פלג ניאגו, מנכ"ל המועצה האזורית בני שמעון, נשוי ללימור ואב ליאיר, נדב, אסף, נגה וללי מספר על השבת שלו.
מתי מתחילה השבת שלך?
"ביום שישי בבוקר, לאחר שהקטנטונת הולכת לגן. כאן מתחיל הזמן החופשי של השבוע. זה הזמן לארוחת בוקר כמו בן אדם, לקניות פינוק בכלבו של הקיבוץ, לקריאה ולפעמים לכתיבה, להביא את הבנים החיילים מהצומת או אפילו מהבסיס, לעשות קצת סדר בבית ובחיים, לזמן איכות זוגי ולתכנון הערב והשבת, מה נאכל ועם מי ניפגש. הקצב יורד ולפניך שבת שלמה ומבטיחה לנוח וליהנות מהחופש ומהמשפחה".
מי מכין ומה מכינים לשולחן השבת?
"המתכון המנצח והמסורתי של לימור הוא סיר עוף שלם בתנור עם ירקות וכל מיני סוגים של חיטה ואורז. לא יודע בדיוק איך קוראים לכל הדגנים האלה, אבל זה עובד ויוצא מעולה. חוץ מזה, האשכנזיה הליטאית שלי למדה להכין חריימה, כי הבת הרביעית אוהבת, ויוצא לה הרבה יותר טוב מכפי שזה נשמע. החלק שלי הוא בעמדת הסו־שף ובצחצוח המטבח, וכמובן שאם יש מנגל, אז הוא באחריותי. שמח בחלקי".
מה המאכל המועדף על שולחן השבת?
"בצניעות, ולאחר שפרגנתי ללימור, כי היא באמת תותחית, אני חייב לציין את סלט עגבניות ה'שרי ליקופן' שלי בתיבול ישראלי מדויק. אמנות קטנה, כולם מסכימים".
הולכים לבית הכנסת?
"לא. אנחנו חילונים ואין בית כנסת בקיבוץ. עם זאת, וללא יומרות להשוות, יש בקיבוץ חדר אוכל שבמובנים מסוימים ממלא חלק מהתפקיד הקהילתי של בית כנסת ומשמש למפגש משותף של הקהילה באווירה מיוחדת בערב שבת. אנחנו הולכים לאכול ארוחת ערב משותפת כזו לפעמים, וזה נעים ונחמד".
אתה מצליח לנוח בשבת?
"בהחלט כן, בוודאי מנטלית. אנחנו בדרך כלל די בסביבת הבית ואוהבים את זה מאוד. שבת בבוקר מוקדשת תמיד לריצת השכמה מוקדמת עם קבוצת חברים מופלאה שבאה לסבול, לקטר ולצחוק קצת ביחד. ממשיכים לזמן איכות עם המשפחה, טריוויה ביחד מהעיתון, מטיילים קצת באופניים, הולכים לבריכה אחר הצהריים ונפגשים עם חברים לבירה בגינה. מבחינתי, זו המנוחה המושלמת, ומוצאי שבת תמיד מגיע לי בהפתעה וקצת מהר מדי".
מהו הבילוי המשפחתי המועדף עליך בשבת?
"סרט משפחתי בשישי בערב, בטלוויזיה בסלון. בדרך כלל מסתיים בערימת ילדים בכל הגילאים והורים, וגם הכלבה, שנרדמים די בתחילת הסרט אחד על השני. משפחתיות שכזו. את הסרט משלימים כבר בבוקר, לאחר שמסכימים מאיפה מתחילים בהתאם לנקודה בה כל אחד נשבר בערב שלפני".
זיכרון ילדות מיוחד מהשבת?
"גדלתי בקיבוץ אפיקים בעמק הירדן והשבת היתה עוברת פעמים רבות בבריכות הדגים של המשק, שם אבא שלי היה חבר כבוד, עם כל החבר'ה מהמדגה. לפעמים כדי לעזור בהוצאת דגים, ולרוב סתם כדי לבלות בצריף שליד המים, לאכול יחד, לטייל עם רכב ה'יונימוג' ולשוט בסירת המשוטים בבריכה. עוד אני זוכר את השבתות בצהריים עם חבר על הדשא, עם פומלה ענקית ורדיו טרנזיסטור, שבו כמובן משודרת התוכנית 'שירים ושערים' הבלתי נשכחת. אלה היו שבתות של ילדות חופשית ומאושרת".
