סערה בעקבות החלטת המועצה האזורית גליל העליון לפיה יידרשו כל מי שאינם תושבים הגרים בשטח השיפוט של המועצה לשלם עבור חניה בחניונים הסמוכים למקורות הירדן. גובה החניה: 5.90 שקלים לשעה.
על פי החלטה זו, שהתקבלה לפני כשלושה חודשים תושבי קרית שמונה, שאינם שייכים מנהלית למועצה זו, נאלצים עכשיו לשלם על חניה, דבר שלא היה עד כה. במועצה האזורית מסבירים את הטלת האגרה בצורך לממן את הניקיון והתחזוקה של החניונים ושל הנחל. ב
קרית שמונה זועמים. אהרון דמרי, ראש מטה המאבק: "זו השתלטות עבריינית ולא מתחשבת על משאב טבע שייך לכולם".
שטרן נותן גיבוי
בשנה האחרונה מתנהל בווליום ציבורי גבוה המאבק שקיבל את השם "לשחרר את נחל האסי" בקיבוץ ניר דוד שבמוא"ז עמק המעיינות. צעירים מבית שאן עומדים בראש המאבק הקורא לפתוח את הגישה לנחל שהוא משאב ציבורי אך עד כה רק חברי קיבוץ ניר דוד ואורחיהם נהנים ממנו. האם המאבק בין תושבי קרית שמונה לקיבוצים בסביבה יעלה גם הוא הילוך?
קראו גם>>>
תחילת הסכסוך בהצבת גדרות בקטע נחל שניר הסמוך לקרית שמונה בין הקיבוצים דן וכפר בלום. גדרות אלו הקשו את הגישה לנחל. המחאה הציבורית לא אחרה לבוא ובקרית שמונה הוקם מטה מאבק. בין הפעילויות שארגן מטה המאבק ראוי להזכיר נסיעה בשיירת רכבים מקרית שמונה עם שלטים ועליהם קריאות להחזיר את הטבע לציבור.
המוחים מקבלים גיבוי מלא מעיריית קרית שמונה הרואה בהחלטה לגבות אגרת חניה מכל מי שאינו תושב המועצה הגליל העליון. לפני כחודש הגישה העירייה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים נגד המועצה האזורית הגליל העליון בדרישה לבטל את אגרת החניה בחניונים של נחלי הירדן.
בעתירה נכתב כי "זכות הציבור להגיע בחופשיות ללא תשלום למשאבי הציבור, משאבי הטבע וגדות הנחלים הזורמים בצפון הארץ....ולכן גביית אגרת חניה לצרכי מימון עבודות ניקיון והסדרת הנחלים אינה עומדת בתכלית מטרת אגרת החניה ותכליתו וייעודו של חוק העזר חניה. לא ניתן לממן באמצעות אגרה שייעודה הסדרת חניה שירות אחר - מימון ניקיון הנחלים".
אביחי שטרן, אמר מיד לאחר הגשת העתירה כי "בישראל של 2021 אי אפשר לקבל השתלטות על אתרי טבע והגבלה על הגישה לנחלים. הנחלים הם משאב טבע ששייך לציבור ולא לאף אחד אחר ונדאג שכך אכן יהיה. תושבי קריית שמונה לא שונים מתושבי יישובי המועצה האזורית הגליל העליון שמקבלים פטור מתשלום אגרת חניה רק בשל העובדה שהנחל, שהוא משאב טבעי, עובר בתחום השיפוט של המועצה. עד כאן".
אהרון דמרי, ראש מטה המאבק: "במושב בית הלל, ששייך למועצה האזורית מבואות חרמון, כביש המערכת סגור עם גדרות ושערים ואין גישה לנחל. גם סמוך לקיבוץ הגושרים, יש גדר חדשה שהקימו בזמן הקורונה. הגדר נמשכת לאורך שלושה-ארבעה ק"מ כדי שמבקרים לא יוכלו להיכנס לנחל. גם השטח ממעיין ברוך ועד כפר בלום מגודר, מלבד גשר יוסף שהוא שטח קצר של 400-300 מטרים בלבד.
"זו השתלטות לא מתחשבת. זה לא שטח שלהם, הם בסך הכל אמורים לדאוג לניקיון הנחל. לא יכול להיות שמועצה אזורית שבשטחה רק כמה אלפי תושבים תקבע עבור עשרות אלפים. הם מחוקקים כל מיני חוקי עזר שימנעו מהציבור להגיע לנחל וזה לא יכול לעבור בשתיקה".
אז מה עושה עכשיו מי שרוצה להגיע לנחל?
"מחנה את האוטו במרחק 2 ק"מ ומתחיל לצעוד. זה לא הגיוני. מה אמורים לעשות נכים? קשישים? ילדים קטנים? לוותר על בילוי בנחל?".
הקרב בנאות מרדכי
מטה המאבק גייס לאחרונה לשירותיו את עו"ד אלעד סויסה, היועץ המשפטי של עמותת "משחררים את האסי". בשבוע שעבר ניצח עו"ד סויסה קרב "קטן" בתוך המערכה הגדולה כשיצא להילחם בתוכניתו של קיבוץ נאות מרדכי להרחיב את שטחו.
חלק משטח ההרחבה, כך גילו בעמותת "שומרים על האסי" כולל גם קטע מנהר הירדן. את התוכנית הזו הגיש הקיבוץ לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון. בדיון שקיימה הוועדה טענו עו"ד סויסה בשם עמותת "שומרים על האסי" יחד עם נציגי עמותת "לא תקחו לנו את הטבע" מקרית שמונה ונציגי קק"ל, כי בבחינת תקנון התב"ע נראה כי ישנו ניסיון להגדרת היישוב כיישוב פרטי, כשייעודי הקרקע השונים ובעיקר הנחל מוחרגים לשימוש 'קהילת היישוב' בלבד.
עמותת 'משחררים את האסי' מתנגדת להגדרות מעין אלו אשר יש בהן משום קביעה לא חוקית באמצעות מוסדות התכנון, השוללת הלכה למעשה את זכות הציבור לגישה למשאבי הטבע, והן נוגדות את זכות היסוד לחופש התנועה הפנים־מדינתי.
"לא ייתכן שיישוב יגדיר את עצמו כמובלעת אקסטריטוריאלית במדינה וימנע את כניסת הציבור הרחב לתוכו, לדרכים הסטטוטוריות בו ולמרחבים הפתוחים, בטח כאשר עסקינן במקרקעי ישראל ובתשתיות הממומנות בחלקן על ידי רשויות המדינה".
הוועדה קיבלה עמדה זו והורתה לקיבוץ להגיש תוכנית חדשה ללא מקטע הנחל בתוכה.
עו"ד סויסה, מה השלב המשפטי הבא במאבק לשחרור נחל הירדן?
"אני לא תושב האזור, אבל אני כל הזמן מקבל אינפורמציה ב'לייב' על כל מיני ניסיונות השתלטות, חסימה וניכוס של כל מיני קיבוצים ומושבים במרחב הצפוני של אצבע הגליל ומבואות החרמון. הם עושים את זה באמצעות שערים וגדרות. הגיעו אלי תמונות של שלטים ששמו לאורך נהר הירדן של 'זהירות מוקשים', זה קשקוש ואין בכלל מוקשים באזור.
"השבוע קיבלתי צילום של אזור שרוצים לחסום אותו ליד אחד הגשרים. אני פועל בהתנדבות ועם משאבים מוגבלים אז לוקח יותר זמן לטפל בדברים. אנחנו בודקים תוכנית של כל יישוב ואת המצב בשטח. ככל שנראה שיש מקומות של ניכוס שטחים וחסימת הגישה לנחל והדרה אנחנו נפעל ללא מעצורים. אנחנו פועלים בכל המרחב ונבדוק בכל המקומות.
"מעבר לכך בקרוב מתכוון להתכנס צוות פעולה שמתהווה בימים הללו בחסותו של אביחי שטרן ראש עיריית קרית שמונה ובחודש הבא נקבעה פגישה שהוזמנתי אליה יחד עם משפטנים ואנשי ציבור ובהשתתפותו של חבר הכנסת משה ארבל מש"ס, שאני חייב לשבח אותו על הפעילות האפקטיבית שהוא עושה בתחום הזה של הדרה ואפליה. אנחנו לא נוותר. 2021 זו השנה שבה אנחנו מתחילים להשיב את הטבע לציבור".
ירון פחימה, תושב קרית שמונה וחבר במטה המאבק נגד ניסיונות הקיבוצים לחסום את הגישה לנחלים: "הטבע שייך לכולם. גם בנחל האסי וגם כאן אצלנו. כל אזרחי מדינת ישראל אמורים ליהנות ממשאבי הטבע ולא ניתן ששום מועצה תנעל את השערים בפני הציבור".
ואתה מתנגד גם לתשלום על החניה.
"בהחלט. אני לא מבין למה לתושבי הגליל העליון החניה חינם ולתושבי קריית שמונה לא. אנחנו גם גרים באותה מדינה ומשלמים מיסים בדיוק כמותם. מפריע לי גם שהם גובים אגרת חניה אבל לא נותנים בתמורה שירותים בסיסיים לאורח. החניה נמצאת בשטח עפר, שהוא אפילו לא כביש. והם גובים חניה על כלום".
ט' (שמו שמור במערכת), מקיבוץ דן: "אם הייתי ראש המועצה האזורית גליל עליון, הייתי פונה לתושבי קרית שמונה שישתתפו יחד איתנו בניקיון הנחל, ריקון הפחים ואחזקת הנחלים כי יש לזה עלויות מאוד גבוהות. מי שמשלם אותן אלו חברי הקיבוצים.
"מי ששומר על הנחלים אלו הפקחים של המועצה הגליל העליון. אי אפשר כל הזמן לצייר את המצב כאילו 'אכלו לנו ושתו לנו'. זה לא הוגן ולא נכון להעכיר את האווירה בין קרית שמונה לקיבוצים על הבסיס הזה, אנחנו כבר מזמן לא שם. יש שיתופי פעולה מאוד טובים בין הקיבוצים לקרית שמונה, הסיפור הזה של שמאל וימין והקיבוצים נגד תושבי העיר כבר מזמן נגמר.
"יש היום בהרחבות של הקיבוצים יותר תושבי קרית שמונה מאשר תושבי הקיבוצים עצמם אז גם יש הרבה יותר הבנה לסיטואציה הזו".
תגובות
מהמועצה האזורית הגליל העליון נמסר בתגובה: "חבל שבמקום לחפש את שיתופי הפעולה שכל כך חשובים לאצבע הגליל בכלל ולקרית שמונה בפרט, עיריית קרית שמונה בוחרת פעם אחר פעם לפנות לערכאות משפטיות.
"בפן המשפטי, הרי שהמועצה פועלת בהתאם להוראות החוק והעניין יתברר בבית המשפט. בפן הציבורי, מדובר בעתירה מוזרה. אין שום בעיה של הגבלת גישה לנחלים ולשטחים הפתוחים. ההיפך הוא הנכון, בזכות פועלה של מועצה אזורית הגליל העליון, למעלה מ-200 ק"מ מתוך כ-240 ק"מ גדות נחל הנמצאות בשטחה הפכו לנגישים, זמינים, נקיים ומפוקחים.
"יש לזכור כי העתירה עוסקת בשני חניונים אותם שדרגה המועצה באופן ניכר בהשקעה של מאות אלפי שקלים – כולל התקנת תאי שירותים, הנגשה לנכים, הסדרת דרכי גישה וחניות והצבת פינות ישיבה – כאשר אורכו של כל אחד כ-500 מטר, ובהם גובים תשלום חנייה סמלי של מעט פחות משישה שקלים לשעה. מדובר בפרקטיקה מקובלת בכל רחבי המדינה וזהה לחלוטין לחניות בתשלום לאורך חופי ים סוף, ים המלח, הים התיכון והכנרת.
"וכמו בהם, גם כאן מובן כי הגישה לגדות הנחלים בשטח החניונים הייתה ונותרה פתוחה וחינמית להולכי רגל ולרוכבים על אופניים.
"עם זאת, יש לזכור כי כל העלויות של ניהול השטחים, תחזוקה וניקיון, כולל איסוף ופינוי האשפה של מאות אלפי המבקרים, מגיעות מתוך תקציבה השוטף של המועצה, ללא תמיכה של המדינה או של רשויות אחרות, ומסתכמות במיליוני שקלים כל שנה. אם אביחי שטרן רוצה לדבר על הגבלת גישה למשאבי טבע או על "שחרור נחלים", מוטב שראשית יבדוק את המצב בעירו. למרות שרק ק"מ ספורים של גדות נחלים נמצאות בשטח העיר, רבים מהם מוזנחים, חסומים, נטולי גישה או נמצאים בשטחים פרטיים בהם לא מתאפשרת כניסה לקהל הרחב.
"אנו מזמינים את אנשי התקשורת ואת הציבור הרחב להגיע לגליל העליון ולראות בעצמם את המציאות בשטח ולא כפי שהיא מתוארת בהודעות לעיתונות. המועצה האזורית הגליל העליון תמשיך להוביל את העשייה ואת שיתופי הפעולה לטובת תושבי הגליל העליון כולם – בכפר, בעיר, במושבים, במושבות ובקיבוצים".
מהמועצה האזורית מבואות החרמון נמסר בתגובה: "הגישה לנחל דרך בית הלל חופשית ופתוחה לכולם וגם לרכבים בשעות היום ואנחנו לא גובים על חניה. אבל אם הרכב מחנה בלילה באזור הנחל הוא מפר את האיזון האקולוגי של הנחל בניגוד לחוק ואם יעבור פקח הוא יקבל דו"ח. דרך המערכת המזרחית של היישוב היא סגורה אבל לא קשורה בכלל לנחל".
ראש המועצה האזורית מבואות החרמון בני בן מובחר ויו"ר אשכול הרשויות גליל מזרחי הוסיף: "מה שחשוב הוא שיהיה לנו טוב ברמה האזורית, צריך להפסיק עם מאבקים בתוך הבית וצריך לסגור את כל הסוגיות האלה בהידברות. לא צריך את המלחמות האלה.
"יש אחזקה וניקיון ודאגה לציבור המטיילים שמגיע שיוכל להגיע למקום נקי. צריך להסתכל על כל המערכת ולא בראייה צרה ונקודתית. הגיע הזמן שכולנו נירתם למען מטרה אחת של איכות חיים טובה לכולנו באזור שלנו".
לעדכונים: חדשות הקיבוץ
