דרך ארוכה ומפותלת, חלקים ממנה סלולים ואחרים מורכבים מחצץ ועפר שנישא ברוח עת הנסיעה עליו, מובילה עד לאנדרטת הקיבוצים שביער הקיבוצים, סמוך למשמר העמק.
בסיום הנסיעה נגלים לעיניך מבני האבן עליהם חקוקים שמות 3,067 בני ובנות התנועות הקיבוציות שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה. מאחורי אותם מבנים נפרס הנוף של עמק יזרעאל, כתזכורת לסיבה שבגינה אולי נפלו אותם חללים.
קרוב ל-200 בני אדם הגיעו לשם הערב (ב'), לציון טקס האזכרה השנתי לחללי הקיבוצים. שינשנים, משפחות שכולות, אישי ציבור. כולם היו שם וחלקו כבוד לאלה שנתנו את חייהם.
מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, ששכל את אביו במלחמת ששת הימים, אמר בטקס: "היה מחיר כבד למלחמה ההיא. אני, משפחתי ו-780 משפחות נוספות, נושאים את צלקת המלחמה הזו עד היום. בשבילנו, המשפחות השכולות, מהולה אנחת הרווחה שבאה עם הניצחון בכאב שגם במרחק 50 שנים צורב את הנפש והבשר".
מאיר ביקש להדגיש את המחיר ששילמה החברה הקיבוצית. "בשנת 1967 חיו בישראל כשני מיליון וארבע מאות אלף יהודים. התנועות הקיבוציות, כולן, מנו אז כשמונים אלף איש", המשיך, "לאמור – קצת למעלה משלושה אחוזים מן האוכלוסייה היהודית.
"בין 780 נופלי מלחמת ששת הימים היו לא פחות מ-190 בני וחברי קיבוצים - 25 אחוזים. כבן למשפחה שכולה, מעולם לא אהבתי את טקס הזיכרון הזה. לא ראיתי טעם באירוע זיכרון נוסף המגיע לאחר יום הזיכרון הלאומי, טקסי הזיכרון הצבאיים ויום הזיכרון הפרטי. אך כמזכ"ל התנועה הקיבוצית, אני מבין את החשיבות העצומה בקיומו.
"ימים קשים של פילוג והסתה עוברים על החברה הישראלית. ודווקא בעת הזו, מוטב שנזכיר לכל אלה המפנים את חיצי ההסתה כלפינו, כי כשרואים את שמות הורינו וילדנו על לוחות האבן כאן מאחורי, אי אפשר להתעלם ולא ניתן לאיש לשכוח את תפקידנו המכריע ברגעי האמת ואת המחיר הכבד שהתלווה אליו.
"כי אנחנו היינו הלפיד שבראש המחנה. אנחנו, חברי התנועה הקיבוצית, מגש הכסף עליו כתב נתן אלתרמן. אנחנו מגש הכסף שעליו ניתנה מדינת היהודים".
מזכ"ל התנועה סיכם את דבריו ואמר כי יש להפוך בהדרגה את אירוע הזיכרון השנתי לאירוע מלמד. "חובה עלינו להעביר את המסר, להנחיל את המורשת לחברה הישראלית שפשוט בחרה לשכוח ולהשכיח את חלקנו בבניין הארץ ואת חלקנו הדרמטי ברגעיה הקשים. אנחנו לא שוכחים לרגע את יקירינו. אנחנו לא שוכחים בעבור מה נתנו חייהם".
חניק מרשק (גבעת השלושה), שאיבדה את אחיה אלדד קרוק במלחמה, דיברה בשם המשפחות השכולות ואמרה: "50 שנה חלפו מאז מלחמת ששת הימים. המון אנשים איבדו המון אנשים מאז שאנחנו איבדנו את אלדד אחי.
"רחל שפירא בשירה 'מה אברך', שנכתב לזכרו של אחי אלדד - מתריסה וזועקת: 'הנער הזה עכשיו הוא מלאך, לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך. אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים - לו אך ברכת לו חיים'. ומאז כל כך הרבה אימהות ואבות זועקים מדמי ליבם את אובדנם, ואני שואלת עד מתי?".
יו״ר קרן קיימת לישראל, דני עטר, אמר בנאומו כי ״אין אזרח במדינת ישראל שלא מכיר בתרומה הענקית של התנועה הקיבוצית משָחר היוָוסדה, דרך הקמת המדינה ומלחמת השחרור ועד לימינו, לביטחון ישראל ולהגנת גבולותיה.
"בשנים האחרונות נאלצה התנועה הקיבוצית להיות עסוקה מאד בעיצוב אורחות חָייה ובהתמודדות עם אתגרים מורכבים שנבעו מהצורך להתחדש, להיות רלוונטית ולהתמודד עם קשיים לא מעטים שהציבה ומציבה הממשלה בתחומים רבים.
"ביום הזה ובמעמד הזה, אני קורא לכם ולכולנו לפעול ביחד כְּתְנועה וּכקבוצת בודדים לחזור ולהוביל בצבא, בקצונה, ובכל מקום. התנועה הזאת, שהניבה רמטכ"לים רבים, אלופים וקצינים בכירים צריכה לחזור ולהוביל בצבא, במשק, בכלכלה, בפוליטיקה ובמדינאות. זהו האינטרס לא רק של התנועה הקיבוצית, אלא גם של החברה הישראלית כולה וזוהי גם מורשתם של הנופלים״.
נוסף על אלה נשאו דברים בטקס איציק חולבסקי, ראש מועצת מגידו וקצין חינוך ראשי תא"ל אבנר פז-צוק. בין האורחים היו ח"כ עומר בר לב ואיתן ברושי (המחנה הציוני), אלוף במילואים עמירם לוין, יו"ר יד לבנים אלי בן שם, מנכ"לית יד לבנים רחל לניאדו ועוד.
