אסנת יריחובר מכפר ברוך הקימה מיזם מרגש במסגרתו היא יוצרת מקרמיקה כדי זיכרון לחללים שנפלו. את הכדים היא מעניקה למשפחות השכולות כדי שיוצבו בפינת זיכרון או בבית העלמין בסמוך לקבר. כל כד מכיל לבבות קרמיקה וכך המשפחות מניחות לב צבעוני על הקבר במקום אבן.
ייעוד מרגש
יריחובר, מעצבת פנים במקצועה. עברה לפני שש שנים תאונה קשה שבעקבותיה לא יכלה לעבוד במשך שלוש שנים ובזמן הזה היא הפכה את תחביב הקדרות שלה למקצוע. "ביקשתי מתנה ליום ההולדת אבניים והפכתי את המרפסת שלי לסטודיו. הייתי יושבת שעות על האבניים ומלמדת את עצמי ליצור כלים", היא מספרת.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל היא הרגישה שהיא חייבת לעשות משהו ועלה לה רעיון, לרתום את הכישורים שלה ליצירת כדי זיכרון, שיוצבו ליד קברי החללים. את הכד הראשון היא יצרה עבור משפחת ברנס מכפר ברוך, שבנם שלו ז"ל נפל במלחמה. הרעיון עלה תוך כדי שהיא הכינה לבבות מקרמיקה עבור לקוחותיה.
"הוצאתי מהתנור סט של לבבות ומיד שמתי לב שיש בלבבות האלה משהו מיוחד ואחר", היא מספרת, "שמתי אותם על המדף בנפרד מהלבבות האחרים ואמרתי שאני עוד אבין את הייעוד שלהם בהמשך. משהו בצבע שלהם שידר משהו אחר. היה אחד שהיה נראה כמו מדים של חייל עם איזושהי נקודה ורודה והיה אחד שהיה בדיוק בצבעים של גולני. ואז תוך כדי שאני יוצרת כד, אמא שלי שישבה לידי שאלה מה אני עושה ואמרתי לה שאני מכינה כד לחמוצים. באיזשהו שלב הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך את הכד הזה יותר ועצרתי. למחרת בבוקר המשכתי ליצור את הכד ואז הבנתי שזה כד שיתמלא בלבבות ואני אתן אותו לאווה ברנס, ששכלה את בנה שלו ז"ל במלחמה, יחד עם הלבבות המיוחדים האלה שיצאו מהתנור. כשהבנתי מה זה הלבבות האלה, ראיתי את הלב הזה ואמרתי 'זה הלב של אווה ברנס', היא צריכה לקבל אותו'. כתבתי על הכד 'הלב שלנו איתך, שלו' ופתאום הבנתי שזה משחק מילים ויש לו דו משמעות".
נתינה ואהבה
המפגש בו העניקה יריחובר את כד הזיכרון לאווה ברנס, אמו של שלו ז"ל היה מרגש. "היא שכנה שלי וגרה פה לידי אבל אני לא מכירה אותה באופן אישי. את שלו ז"ל פגשתי כמה פעמים והבנים שלנו פחות או יותר באותם גילים. אבל הרגשתי את הלב שלה וידעתי שאני מייצרת את הכד הזה עבורה. המפגש היה מיוחד. הלבבות שלנו יצאו והתחברו. אי אפשר לתאר את זה במילים. היא כל כך התרגשה וכל כך הודתה לי על המחווה הזאת. למחרת היא שלחה לי תמונות של הכד מונח על הקבר של שלו ז"ל. הקבר מכוסה בדגל של גולני והיא כתבה עם הלבבות את המספר 13, הגדוד בו שירת".
את הכד השני הכינה יריחובר עבור משפחתו של יאיר ניפוסי ז"ל מהיישוב עדי, לוחם בגדוד 101 של הצנחנים, שנפל בתחילת הפעולה הקרקעית ברצועת עזה. "תלמידה שלי הגיעה וראתה את הכד שהכנתי למשפחת ברנס והיא שאלה אותי מה זה והסברתי לה שקיבלתי מסר שהכד הזה מיועד לאווה ברנס. היא ביקשה שאכין כד גם למשפחתו של יאיר ז"ל. חשבתי מה אני כותבת על הכד של יאיר, התחלתי לכתוב את המילה 'הלב' ולא ידעתי איך להמשיך ופתאום השיר 'מחכה' של ריטה התנגן ברדיו. אני שומעת אותה שרה 'הלב השומר יאיר' ואמרתי 'הנה היא אומרת לי מה המשפט'. זה היה כל כך מרגש"
את הכד העניקה יריחובר לאם השכולה איריס ניפוסי יומיים לפני גילוי המצבה. "יצא שדיברתי איתה ביום רביעי, יום לפני ה-30 ויומיים לפני גילוי המצבה. היא אמרה לי 'את הגעת אליי בדיוק בזמן'. למחרת נסעתי אליה יחד עם נעמה התלמידה שלי, כבר מהקול שלה בטלפון הרגשתי שאני מכירה אותה. פגשתי אישה מדהימה, מלאה באהבה ונתינה. הלב של יאיר מורגש שם בתוך הבית כמו שאני הרגשתי אותו בכד. מילאתי את הכד בהמון לבבות עד גדותיו. ידעתי שהוא מיועד לגילוי המצבה ויהיו שם המון אנשים ושיהיו מספיק לבבות לכולם. במקום להניח אבן על הקבר מניחים את הלב. היא שלחה לי הודעה שריגשתי כל כך הרבה אנשים ושהכד הזה עשה כל כך טוב. יש בו איזה קסם מיוחד".
יצירה מופלאה
חלק מהלבבות המונחים בכדים יוצרות נערות ממעון צופיה לנערות בסיכון ברחובות. "מאירה עותמי ממעון צופיה פנתה אלי, היא יוצרת עם הנערות בקרמיקה והיא רתמה אותן להכין הרבה לבבות" מספרת יריחובר על החיבור המיוחד, "היא שלחה לי אחר כך עם חברה שלה ארגז שיש בו 290 לבבות שהבנות יצרו. כל כך התרגשתי לקבל אותם. הלבבות צבעוניים ויש בהם כל כך הרבה רגש ואהבה. באיזשהו שלב היא כתבה שהבנות האלה במקום להיות עסוקות בצרות של עצמן, נותנות את הלב ויוצרות וזה לוקח אותן למקום טוב יותר. מיזם כזה יכול להפעיל כל כך הרבה אנשים לעשות טוב וכשאתה עושה טוב אתה מרגיש טוב".
קראו גם:
את הכדים השלישי והרביעי ביקשה תושבת מהמושב עבור משפחתו של ניב איוס ז"ל מירושלים ועבור משפחתו של רז פרץ ז"ל מעפולה. "ברגע שפרסמתי את הכד הראשון של שלו ז"ל, חברה שלי נאווה גולדשטיין יצרה איתי קשר וביקשה שאכין שני כדים, לניב ז"ל ורז פרץ ז"ל מעפולה. הכד של ניב כבר מוכן ואמא שלו תבוא מירושלים בסוף השבוע לקבל אותו והכד של רז פרץ מעפולה ממש עכשיו בתנור ובעוד כמה ימים הוא יהיה מוכן ואוכל ללכת למשפחה להעניק לה את הכד הזה עם הלבבות שיצרו הבנות של מעון צופיה".
מה היצירה הזאת למען המשפחות השכולות עושה לך?
"זה ממלא אותי לעשות טוב לאנשים מיוחדים - אימהות, אבות ואחים שהקריבו את היקר שלהם מכל. זה גם עושה שינוי ביכולת שלנו להתמודד עם המצב הקשה הזה שאנחנו חיים בו. זו יצירה מופלאה: לעשות טוב מתוך ראייה איך אנחנו יכולים לעזור אחד לשני ולרומם את הרוח כי אנחנו נמצאים בשפל נוראי".
עכשיו מקווה יריחובר להרחיב את המיזם וליצור כדים למשפחות שכולות נוספות. "אני אשמח שיפנו אלי משפחות נוספות, משפחות של חללים ונרצחים ממלחמת חרבות ברזל. אני נותנת את הכדים האלה במתנה. אני מאוד אשמח ליצור כמה כדים שאפשר ושאני יכולה להעניק למשפחות הגיבורות האלה. אני מלאת הערכה ותודה לחיילים הגיבורים האלה ולאימהות שלהם שליבם נשבר. אני רוצה קצת להחזיר להם איזושהי נחמה ומקום של חיבוק ללב".
