בכתב תביעה שהוגש לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, מבקשים ארבעה חברים ותיקים מבית קמה ושלושה יורשים של חברים ותיקים, כולם מיוצגים על ידי עו"ד צפריר בן־אור (גבעת חיים איחוד), להצהיר כי במועד שינוי תקנון הקיבוץ (6 בספטמבר 2010) נוצר יום קובע לשיוך דירות לכלל חברי הקיבוץ, וכן להורות לקיבוץ ליישם את החלטתו מ־26 בדצמבר 2016.
מדובר בהחלטה ולפיה תביא המועצה החברתית־כלכלית לפני אסיפת הקיבוץ תוכנית מפורטת המאפשרת ליורשי חברים להתגורר, לאחר שהתקבלו לחברות, בבית הוריהם המנוחים, להחיל הסדר של מענק פטירה לאלו שלא יבחרו לגור בבית ההורים בקיבוץ, לאפשר רכישת זכויות במקרקעין של הקיבוץ בהתאם לחלופת האגודה, להציג תוכנית כספית שתבטיח שהסדר השיוך לא יפגע בהתחייבויות הסוציאליות של הקיבוץ, ולקבוע יום קובע לשיוך באוגוסט 2013 כפי שהתחייב הקיבוץ במצגת שהוצגה לחברים.
הגשת כתב התביעה לבית המשפט היא פרק נוסף בסאגה המתמשכת בין כמה מוותיקי הקיבוץ ויורשיהם לבין רוב חברי הקיבוץ והנהלתו. בשנות התשעים של המאה שעברה נקלע קיבוץ בית קמה למשבר כלכלי חריף, ומונה לו ועד ממונה על ידי רשם האגודות השיתופיות. באותה תקופה עזבו אותו חברים ובנים רבים, ומספר חברי הקיבוץ ירד מ־230 ל־90 בלבד.
הקיבוץ, שהגדיר את עצמו כשיתופי, בנה הרחבה קהילתית גדולה, ובמטרה להגדיל את מספר חברי הקיבוץ הוא קלט לשורותיו ב־2010 44 חברי קיבוץ בעצמאות כלכלית, רובם בני קיבוץ עם משפחותיהם.
ההסדר המיוחד של קליטת הבנים חייב את שינוי תקנון הקיבוץ, ואכן ב־ 6 בספטמבר 2010 שונה התקנון כך שהוכרה זכותם של הבנים שבנו את בתיהם בקיבוץ על חשבונם לפדיון השקעתם, וכן ניתנה להם זכות לקבלת הכנסות מיוחדות כגון דיבידנדים המחולקים לחברי האגודה השיתופית, כפי שאכן קרה כשפוצה הקיבוץ על הפקעת חלק מקרקעותיו עבור בניית מחלף בכביש 6.
שבעה חברי קיבוץ ותיקים טענו כי שינוי התקנון מהווה למעשה שיוך דירות עבור הבנים שנקלטו כחברים חדשים, כשהקיבוץ אף קיבל עליו להיות ערב להחזר ההלוואות שהם נטלו עבור הבנייה, וכי במצב שנוצר החברים הוותיקים מופלים לרעה, כיוון שאין הם יכולים להשכיר את בתיהם כפי שמתאפשר לחברים החדשים (לתקופה של חמש שנים), אין הם יכולים למכור את בתיהם, ואין הם יכולים להוריש לילדיהם את ביתם כפי שיכולים החברים החדשים.
דרישתם מהנהלת הקיבוץ לשינוי אורחות חיים ושיוך דירות לכלל החברים נענתה בשלילה, בנימוק שבתי החברים שנפטרו מושכרים למימון הפנסיות ולהקטנת הגירעון האקטוארי לחברים הוותיקים, ולכן אין היתכנות כלכלית למודל הקיבוץ המתחדש בבית קמה. הקבוצה פנתה לרשם האגודות השיתופיות בבקשה למנות חוקר שיבחן את הנושא.
בעקבות הדרישה לקבוע כי שינוי התקנון ב־2010 הוא המועד הקובע לשיוך דירות, החליט הקיבוץ ב־2014 לאפשר ליורשי חברים ותיקים לקבל מענק פטירה בסך 400 אלף שקל, 100 אלף במזומן סמוך למועד הפטירה ו־300 אלף בתשלומים משכר דירת ההורים בפריסה ל־12 שנים. הדרישה לקביעת יום קובע לשיוך ושינוי אורחות החיים נענתה על ידי ההנהלה בשלילה.
בהמשך הדברים מינה רשם האגודות השיתופיות את עוזרו זרח יהב לבחון היתכנות כלכלית לשינוי אורחות חיים ולשיוך דירות בבית קמה. זה קבע כי קיימת היתכנות כזו, וכי הקיבוץ נדרש לקיים אסיפה בנושא זה עד סוף 2016 במטרה לאחד את המעמדות של חבריו ולהשוות את הזכויות והחובות של כלל החברים.
ב־26 בדצמבר 2016 התקיימה אסיפת חברים, ובה הוצגו שתי חלופות לשינוי - האחת של קבוצת הוותיקים, והשנייה של ההנהלה. חברי הקיבוץ תמכו ברוב גדול בהצעת ההנהלה, שכללה מענק פטירה ליורשים בסך 800 אלף שקל (חלקו במזומן וחלקו בתשלומי שכר דירה במשך 24 שנים), זכות ליורשים לגור בדירת הוריהם לאחר שהתקבלו לחברות, וכן שיוך דירות על פי חלופת האגודה כשהתאריך הקובע הוא אוגוסט 2013.
לדברי התובעים התחייב הקיבוץ להציג תוכנית מפורטת ולאשרה במועצה החברתית־כלכלית בתוך שלושה חודשים. כיוון שחלפו מאז תשעה חודשים ושום דבר לא נעשה, החליטו החברים הוותיקים לפנות לבית המשפט.
דאגה ברמה הגבוהה ביותר
שבעה חברים ותיקים החלו במאבק ב־2010. שניים מהם נפטרו ואחת פרשה, ולכן הוגשה התביעה בשם ארבעה ותיקים ושלושה יורשים. יגאל גלבוע (61), לשעבר חבר בית קמה, נמנה עם קבוצת היורשים עקב נישואיו לבת הקיבוץ שאביה נפטר ואמה חיה בקיבוץ.
לדבריו אין הקיבוץ מתכוון לקיים את החלטותיו, והדבר הוכח כשהקיבוץ סירב לקבל לחברות בת קיבוץ בת 61 שניסתה לחזור אליו ולהתגורר בבית הוריה. "הקיבוץ השיתופי בית קמה אינו קולט חברים חדשים", אומר גלבוע, "והוא ממתין עם תהליך ההפרטה והשיוך עד שילכו לעולמם חברים ותיקים רבים, כדי לחלק את העוגה לחבריו בחלקים גדולים יותר. שמעתי את זה בשיחה עם אחד החברים, ואני מוכן להעיד על זה בבית המשפט".
יריב ציוני (נען), מזכיר קיבוץ בית קמה, אומר בתגובה כי הקיבוץ יגיש כתב הגנה לבית המשפט, וכי לדעתו הכתובת הראויה לטיפול בנושא היא משרד רשם האגודות השיתופיות ולא בית המשפט.
"קיבוץ בית קמה תמיד דאג לחברים המבוגרים לסיעוד ולבריאות ברמה הגבוהה ביותר", הוא מבהיר. "הקיבוץ שילם דמי עזיבה לעוזבים, וכן מימן לימודים לבני הקיבוץ בגין ההורים גם בשנים שבהן הוא היה במשבר כלכלי. רבים מהבנים התובעים כיום את הקיבוץ עזבו את הספינה הטובעת בשנים הקשות, והשאירו את הוריהם חברי הקיבוץ לטיפול הקיבוץ.
"בשנים האחרונות, חלק מהחברים ומהבנים דרשו שיוך ומתן ירושה במצב שבו הגירעון האקטוארי עדיין גדול ועומד על מעל עשרה מיליון שקלים. חלק מהכנסות הקיבוץ מיועד להבטחת הפנסיות לחברים.
"בעקבות פניית חברים לרשם האגודות השיתופיות החליט הקיבוץ ברוב גדול לקבל את הצעת ההנהלה, שלפיה יוצע ליורשים של בית־אב שהלך לעולמו מענק פטירה, חלק במזומן וחלק בפריסה משכר דירת ההורים. כיום יש זוג יורשים המצוי בהסדר הזה. אפשרות נוספת ליורשים צעירים היא לממש זכויות מגורים בדירה לאחר קבלתם לחברות".
יש טענות שלא אפשרתם את זה לזוג שביקש לחזור לבית ההורים שנפטרו.
"היה מקרה שבו פנתה אליי בת קיבוץ שחיה ביגור, ואמרה שהיא רוצה לחזור לבית קמה. כתבתי לה שההחלטה הזאת אמנם התקבלה באסיפה בדצמבר 2016, אבל היא צריכה להתקבל סופית בשנה הבאה".
למה ההחלטה מתעכבת?
"מדובר במהלך שנועד לקלוט לחברות בנים חדשים של יורשים ושל חברי קיבוץ, והוא מחייב שינוי באורחות החיים לקיבוץ מתחדש. זה לוקח זמן. נגבש את המודל עוד ב־2017".
