לראשונה בישראל: הטרנסקסואלית, האקטיביסטית ומי שייסדה את עמותת 'טרנסיות ישראל', לינור אברג'ל, תתמודד בבחירות המקומיות הקרובות למועצת העיר תל אביב־יפו ברשימה עצמאית המורכבת מלסביות, הומואים וקווירים בשם "הרשימה השווה". "הדבר הראשון שאעשה הוא להילחם על תיק הקהילה הגאה במועצה", מבהירה אברג'ל.
3 צפייה בגלריה
לינור אברג'ל
לינור אברג'ל
לינור אברג'ל
(צילום: רוית רותם)
מטרתה המרכזית של הרשימה לקדם שוויון אזרחי ולהביא לתוך הפוליטיקה את הבשורה של תפיסת העולם הקווירית. הרעיון להקמת מפלגה גאה עלה בעבר לדיון בקהילה פעמים ספורות. הפעם, הן בגלל השינויים הפוליטיים במדינה בכלל ובעיר בפרט, והן בזכות בשלותה של הקהילה, החליטו מנהיגות ומנהיגים לחבור ולהתמודד יחדיו באופן עצמאי.
את הרשימה הגאה והעצמאית מובילים אברג'ל ואמרי קלמן, שיהיה יו"ר הסיעה. בתוצאות סקר שקיימה אחת המפלגות הגדולות בנושא (שבחרה שלא לפרסם את התוצאות) נחשפה סבירות ממשית להצלחתה של רשימה גאה. מכיוון שאין נתון רשמי המציג את מספר הלהט"בים בעיר, ניתן לשער את גודלה של הקהילה על בסיס סטטיסטיקה של 10-15 אחוזים. מעניין לציין שכל הרשימות הליברליות העמידו בבחירות האחרונות, ובכוונתן להציג גם הפעם, מועמד להט"ב ברשימות שלהן.

"אמא זרקה אותי מהבית"


אברג'ל (40) גדלה בטירת הכרמל לאבא צבעי ואמא עקרת בית. "הייתי בן זקונים למשפחה עם שישה ילדים. ביסודי למדתי בבית ספר ממלכתי־דתי, ואז עברתי ללמוד בישיבת 'אור יוסף' בגבעת אולגה. בצבא שימשתי כמש"ק חינוך בבסיס מזון בחיפה, וזה מה שבעצם הציל אותי ממילכוד הרחוב, כי אמא שלי זרקה אותי מהבית והסתובבתי לפני הגיוס ברחובות תל אביב. הצבא בעצם הציל אותי והוגדרתי חייל בודד".

3 צפייה בגלריה
לינור אברג'ל
לינור אברג'ל
לינור אברג'ל
(צילום: רוית רותם)

באיזה גיל יצאת מהארון?
"יצאתי מהארון בגיל 16. אני חושבת שידעתי מאז ומתמיד שאני אישה טרנסית ופשוט הדחקתי, עד היום שבו החלטתי להיות מי שאני. כשהיינו ילדים קטנים והאחיות שלי צפו ב'בוורלי הילס' והתאהבו בדילן, כוכב הסידרה. גם אני התאהבתי בו. הן היו מאפרות אותי וככה הסתובבתי בשכונה. היה לי ברור שעשיתי משהו שאסור, ידעתי שההורים שלי לא יאהבו את זה. האחיות שלי היו מגוננות עליי ואומרות, 'הוא ילד עדין'.
כשהייתה בת 21 התחילה אברג'ל בתהליך השינוי המגדרי. "הבנתי שכל חיי פשוט התחפשתי לגבר כשבעצם אני אישה לכל דבר", היא אומרת. "את הניתוחים התחלתי בשנת 2006 והם נמשכו עד 2012".

"ישבתי מול חברי כנסת אטומים"


אברג'ל נוהגת להביע את דעתה בקול רם. ובלי לסנן. "גם כשהייתי חוטפת מכות לא שתקתי, תמיד פתחתי את הפה ותמיד אמרתי הכל. ככה גם היום. כמי שרוצה להיבחר למועצה אני לא בטוחה שזה טוב, אבל אני אותנטית, הדברים יוצאים לי מהפה".
למה את מתכוונת?
"כמנכ"לית עמותה שעוסקת בנושא נשים טרנסיות, שהן אוכלוסיית קצה, אני לא מיישרת קו. באחת ההפגנות בשנה האחרונה אמרו לי שאני לא יכולה לעלות על הבמה ולדבר. אני לא שומרת בבטן דברים שאולי אני צריכה לשמור".
את לוחמת צדק?
"כשהתחלנו את המאבק בחוק זכות צריכת זנות, למדתי את החוק, עשיתי שיעורי בית וראיתי שנשים טרנסיות לא נכללות בו. ישבנו מול חברי כנסת שהיו אטומים ואטומות למצב. הם היו בטוחים שאני מובלת על ידי סרסורים, ואני נורא התעקשתי על הזכויות ועל המענים הרווחתיים שהנשים צריכות לקבל. זה היה חוסר היגיון מה שנוצר שם. ממש אי צדק. זו הייתה תחילתה של כפייה על החיים של אנשים אחרים. בן אדם אחד יקום ויגיד איך את צריכה לחיות ומה מוסרי בעיניו, שם היה המאבק".
למה את לא רוצה לדבר על הזנות?
"זה נורא גדול ומורכב ולכל אדם יש זכות להחליט לגבי עצמו. זאת הבנה מושכלת, כמו הזכות לבחור להיות בהפרדה דתית, ללבוש כיסוי ראש או לקעקע את הגוף. אני יכולה לומר שלנשים שחוקקו את החוק הזה יש עוזרת בבית, זה לא סתר את זה שהן משתמשות בגופן. מצד אחד יש מישהי שמנקה את הבית שלך, ומצד שני מדובר באישה עצמאית לא יכולה להחליט על גופה. אני בעד זכויות נשים, ותקרות זכוכית צריכות להישבר. בסופו של דבר יש ניסיון גברי לכפות על נשים לשבת במקום מסוים. זה בדיוק כמו הדרישה שנשים יישבו מאחור באוטובוס, כי חס וחלילה אולי יעוררו את סקרנותו של הגבר. בגלל זה אני צריכה להתלבש בצניעות? שהם ישבו מאחור באוטובוס וישימו כיסוי עיניים".
על עברה בעולם הזנות היא לא רוצה לדבר ורק אומרת: "זה לא רוולנטי".

המטרה: לשמור על זכויות הטרנסיות


"מאז ומתמיד הייתי אקטיביסטית. אם זה לפתוח ולנהל במרכז הגאה את בית ספר למקצועות הדראג, אם זה להפיק אירועים שונים ביניהם גם יום הזיכרון לקהילה הטרנסית. מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי פעילה וסייעתי לקהילה בדרך כזו או אחרת. סייעתי לנשים טרנסיות לעבור ניתוחים בתאילנד. הישג נוסף הוא שלאחר שהקמתי את העמותה, הצלחנו להוציא קצבת נכות מביטוח לאומי מבלי לעבור את ייסורי הוועדות. זה נוהל שיצרנו ישירות מול מנכ"ל הביטוח הלאומי.
"הפעילות האקטיביסטית המשמעותית שלי, בעיניי, החלה בשנת 2018 כשהחל חוק הפללת לקוח בזנות ובנות באו אליי ואמרו לי שאנחנו צריכות לצאת במחאה. התהליך הזה היה למעשה יריית הפתיחה להקמת עמותת 'טרנסיות ישראל', שמטרתה להגן על זכויות הטרנסיות בישראל".
אגב, לא מתבלבלים בינך לבין מיס יוניברס בעלת השם הכמעט זהה?
"הלוואי עלי היופי שלה. אני דווקא נהנית מזה שמתבלבלים בינינו. מזמינים אותי להשקות אבל אני לא הולכת".

קראו גם:

הזירה הפוליטית לא זרה לאברג'ל. היא עבדה עם שני חברי כנסת - עידן רול (יש עתיד) כיועצת לענייני הקהילה הטרנסית (2019), ועם קטי שטרית (הליכוד), בתחום התלמדות בנושא נשים (2022) ונאבקה מול חוק הפללת לקוח בזנות.
למה החלטת לרוץ?
"ההחלטה לרוץ תמיד הייתה שם. אני חושבת שבסופו של דבר לא מספיק ששינוי יבוא מלמטה, מהציבור, הוא צריך לבוא גם מלמעלה וגם להישאר שם ברמת קביעת המדיניות.
"הייתי מאוד רוצה בהמשך לקבוע מדיניות גם ברמת כנסת ישראל, כי הקהילה הטרנסית ובכלל הקהילה הגאה, לא צריכה שייתנו לה לחיות כמו שהיא רוצה אלא שיעזרו לה להתקיים כמו שצריך, כמו שעוזרים לדתיים, עולים חדשים ואחרים שמסייעים להם לגדול ולהתקיים במדינה. גם הקהילה צריכה את הסיוע הזה כדי להתקיים בישראל וזה בהחלט חלק מהאג'נדה שלי".
מה יש לך לומר על הרשימה שלך?
"הרשימה שהקמנו היא מאוד מגוונת. מדובר ברשימת אנשים מגוייסים לתהליך ולצורך בשינוי מדיניות. יש לנו לסבית, הומואים וקווירים. רשימה עם אנשים מלאי עשייה אקטיביסטית ומאוד נכונים לתהליך, שרוצים לקדם את הצורך הזה בשינוי המדיניות הקיימת".
מה הדבר הראשון שתעשי כשתיכנסי למועצת העיר?
"הצעד הראשון יהיה להילחם על תיק הקהילה הגאה. בשלב ראשון אני מתכוונת ללמוד את הנושא, להבין את הכוחות הפועלים בזירה המוניציפלית ומשם נפעל לקדם את הנושאים שלנו. אני לא מתכוונת לזרוק סתם הבטחות אלא לבוא עם דברים קונקרטיים שאותם נרצה לבצע. אני רוצה גם לשמוע מאנשי הקהילה הגאה מה הדברים שבעיניהם יש לעשות לטובתה כאן בתל אביב".
איך הסביבה קיבלה את המהלך?
"אני מקבלת המון פרגון מהסביבה ואנשים מברכים. הקהילה הטרנסית עומדת מאחוריי וזה מרגש, זה נותן לי כוח עצום להתקדם במרוץ הזה קדימה".

'הרשימה השווה' - המועמדים לפי סדר מיקומם ברשימה


1. לינור אברג'ל, מנכ"לית עמותת טרנסיות ישראל והאישה הטרנסית הראשונה שעבדה בכנסת ישראל כיועצת פרלמנטרית של ח"כ עידן רול. אברג'ל הינה מהדמויות המוכרות בקהילה הגאה בעיר.
2. עו"ד סמדר בונן, לשעבר יו"ר הבית הגאה בבאר שבע ומי שהובילה את המחאה הגאה לקיום מצעד הגאווה בעיר. במסגרת פעילותה בבאר שבע, יזמה בונן את הקמת המודל של מרכזי הצעירים וההשכלה הגבוהה בעיירות הפיתוח. תושבת תל אביב־יפו מזה חמש שנים.
3. טל שפירא, יליד העיר, רשג"ד בשבט דיזנגוף הוותיק בעיר, היה עד לאחרונה ראש התא הגאה של יש עתיד. הוא הבעלים של חברת ש"פ המובילה בישראל בביצוע סקרי צרכים של קהילות גאות. החברה מעניקה את שירותיה ליותר מ-20 רשויות מקומיות בארץ.

3 צפייה בגלריה
אמרי קלמן
אמרי קלמן
אמרי קלמן
(צילום: רוית רותם)

4. אמרי קלמן, מי שיזם את המהלך להקמת הרשימה ונבחר לתפקיד יו"ר הסיעה. כיום מנכ"ל חברת טרנובה המייצגת בישראל מותגי ומשרדי תיירות. בעבר הקים קלמן מספר עסקי לילה מוכרים בעיר, ביניהם השפגאט והכולי עלמא. כיהן כיו"ר משותף של אגודת הלהט"ב ויו"ר סניף מרצ תל אביב.
5. שירה קורמן, חברת דירקטוריון של ארגון חוש"ן, יועצת עסקית, מרצה ואקטיביסטית חברתית. הקימה את מועדון הדיבייט של הקהילה הגאה ואת מיזם ׳הלו גאווה׳, המרכז רשימת מרצים עם תפיסת עולם גאה. קורמן תושבת מזרח העיר ופעילה שכונתית, מגדירה את עצמה כג'נדר קוויר.