מה הביא אותך להיות גננת? "אני עוסקת בחינוך על מנת ליצור להורים, לילדים ולצוות סביבת למידה משותפת, בטוחה ותומכת. חשוב לי שתהיה לכל אחד ואחת הזדמנות שווה לפתח תחושת מסוגלות מיטיבה, להורים בתפקיד ההורות, לילדים בלמידת מיומנויות למידה וכישורי חיים ולצוות בתפקיד המחנכות".
רגע בלתי נשכח: "הרגעים הפשוטים של חיבור, נתינה וקשר משמעותי המתקיים בין ילדי הגן לאוכלוסייה המבוגרת בקיבוץ. לאורך השנה מתקיימים מפגשים משותפים בקבלות שבת וחגים".
מה מחזיק אותך הרבה שנים: "למידה, נוכחות, הקשבה ואהבה. כל שנה חדשה אני לומדת לדייק את העבודה שתהייה רלוונטית לתקופה, לקבוצה ולצרכים".
למה חינוך בגיל הרך זה מקצוע חשוב? "תפקידי בגן הוא להוביל דרך. בעולם מוצף גירויים, משימות ועומס חשוב לי שהגן יהווה לילדים ולהורים דוגמא למקום המאפשר התנהלות, למידה ועשייה בדרך של הקשבה, פשטות ונוכחות. אני מודעת לחשיבות תפקידי ובמודע מעבירה מסרים ערכיים שיהדהדו וימשיכו את השפה החינוכית מחוץ לתחומי הגן.
קראו גם:
מה השתנה מאז שהתחלת לעומת היום? "האקולוגיה היישובית השתנתה. הגיעו משפחות נפלאות שבחרו לבנות את ביתן ולחנך את ילדיהן בקיבוץ, מטבע הדברים נוספו למערכת החינוך מגוון גדול של סגנונות חינוך ושפות חינוכיות שונות. כגננת ראיתי את התרחבות היישוב, הבנתי את משמעות תפקידי כדמות מחברת בין ההורים לקהילה והשתמשתי בהזדמנות לשכלל את המקצועיות שלי בהובלת תהליכים חינוכיים ויצירת שפה חינוכית אחידה. שפה שמשלבת בין מה שהיה למה שעכשיו ובין מסורות הקיבוץ לגישות עדכניות ותכניות משרד החינוך".
טיפ לגננת מתחילה: "להגיע לגן בלב פתוח ובענווה, לא לדעת הכול, להקשיב לילדים להורים ולצוות, אהבה אותנטית וכנה היא בסיס לעבודה משותפת והנעת תהליכים".
