השנה החליטה מזכירות התנועה הקיבוצית לערוך סקר דעת קהל כדי לבדוק את מעמד התנועה בקרב הרבדים השונים בחברה הישראלית.
עוד על סקרים וקיבוצים:
סקר עמדות הקיבוצניקים: שיפור במצב הכלכלי
סקר: מה מצב תעסוקת הנשים בקיבוצי הגליל
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet
את הסקרים הטלפוניים הובילו רפי סמית ואולגה פניאל מ"מכון סמית", כאמור בשתי פעימות: האחת באמצע ינואר 2014 והשנייה בין 10-7 בספטמבר, ימים מספר לאחר תום מבצע "צוק איתן". בשני הסקרים מדובר במדגמים מייצגים, כל אחד כ-500 איש (כ-4.5% טעות דגימה), והמטרה - ללמוד על התפישות והעמדות בציבור הישראלי כלפי הקיבוצים והתנועה הקיבוצית, ולבדוק את השפעת צוק־איתן על עמדות אלה.
בתנופה או בירידה
הממצא שאולי הוא המסקרן ביותר היה לגבי עמדות הציבור הישראלי ביחס לזכויות הקיבוצים בקרקע: 70%(!) סבורים שיש להם זכויות, לעומת רק 21% שאינם מסכימים לכך.
תמיכת הציבור הישראלי מובהקת מאוד גם ביחס החיובי כלפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל לאחרונה (מספר 506), לפיה יוכלו קיבוצים מתחדשים לרכוש קרקעות בחצר הקיבוץ תמורת כשליש מעלותן כדי שחברים יוכלו לבנות בית, אבל המגרש יישאר בבעלות הקיבוץ: החלטה זו מקובלת על 78% מכלל המשיבים. "חילונים" (82%) ו"אשכנזים" (81%) תורמים יותר מהאחרים לשיעור הגבוה ממילא. ההחלטה איננה מקובלת - רק על 22% מכלל המשיבים.
באשר לתדמית הקיבוצים לאורך הזמן והאירועים, נשאלו הנסקרים מהי האסוציאציה שלהם עם המילה "קיבוצים": "איכות חיים", סבורים 26% (בינואר סברו כך 24%), "שיתופיות", סבורים 19% (18%), "חקלאות" - 17% (רק 12% בינואר); "אנשים מיוחדים" - 15% (19% בינואר).
ומה הם, הקיבוצים, תורמים לחברה הישראלית? מעל למחצית הנשאלים (51% בספטמבר, 43% בינואר) סבורים כי התרומה מתבטאת ב"חקלאות ותעשייה"; 18% מזכירים את "הגיוס לצה"ל" (הרבה פחות מינואר, אז 27%); 15% את ה"שמירה על הגבול" (16% בינואר); "ייצור מזון" - 12% (13%), "פיתוח התיירות הכפרית" 12% (12%); "שמירה על שטחים פתוחים" - 12% (11%); ו"בתחום החברתי" רק 11% (10%) מצביעים על תרומה כלשהי.
וכשמדברים על "תרומה" למדינה - מה לגבי תרומה ביטחונית-התיישבותית? 49% סבורים שהתרומה בקטגוריה הזו "פחותה מבעבר", רק 24% סבורים "כמו בעבר" ו-6% - "יותר מבעבר". בשאלה המקבילה - מהי תרומתם החברתית-כלכלית של הקיבוצים למדינת ישראל - סבורים 71% שהיא "פחותה מבעבר"; רק 15% - "כמו בעבר", ו-6% סבורים ש"יותר מבעבר".
השאלה הקודמת מתכתבת עם הבאה בעקבותיה: האם התנועה הקיבוצית נמצאת "בתנופה" בשנים האחרונות, שואלים הסוקרים, או אולי היא "בירידה", או שמא "דורכת במקום": 17% סבורים שהיא בתנופה (16% בינואר); 60% - בירידה (49% בינואר); ו-34% - דורכת במקום (24% בינואר).
חוסן גבוה במבצע
יש בסקר גם סדרת שאלות ממוקדות המתייחסות לעמדות הציבור ביחס לקיבוצים בעקבות מערכת "צוק איתן". על־פי ממצאי ספטמבר האחרון, על השאלה "מי לדעתך תרם במידה הרבה ביותר לטיפול בצרכים של תושבי הקיבוצים בדרום הארץ", ענו 33% כי היתה זו התנועה הקיבוצית (נתמך יותר בקרב גיל 50+, חילונים, שמאלנים ותושבי הצפון); 24% סברו כי היו אלה בעיקר עמותות וארגונים; 19% - אנשים פרטיים; ורק 7% האמינו כי היו אלה רשויות ומוסדות, גם מוסדות ממשלתיים.
על השאלה: האם אתה מסכים לטענה שהתגייסות התנועה הקיבוצית במבצע הצבאי הצילה את הקיבוצים בדרום מקריסה גדולה יותר - ענו בחיוב 57% (נתמך יותר בקרב נשים, גיל 50+, חילונים ושמאלנים); רק 20% לא הסכימו; ול-23% לא היתה דעה.
ועוד שאלה קרובה לנושא: האם, ועד כמה, השפיע צוק-איתן על יחס הציבור לגווניו כלפי התנועה הקיבוצית. 38% מהמשיבים ציינו כי המבצע חיזק את הערכתם לקיבוצים, 57% סברו כי לא היה לו השפעה על הערכתם, והיו גם 5% שטענו כי הדבר גרם לירידה בהערכתם לתנועה הקיבוצית.
קרוב לשלושה רבעים מכלל המשיבים סברו כי הקיבוצניקים בדרום גילו "חוסן גבוה" במערכה הכבדה; שיעור דומה חושבים שכחלק מהפקת הלקחים מצוק-איתן יש לחזק את ההתיישבות הקיבוצית לאורך הגבולות. יחד עם זאת, חלה ירידה משמעותית בנכונות הציבור הישראלי לשקול מגורים בקיבוץ בעקבות מבצע צוק-איתן (42% בינואר לעומת רק 30% בספטמבר).
והאם יש לסמוך על הממשלה כי תטפל בנזקי הקיבוצים בדרום אחרי המבצע? 64% סבורים כי הממשלה תהיה זו שתטפל בנזקי הקיבוצים בדרום, אבל בעתיד "תשכח מהם" (שיעור גבוה יותר בקרב גיל הביניים 49-39 - 76%;
חילונים - 73%; תושבים בדרום - 71%, שמאלנים - 81%). שיעור קטן יותר סומכים על הממשלה (36%) שהיא דואגת לקיבוצים בהווה ותדאג להם גם בעתיד.
בסך הכל תשעה מתוך עשרה נסקרים הביע
