אתמול (ב') הלך לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן אריה (בודה) בודנהיימר מצרעה. בן 73 היה במותו. בודה הגיע לקיבוץ מגבעתיים במסגרת גרעין נח"ל, ושירת בקרבות ירושלים במסגרת מלחמת ששת הימים במהלכם גם נפצע.
1 צפייה בגלריה
זוכה פרס משרד החינוך. בודה ז"ל, צילום: אלבום משפחתי
זוכה פרס משרד החינוך. בודה ז"ל, צילום: אלבום משפחתי
זוכה פרס משרד החינוך. בודה ז"ל, צילום: אלבום משפחתי
אחר כך לקח חלק גם במלחמות יום הכיפורים ושלום הגליל. בודה היה איש חינוך שניהל את בית הספר התיכון האזורי ברנר, ונמנה על מייסדי ארגון בינה. הוא שימש גם כמורה בישיבה החילונית בתל אביב.
ב-2010 כתב את ספרו הראשון "בזכות החבר מפלונסק", המגולל את סיפורו של שלמה צמח ובו גם סיפור הידידות והמחלוקת עם דוד בן גוריון. בודה פרסם ארבע חוברות, בהן "דיבור המתחיל הולך ונמשך" ו"קריאה אישית בארון הספרים", המכילות שיחות על ספרות עברית וספרות חז"ל השזורים אלה באלה.
בודנהיימר היה זוכה פרס משרד החינוך ליוצרים בתחום התרבות היהודית בשנת תשס"ח. בחודש ספטמבר האחרון פורסם ראיון נרחב איתו בעיתון ידיעות הקיבוץ ובמיינט קיבוץ תחת הכותרת "לצאת מהאלם", שעסק בספרו החדש "אלם קרב" (הוצאת הקיבוץ המאוחד).
הוא נשאל לפשר הזמן שחלף מאז אותם ימים בשלהי מלחמת יום הכיפורים, כשישב עם חבריו במוצב תנשמת שעל שפת התעלה ועד לכתיבת הספר.
בודה ציטט אז בתשובה לשאלה מתוך הספר: "תכתוב, תכתוב. לא עכשיו, לא מיד. קח מרחק, קח פרספקטיבה, תן לדברים לשקוע. תן גם לשכחה לעשות את שלה... אני בטוח שיגיע הרגע שבו תיקח את העט ביד. זה ייקח כמה שנים, אולי חמש, אולי עשרים, אולי אפילו ארבעים... וכשתכתוב תדע למה לא רצית לספר...".
ואכן אצל בודנהיימר זה לקח זמן רב. הספר "אלם קרב" יצא לאור למעלה מ-40 שנה לאחר אותה מלחמה. ספרו, שנקרא בנשימה עצורה, בהתרגשות ובכאב, לא מספר ממש את המלחמה עצמה, אלא מתמקד בתקופה שלאחריה. כשהחיילים טרם שוחררו וישבו במוצב הסמוך למקומות שבהם נלחמו, ממערב לסואץ, אבל קיבלו על עצמם, מטעם עצמם, איסור מפורש שלא לדבר על אירועי המלחמה ולא תמיד הצליחו בכך.
כשנשאל למה חיכה זמן כה רב לכתיבת הספר ענה: "אין לי תשובה פשוטה. הייתי צריך כנראה לקבל פרספקטיבה מאוד מרוחקת. היה לי, ועדיין יש לי, קושי לדבר בנושאים שאותם עברנו במלחמות.
"זהו מין אוקסימורון כזה שקיים בי: יש בי משהו מתקומם מאוד לגבי עיסוק היתר במלחמות. יש בי רתיעה ממשקל היתר שאנחנו נותנים למלחמות שלנו. מצד שני אני כותב ספר כזה שעוסק בהוויה שנוצרה כתוצאה מהמלחמה". הוא הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ושמונה נכדים. הלווייתו תיערך מחר בשעה 15:30 בבית העלמין בצרעה.