פרופ' סיביל היילברון, דיקנית בית הספר למדעי החברה והרוח במכללה האקדמית כנרת, זכתה השנה עם שני עמיתיה בפרס בסך 2,000 דולר מ"קרן קיבוץ" על שם חנה ויונה ינאי, ממייסדי עין השופט.
היילברון - עם ד"ר יריב איצקוביץ מהמכללה האקדמית כנרת ועם ד"ר קרן וינברג מהמרכז האקדמי רופין - ערכה מחקר בנושא "תפיסת יזמות כרצויה ואפשרית בסביבות מוסדיות בתהליכי שינוי".
תוצאות המחקר התפרסמו ב־2017 במאמר מדעי. היא תציג את המאמר בטקס הענקת הפרס שייערך ב־23 בפברואר בקיבוץ עין השופט.
"המאמר עוסק בתפיסת היזמות בקיבוץ מופרט לעומת קיבוץ שיתופי", מסבירה היילברון. "על פי התיאוריות, לנטייה ליזמות יש שני רכיבים: הראשון, עד כמה האדם רואה ביזמות משהו רצוי ונחשק. השני, עד כמה האדם תופס את עצמו כמי שיכול לממש ולבצע את היזמות.
"בחנו את הסוגיות האלה בקרב 253 חברי קיבוצים, שיתופיים ומופרטים, שזוהו אצלם סממנים של דחף יזמי. מצאנו שאין הבדל בין שני סוגי הקיבוצים בתפיסת היזמות אצל חבריהם כדבר רצוי ונחשק, אבל ראינו שבקרב חברי הקיבוצים המופרטים יש רמה גבוהה יותר של אמונה ביכולתם לבצע את היזמות.
"ההבדל הוא מובהק. בקיבוצים המופרטים הסביבה המוסדית משדרת לחברים שיש באפשרותם לממש את היזמות שלהם".
מה ההסבר לזה?
"כנראה שהדבר נובע מכך שבקיבוץ המופרט הסביבה היא יותר מכוונת לעסקים. לחברים יש חשבון בנק, הם יכולים לשכור דברים שהם צריכים לפתיחת העסק, הם יכולים לקבל החלטות מול גורמי חוץ, ובעצם הם חופשיים יותר ביכולת לקבל החלטות הנוגעות להקמת היזמות.
"גם הסביבה בקיבוץ מדברת יותר במונחים עסקיים, ופחות במונחים אידיאולוגיים שהיו אופייניים לקיבוץ הקלסי ונשארו בקיבוץ השיתופי. בקיבוץ המופרט העבודה אינה ערך בפני עצמו, אלא אמצעי להשתכרות ולרווחים כספיים".
היילברון (60), הגיעה לקיבוץ ברקאי כמתנדבת מגרמניה, שם נישאה לאלכס, ושניהם התקבלו לחברות. לאחר שנים רבות בברקאי עברו לעין שמר, ובשנת 2004 עזבו את הקיבוץ והשתקעו בפרדס חנה.
היא סוציולוגית ארגונית בהכשרתה, וכן עמית מחקר במכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה. עד היום היא מעורבת במחקרים על הקיבוץ. "הקיבוץ נשאר חשוב ומעניין מאוד מבחינתי", היא אומרת.
חנה ויונה ינאי ז"ל - שניהם בוגרי השומר הצעיר, היא מווינה והוא יליד פולין שהיגר עם הוריו לארצות הברית - נפגשו בחדרה במחנה ההכשרה של מייסדי עין השופט ונישאו ב־1935.
בקיבוץ עבדה חנה בגן הירק ובמתפרה, ויונה, שרצה להיות חקלאי, עבד בגן הירק עד שעבר להוראה במוסד החינוכי הרי אפרים. לימים עבדו שניהם במפעל אלתם שהוקם עבור הוותיקים. חנה נפטרה ב־1995 ויונה ב־1998.
"היוזמה להקמת 'קרן קיבוץ' על שם הוריי", מספר גיורא ינאי, בנם הבכור של חנה ויונה, "הייתה של הכלכלן פרופ' סימור מלמן מאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית. הוא ביקר בארץ ועשה עבודות מחקר על הקיבוץ. הוא תרם לקרן 10,000 דולר, והמשפחה וידידים השלימו ל־33 אלף דולר.
"שישה אחוזים מהם, אלפיים דולר, מוענקים מדי שנה בשנה לעבודה הזוכה בגין תרומה לחשיבה ולחדשנות בתחום הכלכלה הקיבוצית.
"הפרס הראשון הוענק ב־1999 לפרופ' עמיה ליבליך על מחקרה הייחודי שהתפרסם בספר 'קיבוץ מקום', ומאז בכל שנה זוכה בו עבודה המוגשת לצוות השיפוט המורכב מאנשי המכון לחקר הקיבוץ ומבני המשפחה".
החלטתם מראש לא להגביל את הפרס לחברי קיבוץ בלבד?
"כן. החלטנו שכל מי שיגיש עבודה שתתרום לחדשנות בכלכלה הקיבוצית מתאים לקבלת הפרס".
טקס הענקת הפרס יתקיים במועדון לחבר של עין השופט, ונוסף על פרופ' היילברון יישאו בו דברים אד הופלנד, שיספר על היזמויות בקיבוצו קטורה, ועימאד תלחמי, יזם הייטק בסקטור הערבי בצפון הארץ. חברי קיבוצים מוזמנים לטקס ולהרצאות".
