בוויכוח המתנהל בתנועה הקיבוצית בין מצדדי השיוך הקנייני ואלה המצדדים בשיוך החוזי והשארת הבעלות על הבתים בידי הקיבוץ - טוענים האחרונים כי העברת הבעלות לחברי הקיבוץ וליורשיהם עלולה ליצור בעתיד מציאות חדשה, שבה יימכרו בתי הקיבוץ לכל המרבה במחיר, לקונים לא יהיה עניין להמשיך את אורח החיים הקיבוצי, וכך תיווצר סכנה להמשך קיומם של הקיבוצים והם יהפכו ליישובים קהילתיים.
עוד על שיוך דירות בקיבוצים:
הקיבוצים הגישו בג"ץ נגד רשות מקרקעי ישראל
איזה מחיר יקבל יורש של דירה בקיבוץ
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet
מתברר ש"העתיד כבר כאן" - אך עדיין בשליטה ובפיקוח של הקיבוצים. במודעה שהתפרסמה לאחרונה באחד האתרים הקיבוציים מוצע למכירה קוטג' אמצעי בשכונת המייסדים של לוחמי הגטאות, תמורת 1.3 מיליון ש"ח.
המעוניין ברכישת הקוטג' מוזמן לפנות אל מיקה ואבי בן שושן, חברי לוחמי-הגטאות, העוסקים לפרנסתם בתיווך דירות ומציעים את הבית למכירה עבור יורשיהם של בעלי הבית, חברי קיבוץ ותיקים שהלכו לעולמם.
"90% מהבתים בלוחמי-הגטאות כבר שויכו לחברים לפי החלטה 751", מסביר אבי בן שושן. "החברים כבר שילמו את מסי הרכישה לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), והבתים כבר רשומים בטאבו על שמם.
"אומנם עדיין לא עברה תקופת הצינון, של שנתיים בין הרישום ברמ"י לבין המועד שבו אפשר למכור את הבית - אבל אנחנו מתאמים כך שקבלת המפתח תהיה בתום שנתיים, ואפשר יהיה לערוך חוזה להעברת הבעלות על הבית".
הקונים צריכים להיות חברים בקיבוץ, או שהם יכולים לחיות בו כתושבים?
אבי בן שושן: "הם חייבים לעבור תהליך קבלה לחברות דרך ועדת קבלה, ולשלם דמי הצטרפות לחברות מלאה בסך של למעלה מ-250 אלף ש"ח. את התנאי הזה אנחנו מבהירים למתעניינים כבר בשיחת הטלפון הראשונה".
יש עוד בתים שנמכרו אצלכם?
"לא. בשלב הנוכחי, זה הבית הראשון שמוצע למכירה".
מנהלת הקהילה של לוחמי-הגטאות, הדס בזק תמיר, מציינת כי היא חדשה בתפקיד, ולכן אינה יכולה לתאר את תהליך קבלת ההחלטות בנושא מכירת הבתים. "אני רק יכולה להגיד שכל אחד שרוצה לקנות פה בית קיים, או לבנות בית, חייב להתקבל לחברות בהתאם להחלטות הקיבוץ והתקנון".
את מנהל המטה לצמיחה דמוגרפית של התנועה הקיבוצית, ירון לינדמן (בית-העמק), הנושא אינו מפתיע במיוחד.
לדבריו, הוא כבר נתקל במקרים דומים בכמה קיבוצים שבהם שויכו הבתים לחברים ויורשיהם העדיפו למכור אותם, אך הקונים רכשו את הבתים בידיעה שהתנאי לקיום העסקה הוא קבלתם לחברות בקיבוץ.
"בהרחבה קהילתית", מסביר לינדמן, "כשמתבצעת מכירת בית, לקיבוץ אין כמעט אפשרות למיין את מי שנכנס לגור במקום זה שמוכר. בתוך הקיבוץ, לעומת זאת, הקיבוץ יכול להתנות את מכירת הבית בקבלה לחברות של הקונה, לאחר שעבר את התהליך המקובל לקבלה לחברות באגודה השיתופית החקלאית".
האם אתה רואה בזה שינוי דרמטי לעומת תהליכי קליטה אחרים בקיבוצים?
ירון לינדמן: "בהחלט. אחרי שנעשה שיוך דירות לחברים, אין אפשרות לומר שמחזירים את התהליך אחורה ושאסור למכור אותן. במקרה של לוחמי-הגטאות הקיבוץ יצר מנגנון של שיוך והורשה, אבל דאג גם להתנות את מכירת הדירות בקבלה לחברות באגודה השיתופית החקלאית תמורת תשלום שהוא קבע.
"בתהליך המיון הקיבוץ בוחן התאמה חברתית וכלכלית, כמו לגבי כל נקלט, ולכן אין פה סכנה להחלשת הקיבוץ בעתיד, אלא דווקא אפשרות לחזק אותו".
