מנהלת ארכיון אפיקים, מאיה אשכנזי, קיבלה לאחרונה שיחת טלפון מפתיעה. מעברו השני של הקו היה רפאל פינצ'י (78), שעזב את הקיבוץ לפני שנים רבות והיום הוא מתגורר בעפולה.
פינצ'י ביקש לשלוח אליו תמונה של האוטובוס הנגרר הראשון בישראל, שהומצא על ידי חבר הקיבוץ יצחק גוטסמן ושירת את חברי וילדי אפיקים מסוף שנות ה-50 ועד לשנות ה-80 המוקדמות.
"הוא רוצה להפוך את האוטובוס לעבודת אמנות במוזאיקה", סיפרה אשכנזי והוסיפה כי לפני כשנה, בעת כניסתה לתפקיד בארכיון, התקשר אליה בן קיבוץ גשר הזיו וביקש ממנה גם כן את תמונת האוטובוס.
"הוא סיפר לי על זיכרון הילדות שלו הקשור לאוטובוס של אפיקים. לדבריו, בנות ובני אפיקים היו מגיעים 'כמו מלכים' לקייטנות ולמחנות הקיץ של התנועה, כשהם יושבים באוטובוס נוח ומפנק, בעוד שאר בני הקיבוצים היו ישובים על ספסלים צרים במשאיות חבוטות. כמובן שערכתי חיפוש ומצאתי תיעוד צילומי של האוטובוס הנגרר ושלחתי לו".
מה את יודעת על נסיבות ייצור האוטובוס הנגרר?
"יצחק גוטסמן, חבר הקיבוץ עם ידי הזהב שיצר גם את הלונה פארק המפורסם של אפיקים, היה בן 75 כשהלך לעולמו לפני 25 שנה. עד אז הוא הספיק לכהן כגזבר, כמנהל מוסך וכמנהל צח"ם. גוטסמן עבד במשך חצי שנה ב-1958 בחברת מרכבים, שהרכיבה גם את האוטובוסים של אגד.
"הוא המציא למעשה את האוטובוס הנגרר הראשון בארץ שלא מגיע בחתיכה אחת, אלא יכול להתנתק מתא הנהג. באוטובוס היו 55 מקומות ישיבה נוחים, והוא אכן נחשב למהודר באותם הימים.
"בשגרה הוא היה מסיע פועלים של מפעלי הקיבוץ, ובזמנים אחרים ילדים ונערים לפעילויות קיץ ולחופשים. חברים נסעו עם האוטובוס למופעים באמפי צמח.
"ברור שזה עורר המון קנאה בקרב קיבוצים בעמק ומחוצה לו ותרם לשמועה, שאז הייתה נכונה, שקיבוץ אפיקים הוא גדול ועשיר. גוטסמן עצמו כתב בעלון הקיבוץ את הדברים הבאים: 'אנו תקווה שבמשך הזמן תוכח יעילותו וכדאיותו של האוטובוס הנגרר'".
האם השלד של האוטובוס עדיין מוצג לראווה באפיקים?
"ממש לא. כמו כל דבר מהעבר, גם הוא הושלך לערימת הגרוטאות של ההיסטוריה. מה שנותר אלו הצילומים בארכיון".
