן שימש כיו"ר התאחדות הסטודנטים הארצי (אליה הגיע לאחר שהיה יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל־אביב), שם הכרנו ועבדנו בשותפות גדולה.
לעניות דעתי, מה שתרחש באליס הוא דוגמה מופתית לטווח ההשפעה של גלעד. מדובר בחברה שהתחילה למכור כרטיסי טיסה אך ב־2016, וסיימה את שנת 2019 כחברת האונליין טיסות הגדולה ביותר בארץ, עם מחזור מכירות של קרוב לחצי מיליארד שקלים ועם 300 אלף לקוחות רק בשנה זו. זהו תהליך מואץ ותקדימי בארץ, ויש בו כדי להעיד על יכולותיו של גלעד לעבוד בצוות ולקדם עם שותפיו מהלכים משמעותיים.
ההשפעה החשובה בעיניי של עסקים כדוגמת אליס, היא שאלו עסקים המצליחים ליצור את הדרך העסקית הנכונה המתאימה יותר. העולם הישן הסתכל על שורת הרווח הסופית, ולעיתים הסכים לדרוך בדרכו על ערכים בשם אותה רווחיות לבעלי המניות. באליס הגישה היא ההפך המוחלט; החברה בנויה על כבוד הדדי רב ועל מחויבות עמוקה לעובדים, ללקוחות ולספקים, וזאת במטרה ליצור סביבה עסקית הגונה ואכפתית, מתוך כוונה מפורשת שהדבר ישפיע על המדינה ועל הדרך שבה אנשים מתנהלים.
המקום הזכיר לי בביקוריי את המפעלים הקיבוציים המצליחים, שבאג'נדה שלהם הם שואפים - לצד יצירת הרווח - להעניק גם ערך של חיי קהילה מבוססי שוויון ושותפות.
בעיניי, באווירה העסקית בישראל, שבדומה לאווירה החברתית בארץ יש בה פעמים רבות מדי תקופות של אי־אמון, מרענן לראות מותג המצליח לגרום לאנשים להאמין בו ולסמוך עליו. ובואו נודה על האמת, יש לכולנו אינטרס גדול מאוד שכמה שיותר חברות ישראליות יצליחו, ובייחוד כשהתחרות כמו בענף הטיסות היא בעיקר מול אתרים בין־לאומיים. כשחברות ישראליות מצליחות, בסופו של דבר זה מייצר לנו בארץ עוד מקומות עבודה, עוד פיתוח של טכנולוגיה, עוד מקום ליצירתיות, וכן - גם עוד מיסים לממש את הרצון שלנו כמדינה לתמוך ולהעצים את האזרחים.
משקפיים חברתיים
גלעד מצליח לממש את מה שהייתי שמח שכמה שיותר צעירים בתנועה הקיבוצית ישאפו ויממשו אותו: ההשתלבות וההובלה של עמדות מפתח במשק הישראלי - בפוליטיקה, במגזר הציבורי, במגזר השלישי, בתקשורת, בעולם המשפט ובמגזר העסקי - כל אחד בתחומו הוא יוכל להרכיב את המשקפיים החברתיים ולשמור על הצביון הראוי. אנחנו, כתנועה קיבוצית, צריכים להצליח להגדיל את הייצוג שלנו, להצליח לעודד עוד ועוד צעירים לתפוס עמדות הנהגה, להעז ולנסות ולא להפסיק להילחם על המדינה שלנו ועל הערכים שלנו.
שנים רבות מדי עסקנו בליקוק הפצעים. אבל זה כבר מאחורינו, וכעת הגיע הזמן שנדע להמשיך ולחזק את המערכות הקיבוציות המקומיות של הערבות ההדדית ושל הקהילה. רק כך נוכל לחזק את התשתית האישית של כל אחד ואחת, כדי שכולנו נוכל להצליח ולדחוף קדימה בכל אחד מהתחומים ולהפוך את מדינת ישראל למקום בטוח והוגן, מקום שמאפשר לחלום, מקום שמעודד לחלום, מקום הגורם לנו ולילדינו לקום בתקווה בכל בוקר ולחשוב מה הדבר הגדול הבא שאפשר לעשות.
אני חושב שהיכולת של גלעד להיות שותף בו־זמנית במספר ערוצים שונים, כשהמטרה של כולם היא ליצור פה מדינה טובה יותר, היא יכולת חשובה מאוד. אני מקווה שגם בעתיד הוא יֵדע לעבור בין העולמות השונים, כמו שכבר עבר מהתאחדות הסטודנטים לעולם העסקי, ושהוא יצליח להניע גם במגזר הציבורי (או בכל מגזר אחר) מהלכים משמעותיים שימשיכו לדחוף למטרה של כולנו - ליצור פה חברה הגונה, סולידרית ואקטיבית, שתמיד שואפת להשתפר ולצמוח.
ח"כ רם שפע, כחול־לבן, גבעת חיים איחוד
