פרויקט "רזידנסי" בגבעת חביבה מעניק הזדמנות ראשונה לאמנים צעירים ליצור ולחיות ביחד. מדובר בתוכנית יחידה מסוגה בארץ שמעניקה לבוגרי אקדמיות לאמנות הזדמנות לחיות וליצור במשך שלושה חודשים בסטודיו בגבעת חביבה ולהעניק למשתתפים חוויה של עשייה אמנותית, תוך מגורים משותפים ודיאלוג יצירתי המבוסס על מפגשים בין קהילות ערביות-יהודיות.
2 צפייה בגלריה
יוצרים יחד בגבעת חביבה. "אמנות זה תחום שיכול להוביל תודעה ולשנות תפיסה"
(צילום: יח"ץ גבעת חביבה)
נפילה מגן עדן
את המחזור הראשון של התוכנית פתחו 11 אמנים בראשית דרכם וביניהם אמנים דרוזים, מוסלמים, יהודים וגרמנים.
"התחלנו את הפרויקט, שבוע אחרי הבחירות, ישר למציאות לא פשוטה", מסבירה ענת לידרור מנהלת המרכז המשותף לאמנות. "התחלנו את הפרויקט מתוך הבנה שיש צורך גדול בשני דברים: בחברה משותפת, כיוון שאנחנו מאמינים שאמנות זה תחום שיכול להוביל תודעה ולשנות תפיסה, והתחום השני שיש בו צורך זו לתת הזדמנות לאמנים צעירים".
למה כל כך חשוב לתת הזדמנות כזאת?
"הרבה פעמים סטודנטים מסיימים את התואר שלהם וזו נפילה מגן עדן. אחד מיני רבים מצליח לעסוק בתחום ובחברה הערבית הבעיה חמורה אף יותר, כי מצופה מהם להמשיך את העסק המשפחתי או להתחתן. מטרת הפרויקט שלנו היא לתפוס את הרגע הזה של נפילה מגן עדן, לספק להם סטודיו לייצר בו, להכיר גלריות לאמנות ולהתחיל לעבוד כאמנים. זו תוכנית מבוססת הדדיות. כי הם יוצרים פה גם אל תוך בתי ספר, למשל עושים יום פתוח לנוער. זה פרויקט שנותן תקווה".
האמנים הגיעו לפרויקט דרך "קול קורא" בכל מכללות האמנות בארץ והם מייצגים תחומי אמנות שונים כמו קולנוע, מחול, ציור, פיסול, קרמיקה, תחריט, וידאו ועוד. האמנים מלווים על ידי צוות של עשרה מנחים מהשורה הראשונה של עולם האמנות בארץ.
"הרעיון היה לפרוס להם מניפה של תפיסות, דרכי הגשמה ודרכי פעולה בחיים", מסבירה לידרור.
מתגברים על מתח
אחת האומניות שמשתתפת בפרויקט, היא דועאא בסיס, (25) מדליית אל כרמל. "סיימתי ללמוד במכללת אורנים בקרית טבעון, לפני שנתיים, שם למדתי אמנות פלסטית והוראה", היא מסבירה. "אני עוסקת בציור, רישום, תחריט ווידאו, אמנות רב תחומית אבל יותר לכיוון הרב תחומי והווידאו. את גבעת חביבה הכרתי לפני שלוש שנים דווקא דרך סדנת יוגה ופסטיבלים שהתרחשו שם ומאוד התחברתי לסביבה, לחלל ולטבע. קודם התחברתי למרחב ולטבע ואחר כך לתכנים ולקונספט של חברה משותפת. לכן היה לי קל להסכים לחיות כאן שלושה חודשים בגלל ההיכרות המוקדמת עם המקום. כל אדם שמסיים לימודים פתאום חושב איפה אני? אין לי מטלות, זה סוג אחר של אחריות, פוגשים ריקנות שקשה לתאר. פה יש סטודיו ומשך אותי הרעיון שזה לא רק ליצור אלא גם לדבר עם אמנים שמדברים באותה שפה".
אילו מטרות הצבת לעצמך?
"אני הגעתי פתוחה לכל דבר. ידעתי שאני רוצה סטודיו משלי ליצור בו, אבל הגעתי ופגשתי קבוצה מגוונת, דרוזים מרמת הגולן, גרמנים, מוסלמים, והאווירה בגבעת חביבה מאוד אינטימית ומאפשרת להכיר באופן עמוק, מעודדת שיח פתוח. מקלפים זהויות עד שמגיעים לאדם שבנו. לפעמים כדי לתקשר נדרשים לדבר בכמה שפות. יש מלא תנועה בתוך הקבוצה, אז המחשבה השנייה שלי היתה שכן מעניין אותי גם לעסוק בנרטיבים ששייכים לזהות הקבוצה ומי אני בתוך קבוצה? מי אני? דרוזית, ערביה וגם ישראלית זה מקום שמלווה אותי כמה זמן אבל ההשפעה של גבעת חביבה מאפשרת לי להביא את המקום שלי באופן פתוח".
זו תקופה מתוחה עם פיגועים. איך מתגברים על המתח?
"צריך להסתכל קצת מבחוץ, להסתכל על הבן אדם שמולנו. המקום מספק את האינטימיות שדרושה כדי להגיע לאדם עצמו. יש לי חברות מוסלמיות, לא אני ולא הן אשמות במצב. זה שהן מאותו הדת של מי שעשה פיגוע לא אומר שזה קשור אליהן. אז יוצאים מהמקום הזה של הזהויות. אני יצאתי מגבעת חביבה בסוף השבוע ושיתפתי את ההורים שלי שנכון שזו קצת בועה שם, אבל בא לי להגדיל את הבועה קצת".
2 צפייה בגלריה
יוצרים יחד בגבעת חביבה. "אמנות זה תחום שיכול להוביל תודעה ולשנות תפיסה"
(צילום: יח"ץ גבעת חביבה)
אחד לצד השני
גם ליעלה ברזילי (26) בוגרת לימודי אמנות וצילום במוסררה בירושלים קסם הרעיון של יצירה במרחב משותף לערבים ויהודים. "על גבעת חביבה שמעתי בקטנה, ועניין אותי להשתתף כי גדלתי במעלות תרשיחא, שם תמיד חיינו אחד לצד השני בצורה טובה, אבל לא חיים משותפים, פשוט אחד לצד השני", היא מסבירה. "בגליל יש המון מפגש עם האוכלוסייה הערבית, אבל אני מבחינתי לא חוויתי מפגש משמעותי. הבנתי שאם בגבעת חביבה מציעים דבר כזה, אפשר לסמוך עליהם שזה יהיה ביחד. בנוסף, זו הזדמנות לצעדים ראשונים אחרי הלימודים בעולם האמנות. אם לא היה את הקטע האמנותי בנוסף לחיים המשותפים, לא בטוח שזה היה מספיק מושך אותי, השילוב עשה את זה מבחינתי".
איך ההתרשמות שלך עד כה?
"מבחינת עשייה אמנותית אנחנו אולי בתחילת דרך של שיתופי פעולה, אבל מבחינת המפגש, הוא היה מפתיע לטובה. היה מפגש אנושי מאוד. הייתה התלהבות אחד מהשני הרבה לפני שחשבנו לאן ניקח את זה בקטע אמנותי. אמנים הרבה פעמים יכולים להיות סוליסטים ומרוחקים ולכן המפגש כאן היה מפתיע לטובה".
טימו אלמפט האבל (29) הגיע מדיסלדורף, גרמניה, לתוכנית. "יש לי חברים בישראל, אבל אף פעם לא הייתי כאן וזו חוויה חדשה בשבילי", הוא מספר. "שמעתי על התוכנית וחשבתי שזו הזדמנות לראות ולהכיר את ישראל. הסתובבתי באירופה המון, אבל אף פעם לא הייתי מחוצה לה. גם לפני שהגעתי לישראל, לא חשבתי שהכול כאן זה מלחמה וקונפליקט, ידעתי על עולם התרבות והאמנות העשיר כאן".
התחברת גם לחזון של חברה משותפת ערבית ויהודית?
"בהחלט ויש כאן תקשורת נהדרת עם כולם והרבה שיחות טובות, אנשים עם ראש פתוח וחוויה נהדרת. גם לפני כן הייתה לי דעה טובה על ישראל, אבל אני חושב שהחוויה הזו אפילו תשפר את הדעה שלי".
