בצמרת התעשייה הקיבוצית לא חלו שינויים גדולים בין 2014 ל-2015, ובכל זאת ניתן לציין כמה חילופי מקומות בין החברות המובילות. על פי דירוג DUN'S 100 של דן אנד ברדסטריט, העוסק בעשרים החברות בעלות מחזור המכירות הגבוה ביותר בתעשייה הקיבוצית ב-2015, ממשיכה נטפים - בבעלות קרן פרמירה (61%), קיבוץ חצרים (33%) וקיבוץ מגל (6%) - להוביל את הטבלה עם מחזור מכירות שנתי הנאמד ב-3.2 מיליארד שקלים.
עוד סיפורים כלכליים מקיבוצים: דפנה: מודל חדש למימון פרויקט ענק של שדרוג תשתיות חשש בקיבוצים: האם תגדל השומה של הביטוח הלאומי הקרן לנזקי טבע תפסיק את הביטוחים לחקלאים
הדירוג אינו מפריד בין חברות שבבעלות קיבוצים לבין חברות שבבעלות תאגידים אזוריים, ולכן מדורגת במקום השני חברת אמבר של תשלובת גרנות, המייצרת מזון לבעלי חיים, עם מחזור מכירות שנתי הנאמד ב-2.04 מיליארד שקלים. חברת אבן קיסר, בבעלות קיבוץ שדות ים (78.3%) וקרן טנא (21.7%), שדורגה בשנה שעברה במקום הרביעי, טיפסה למקום השלישי בזכות גידול במכירות בשוק האמריקני, הקנדי והאוסטרלי.
חברת תמה תעשיות פלסטיק, בבעלות משמר העמק (75%) וגלעד (25%), ירדה מהמקום השלישי למקום הרביעי. פלסן סאסא טיפסה מהמקום ה-13 למקום התשיעי. הקפיצה המשמעותית בדירוג מיוחסת לחברת ברמד - פתרונות בקרת מים, בבעלות קיבוץ עברון (75%) וקיבוץ סער (25%), שטיפסה מהמקום ה-26 ב-2014 למקום ה-18 בזכות גידול בהכנסות הנובע ממיזמים גדולים בחו"ל בשוק כיבוי האש.
סך ההכנסות המצרפיות של עשרים החברות המובילות בדירוג עלה בשנת 2015 ב-5.1%, כלומר מ-21.5 מיליארד שקלים בשנת 2014 ל-22.6 מיליארד שקלים בשנת 2015.
לדברי אפרת שגב, סמנכ"ל פיתוח עסקי בדן אנד ברדסטריט ישראל, מנתוני הדירוג ניתן לראות כי החברות המובילות בתעשייה הקיבוצית ממשיכות להיות מעמודי התווך של התעשייה בישראל. "תעשייה זו ממשיכה להציג גם השנה צמיחה בהכנסות, אך בהיותה מבוססת ברובה על ייצוא לחו"ל, יש לבחון כיצד יושפעו חברות מובילות אלו מהמגמה המתמשכת של הקיטוּן בייצוא שחווה המשק מתחילת 2016".
אין נוסחה מנצחת אודי אורנשטיין (רביבים), מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אינו מופתע מהנתונים. לדבריו, גידול במכירות 2015 בשיעור ממוצע של 5% נרשם בכל חברות התעשייה הקיבוצית, לא רק בעשרים הגדולות, והנתונים החציוניים של 2016 מעידים שלא חל שינוי במגמה זו.
מהו סוד ההצלחה של עשרים המובילות? הכנסת שותף פיננסי או אסטרטגי גדול כפי שהיה בנטפים? אודי אורנשטיין: "לאו דווקא. ברשימה הזאת יש גם חברות בבעלות ארגונים אזוריים, חברות בבעלות קיבוצית מלאה, חברות בבעלות קיבוצית שהפכו לציבוריות עם שליטה קיבוצית כשגייסו הון בבורסה, חברות שהתמזגו עם שותף אסטרטגי, חברות שהכניסו משקיעים פרטיים אך נותרו עם רוב הבעלות, וגם חברות קיבוציות שהכניסו משקיעים והקיבוץ הפך למיעוט או שמכר את כל אחזקותיו בחברה.
"אין כאן נוסחה מנצחת, וגם אין נוסחה המובילה לכישלון. בסופו של דבר זה תלוי באנשים, ולעתים גם במזל ובעיתוי הנכון, או בגורמים שלא תמיד קשורים בארגון עצמו".
לקיבוץ שמיר יש שני מפעלים ברשימת עשרים הגדולים. "אכן מדובר בקיבוץ חזק מאוד בתחום התעשייתי-טכנולוגי. פעם היו לו שלושה מפעלים, והוא מכר אחד, אבל עוד היד נטויה. הנהלת הקיבוץ בהחלט עושה עבודה יפה ומשקיעה בתעשייה לאחר בחינה ומחשבה".
ברמד קפצו בזכות עסקאות מוצלחות למקום ה-18 ברשימה עם מכירות בסך 486 מיליון שקלים. יש עוד חברות על סף הכניסה לרשימה? "הרשימה כוללת את עשרים החברות הגדולות והמשמעותיות, אבל יש עוד חברות המתקרבות למקום הזה. אני לא רואה ברשימה את גלעם של מענית, שאני חושב שגם הם מייצרים בסכומים שקרובים לאלו שברשימה. מה שחשוב זה ש-2015 ו-2016 נראות כשנים טובות לתעשייה הקיבוצית, בניגוד למגמה בחלק מהתעשייה הכללית".
זה בהחלט בניגוד לקיטוּן בייצוא של המשק הישראלי ב-2016, שלדברי הכלכלנים לא תהיה שנה טובה. "גם ב-2015 דווח בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על קיפאון בצמיחה במשק, ואצלנו היתה צמיחה של 5% הן בייצוא והן בכלל המכירות. צריך לזכור שרוב המפעלים הגדולים בתעשייה הקיבוצית הם מפעלים גלובליים המייצאים לכל העולם וגם מייצרים בכל העולם. חלק מהצמיחה ומהגידול הוא לאו דווקא בקווי הייצור הישראליים, אלא בקווי הייצור בארצות אחרות.
"עם זאת, זה מחזק את הפעילות, מרחיב את הפיתוח, את השליטה, את הניהול ואת הלוגיסטיקה, ואלו בהחלט דברים חיוביים. העולם כיום הוא רחב ופתוח, וחברה הרוצה להיות גלובלית חייבת לנהוג בהתאם לכללי החברות האלו. כך אנחנו רואים את נטפים, את אבן קיסר, תמה, על בד, פלרם, את פלסאון ועוד, חברות שיש להן גם פעילויות מעבר לים, והן בונות את