תגלית מדהימה נמצאה בגן הלאומי ציפורי – כלי חרס יוצר דופן, כמעט שלם, שלאחר שנוקה מהעפר התברר כעששית קדומה המוערכת שנוצרה בתקופה הביזנטית (מאות 6-4 לספירה הנוצרית) – לפני כ-1,500 שנה.
ברשות הטבע והגנים מסבירים כי העששית הקטנה, שקוטרה 18 ס"מ וגובהה 19 ס"מ, הינה מעשה ידי אומן, בעלת פתח מלבני בחזיתה וכ-55 ניקובים סביבה, ששימשו כ'חריצי אור'. כדי להדליק את העששית הנ"ל, היה צורך בהכנסת נר שמן דולק לחלל העששית, ולתלות אותה במקום הרצוי. בימי הבית השני ועד לתקופת המשנה והתלמוד, היוו נרות השמן והעששיות ביטוי של אמונה, זהות וטהרה.
ד"ר דרור בן-יוסף: "ניתן להסיק שבניגוד לכלי בית אחרים, כלי האור (נרות ועששיות) היו טעונים עמוקות במשמעות פולחנית. השימושים הרבים של נרות בבתים ובמבני ציבור, כמו גם הקשר שלהם עם מנהגי קבורה, הביאה את האוחזים בהם לראותם כמדיום להבעת מסרים דרך עיטורים בעלי מוטיבים תרבותיים ודתיים. אין זה מפתיע שהנר והעששית הם ממצאים ארכיאולוגים השופכים אור-רב על האמונות וחיי היום-יום של בעליהם".
העששית הייחודית תועבר להמשך טיפול ומחקר ברשות העתיקות, ובהמשך, תוצג לקהל בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י בירושלים.
קראו גם:
