בכפר הנשיא שבגליל העליון, החליטו לעשות מעשה בעקבות גל הפריצות והחבלות ברכוש בקיבוץ שגאה בתקופה האחרונה. לדברי ראשי הקיבוץ הם מתכוונים להשבית את היישוב אם לא ייענו דרישותיהם לסיכול הפשיעה ולמתן פיצויים מהממשלה על הנזקים שנגרמו להם. בשבוע שעבר פרצו עבריינים, בפעם השלישית בחודש האחרון, לחוות הלולים של הקיבוץ וגרמו נזקים באלפי שקלים.
"ראינו במצלמות האבטחה שמישהו הגיע לגדר הלולים בסביבות השעה 1:00 בלילה", מספר זיו נוי, מנהל חוות הלולים. "הוא חתך את הגדר החשמלית בעשרים מקומות, גנב מצלמה מחדר הבקרה, שבר מצלמה שנייה ואז נעלם. זו היתה הפעם השלישית שבה גורמים נזק ללולים. בפעם הראשונה פרצו ארבעה אנשים למשרד, גנבו את המחשבים של הבקרים שמתריעים לנו על בעיות בלול, פתחו את כל ברזי המים בחווה והשביתו את החשמל לשעה וחצי כשהעופות לפני שיווק. שבוע לאחר מכן חתכו את הגדר ב־23:30 בלילה בשתי נקודות. כשרכז הביטחון השוטף הגיע ללולים, הוא הספיק לראות אדם בורח מתוך החווה".
בקיבוץ חושדים שמדובר בגורמים עברייניים מהכפר השכן טובא זנגריה, המעוניינים לקבל מהקיבוץ דמי חסות. "הדרישה הזאת לא הגיעה אלינו ישירות", אומר נוי. "אין היום אדם שמגיע ברכב, לבוש יפה, ודורש תשלום תמורת שמירה. הם פשוט עושים נזקים ברציפות, ומצפים שאנחנו נגיע אליהם. הם יודעים שאנשים מכפר הנשיא מכירים את טובא, ויודעים למי צריך לשלם".
היו עוד פריצות לחווה ולקיבוץ?
"כן. באוגוסט היתה פריצה גדולה ונגנב ציוד במאה אלף שקלים. הפריצות נמשכו והגיעו לשיא באוקטובר, בתקופת הבחירות לרשויות המקומיות, שבה התמודדו מספר גורמים במערכה אלימה בתוך הכפר. המלחמה הזאת זלגה גם לסביבה, כי צריך פרוטקשן למימון הפעולות. נגנב ציוד מהמטעים, ונגנב טרקטורון מגינה של בית בתוך הקיבוץ".
לדברי נוי הוגשו תלונות למשטרה, אבל לא ברור מה תוצאותיהן. "המציאות היא שיש פה פריצה פעם בשבוע, והקיבוץ לא מתוקצב כדי להתמודד עם מצב כזה. אנחנו לא מוגדרים יישוב בקו עימות, ואין לנו תקן לרב"ש, שהוא זה שמגיע ראשון לאירועים האלו. חברות הביטוח מעלות את הפרמיה אחרי כל תביעה לפיצוי, והופכות את הביטוח ללא כדאי. למדינה יש אחריות לתת מענה לחקלאים שנפגעים מאירועי פשיעה ולא יכולים לפנות לביטוח. כמו שהקרן לנזקי טבע מפצה את מגדלי האבוקדו על נזקי הברד, אנחנו מצפים שהיא תפצה את חוות הלולים על החבלה ועל ההשחתה".
אלי בן־עמי, מנכ"ל כפר הנשיא, מציין בכאב שלנוכח התנהלות המדינה הוא מסוגל להבין את המנגנון שגורם לאנשים לשלם דמי חסות. "אנחנו לא נעשה את זה, אבל כשאדם נקלע למצב שבו הוא לא מסוגל להתמודד בעצמו עם בעיה, ומבין שאין פתרונות מערכתיים של המדינה, הוא מרים דגל לבן. התוצאה היא חמורה. זה כמו סרטן שמתפשט, כי העבריינים באזור מבינים שזה הכסף הכי פשוט והכי קל להשגה".
העבריינים מנסים לגרום לכם להרים ידיים ולנטוש את היישוב?
"לא. אומרים שטפיל חכם אף פעם לא הורג את הפונדקאי. המצב הזה טוב להם".
מה אתם מתכוונים לעשות אם המצב הזה יימשך?
"אנחנו מתכוונים לשבת עם כל הגורמים האחראים לביטחון ולחקלאות באזור, ואם לא יימצא פתרון, אנחנו בהחלט חושבים להשבית בקרוב את היישוב ולהזמין תקשורת".
בן־עמי אינו מגדיר את מה שעובר על כפר הנשיא טרור חקלאי אלא פרוטקשן. "במשטרה הסבירו לנו שפרוטקשן מתרחש כשיש כיס שאפשר להוציא ממנו כסף.
הפרוטקשן קורה קודם כל במגזר הערבי, וגם מגיע אלינו. הוא מד שוויוני". נוי מצידו מסביר שמדובר בטרור לכל דבר, טרור שמטרתו הפחדה שתביא לתשלום כסף לסוחטים.
הדרישה של אנשי הקיבוץ היא לקבל הגנה וביטחון מהמדינה, וכן פיצוי על הנזקים שנגרמו להם ומסתכמים ב־250 אלף שקלים לערך. "אנחנו דורשים שיתייחסו אלינו כאל יישוב שנמצא במקום בעייתי", אומר בן־עמי. "כמו שיש יישוב בקו עימות, אנחנו יישוב שסובל מהכפר השכן, שנתוני הפשיעה בו הם מהגבוהים במדינה".
בן־עמי מציין כי בוטל חצי התקן שהיה לרב"ש, והקיבוץ מממן לבדו את עלות הביטחון שלו. "אנחנו דורשים מהמשרד לביטחון הפנים וממשרד החקלאות להכיר במצב המיוחד, ולספק לנו חבילת ביטחון מתקציביהם". זיו מוסיף כי נוסף על מימון הרב"ש על חשבון הקיבוץ, הוציא כפר הנשיא בחודש האחרון עשרת אלפים שקלים רק על תיקוני גדר הקיבוץ. "זה היישוב היחיד במדינת ישראל עם גדר חשמלית מסביבו. מי שמשלם את הוצאות הביטחון זו הקהילה, נוסף על תשלומים לביטחון הסוציאלי של החברים. כך אי אפשר להמשיך".
ח"כ איתן ברושי (העבודה), יו"ר השדולה החקלאית בכנסת, ביקר בשבוע שעבר בחוות הלולים שבקיבוץ. "כפר הנשיא הוא קיבוץ שמרבית הכנסתו מגיעה מענפי החקלאות", אומר ח"כ ברושי, "ובמרכזם ענף הלול והפטם. זהו האירוע השלישי בחודש האחרון שבו מבקשי דמי חסות מהכפר טובא זנגריה פוגעים בחווה, כולל אירוע ירי שאירע לפני מספר ימים. אוזלת היד של המשטרה ורשויות החוק חייבת להסתיים. יש לעצור את המפגעים המוּכרים למשטרה, ולהחזיר את תחושת הביטחון שאבדה לתושבים. החקלאות וההתיישבות עוברים משברים לא פשוטים, ואת נושא הפשיעה והטרור החקלאי יש להסיר מסדר היום".
"בעקבות המקרים האחרונים שאירעו במקום, נפתחו חקירות במשטרה במטרה להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם המעורבים. במסגרת חקירות אלו מתבצע מגוון פעולות במישור הגלוי והסמוי, וזאת לצד פעילות מניעה ואכיפה. בכל הנוגע למקרי הסחיטה ודמי החסות, בשנים האחרונות הוגשו עשרות כתבי אישום, ובימים אלו מתנהל משפטם של ראשי ארגון הפשיעה שעדיין נתונים במעצר. משטרת ישראל תמשיך לחקור ביסודיות ולפעול בנחישות נגד כל מי שינסה לפגוע בשלמות רכושם של התושבים באזור ובכלל".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "גניבה חקלאית, ככל גניבה, היא עבירה פלילית, ועל כן היא בסמכות המשטרה ומג"ב. למרות זאת, במטרה לסייע לחקלאים בנושא, הקצה משרד החקלאות 16 מיליון שקלים לפיצוי החקלאים במקרי נזק הנגרמים להם בעקבות פשיעה חקלאית, וזאת בסבסוד שלוש פוליסות ביטוח חדשות: גניבת צאן, גניבת עדרי בקר ושריפת יבול בבתי אריזה. משרד החקלאות ימשיך לפעול כדי להעמיד לרשות החקלאים כלים להתמודדות עם הפשיעה החקלאית".
