קיבוץ להבות-חביבה חתם בשבוע שעבר עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על הסדר שיוך דירות לפי החלטה 1411, והוא הקיבוץ הראשון במרכז הארץ המשייך על פי החלטה זו. תהליך השיוך בלהבות-חביבה ישמש כפיילוט לקיבוצים נוספים באזורי ביקוש.
עוד על שיוך הדירות בקיבוצים:
טענה: "הקיבוצים 'מסממים' את הוותיקים"
חבר אפיקים: "לא אסכים להונאת הציבור המבוגר"
רמת השופט: 22 יורשים תובעים את הקיבוץ
החלטה 1411, שהתקבלה בשנת 2007, מאפשרת לחברי הקיבוץ לרכוש את הזכויות בקרקע בתמורה ל-33% מערכה, כשלחברי הקיבוץ הוותיקים, אלה שהיו חברים במלוא הוותק במועד קבלת ההחלטה, ניתנת האפשרות לשלם רק דמי חכירה בגובה 3.75% מערך הקרקע, ולהשלים את דמי ההיוון בסך 33% משווי הקרקע כאשר הם או יורשיהם ירצו לממש את הזכויות ולמכור את הנכס.
הסכם השיוך בלהבות-חביבה יכניס לקופת המדינה 45-50 מיליון ש"ח מחברי הקיבוץ. לפי ההסדר, כפי שהתפרסם ב"כלכליסט", הסכום שישולם למדינה יחושב כך ש-236 משפחות המתגוררות בשטח המוגדר כחלקת המגורים ישלמו עד 33% מערך הקרקע שעליה נבנה או ייבנה ביתם - סכום המגיע לכ-240 אלף ש"ח לחבר; ו-15 משפחות המתגוררות בשטח המוגדר כהרחבה ישלמו כ-91% מערך הקרקע - שהם כ-730 אלף ש"ח.
עם זאת, הוחלט בקיבוץ כי החברים יחלקו ביניהם שווה בשווה את התשלום על הנכסים, לאחר חישוב הסכום הסופי שיש להעביר לרמ"י, לפי המיקומים ושיוך החלקות. 15 חברי קיבוץ המשרתים במילואים יקבלו הנחה של 10% על עלות הקרקע מתוקף החלטה שקיבלה מועצת מקרקעי ישראל לפני כשנתיים.
עוד נכתב ב"כלכליסט" כי לדברי דודי רוסו, שייעץ ללהבות-חביבה בהליך, ההבדל בין קיבוץ זה לקיבוץ דברת, שמשלים אף הוא בימים אלה הליך דומה, נעוץ בשווי הקרקע, הנובע ממיקומם: המיקום של קיבוץ להבות-חביבה, בסמוך לכביש 6 ועל סף אזורי הביקוש בשרון, מקפיץ את מחיר הקרקע לעומת דברת שבעמק יזרעאל. "להבות-חביבה מייצג הרבה בעיות שאתן צריך להתמודד", אמר רוסו.
להערכתו, קיבוצים השוכנים "בשולי מטרופולין חיפה או תל אביב - יחתמו על הסכם כזה. כמה עשרות קיבוצים נמצאים בתהליך עבודה, וכחמישה מהם צפויים להגיש לרמ"י את החומר הנדרש ממש בימים הקרובים". הבעיה, לדברי רוסו, היא בקיבוצים באזור חוף השרון ובמרכז, שם השווי של קרקע ליחידת דיור הוא 1.5-2 מיליון ש"ח. "הקרקע יקרה אבל האנשים עצמם אינם עשירים", הוא מסביר. "יש שם חסם משמעותי. קשה לראות איך מתגברים על זה - ובלי שיוך הדירות הם לא יקבלו היתרי בנייה".
ל"ידיעות הקיבוץ" נודע כי ניצני תהליך השיוך בלהבות-חביבה החלו לפני כשנתיים וחצי בעקבות כנס שערכה התנועה הקיבוצית בשפיים בנושא השיוך, שאליו הוזמן גם אבי בניהו (להבות-חביבה), לשעבר דובר צה"ל, שבא לשאת דברים בנושאים ביטחוניים. במהלך הכנס נישאו דברים חריפים נגד מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י), מפי בכירים בתנועה הקיבוצית.
בניהו, ששמע את הדברים, אמר בכנס כי מהיכרות קודמת עם מנכ"ל ממ"י דאז, בנצי ליברמן, הוא יודע שיש לו יחס אוהד לתנועה הקיבוצית, ולמרות חילוקי הדעות הפוליטיים ניתן להגיע אתו להסכמות בנושאי בנייה. הוא הוסיף שהתנועה הקיבוצית תמיד מחפשת הצעה יותר טובה מזו המוצעת לה, ובסופו של דבר נאלצת להתמודד עם הצעה גרועה יותר. דבריו של בניהו בזכות ממ"י התפרסמו בעיתונות הקיבוצית, ובעקבות זאת הוא הוזמן לפגישה עם בנצי ליברמן. בפגישה ביקש בניהו לקדם את תהליך השיוך התקוע בקיבוצו, וליברמן הסכים לסייע בתהליך.
לאחר הפגישה הציע בניהו ליו"ר הקיבוץ, רון גולדפרב (להבות-חביבה), למנהל העסקי שרון רוצקי (רמת-הכובש) ולמנהלת הקהילה אריאלה חן (רמת-השופט), לבוא איתו לפגישה עם ליברמן, בה הוצע ליצור מתווה משותף להתקדמות בתהליך השיוך; ובפגישה נוספת בירושלים, בהשתתפות ליברמן ושולה בן צבי - כבר סוכם על מתווה.
המשך התהליך כלל שמאות, שהייתה נתונה למשא ומתן, וכמה מחלוקות שנפתרו בדרך. בשלבים האחרונים של התהליך הצליחו הקיבוץ ורמ"י להגיע לשומה מוסכמת על המגרשים, וההסכם נחתם בעידודו של ממלא מקום מנכ"ל רמ"י, עדיאל שומרון.
פריצת הדרך בין להבות-חביבה לרמ"י לא התקבלה באהדה במטה התנועה ובאזור. לדברי מקורות בקיבוץ, מזכ"ל התנועה הקודם, איתן ברושי, התקשר לבניהו וליו"ר הקיבוץ וטען כי הם מחבלים במאמצי התנועה להגיע להסדרים חדשים עם רמ"י. מליברמן, כך נטען, ביקש ברושי לא להתקדם במגעים עם הקיבוץ בנפרד מהתנועה. גם יו"ר "גרנות" דאז, איציק בדר, טען כי ההליכה בנפרד פוגעת באחדות הקו התנועתי. בסופו של דבר נמשכו המגעים עד לשלב החתימה על השמאות, שבעקבותיה יוכלו המגרשים לעבור לבעלות החברים ולהירשם בטאבו.
"אני שמח שבעקבות המגעים נוצר מתווה", אומר בניהו. "יצרנו פיילוט שישרת את הקיבוצים הרלוונטיים להסדר
