מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל והאיום הגובר מהחזית הצפונית, מרבית קיבוצי הגליל העליון פונו מבתיהם, מצב שלא היה כמותו מאז קום המדינה.
8 קיבוצי העמק המרוחקים מקו העימות שלא פונו מתנהלים היום בשגרת חירום. את המערך המורכב והאתגרים הרבים שניצבים לפתחו של הגליל העליון בימים אלה מנהלים מחדר המלחמה של המועצה שעובד 24/7 ומטפל בצרכים השוטפים של התושבים ומספק מענה לצרכים המבצעיים שעולים מהשטח.
מציאות שלא הייתה
החמ"ל (חדר המלחמה) החדש והמשוכלל של המועצה נמצא במבנה ממוגן בבניין המועצה בפאתי קרית שמונה. הוא מאובזר בכל הציוד הטכנולוגי הנדרש הכולל ציוד תקשורת מתקדם, במסכים שמחוברים למצלמות בשטח, במכשירי קשר שמחוברים לתדרי הצבא, מגן דוד אדום וכיבוי אש. החמ"ל נחנך בסך הכל לפני כשנה וחצי וכבר נכנס לטבילת אש מבצעית. "ביום שבת ה-7 באוקטובר התחלנו להפעיל את החמ"ל שעובד עד עכשיו 24/7", אמר ראש המועצה גיורא זלץ, "הוא משמש גם חמ"ל מלחמתי עם מוקד טלפוני ושולחן מרכזי לניהול המלחמה כשיש צורך וגם משמש כבית חדש, גדול ומוגן שכל מכלולי המועצה עובדים ממנו. גם את שגרת החירום שקיימת אנחנו מנהלים כאן מהמוקד".
החמ"ל מאויש על ידי עובדי המועצה ומתנדבים שגויסו. "גייסנו מתנדבים והכשרנו אותם והם מחזיקים את המוקד שמאויש על ידי 2-3 אנשים 24 שעות ביממה וגם את השולחן המרכזי שמשם מנוהלים האירועים, שם נמצאים שלושה אנשים באופן קבוע: מפקד תורן והיקל"ר (יחידת קישור לצבא) ועוד אנשים. יתר המכלולים עובדים מ-7 בבוקר ועד 7 בערב".
מלבד נושא החירום, ממשיכים במועצה גם לטפל בתחומי שגרת החירום הכוללים פינוי אשפה וטיפול באוכלוסיית המועצה, שחלקם לא פונו, וחלקם מפוזרים במלונות ברחבי הארץ. "אנחנו בעצם מנהלים היום לא 30 יישובים אלא 60 ומשהו יישובים כי כל מלון אליו פונו הקיבוצים הוא כמו יישוב. זה אירוע מאוד גדול לנהל. זה עצוב מאוד לראות קיבוצים ריקים. אנשים פונו מקרית שמונה כבר כמה פעמים, אבל לא היה מצב אף פעם גם לא במלחמת יום הכיפורים שתושבים מיישובים כפריים בגבול הצפון התפנו כפי שהתפנו כיום", אמר זלץ, "יש לנו היום יישובים שלמים שיש בהם רק צבא. ויישובים שנשארה בהם רק כיתת כוננות. זו מציאות שלא הייתה וקשה מאוד לראות אותה, אבל אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות כרגע בשביל שבסוף המלחמה נוכל לחזור ולהפריח את הצפון".
אירוע מקיף ומתמשך
קב"ט המועצה דותן רוכמן, תושב קיבוץ יפתח, נמצא בימים אלה בדריכות עליונה, משפחתו כבר פונתה מזמן למרכז הארץ והוא מתרוצץ בין החמ"ל לבין קריאות שמתקבלות מהתושבים בשטח. "יש לנו מבנה דו-רובדי, לכל קיבוץ יש מנהל קהילה, רבש"ץ, ראש צח"י ועוד, ואנחנו ניזונים מהמידע שלהם מה קורה אצלם. אנחנו מתעסקים בהכל, מהודעות מקצועיות משער שהתקלקל או תאורת ביטחון ועד הודעה על פח שבור. החמ"ל מרכז את כל המידע מהשטח, גם מגורמי המקצוע וגם מהאזרחים, מהצבא ומגורמי החירום כדי לגבש תמונת מצב שמועברת לשולחן המרכזי שם מנוהלת המועצה".
החמ"ל מתנהל בלו"ז יומי קבוע. הבוקר נפתח ב'כוננות עם שחר' ובהערכת מצב של המועצה. לאחר מכן כל גוף יוצא לשטח ומבצע את עבודתו. בחמש בערב מתקיים סיכום יומי ונערכים ליום הבא. היום למעשה מנהלת המועצה מרחוק גם את התושבים שפונו, כ-15,000 במספר שנמצאים מחוץ למרחב המועצה וצריך לדאוג להם לחינוך ואפילו לאבטחה במקומות שבהם הם מתארחים. "אנחנו זמינים 24/7, מתי שאדם צריך אותנו יכול לחייג למוקד. אנחנו דואגים גם להפצת מידע בכל רשת אפשרית כדי שנגיע לכל התושבים ונוכל להיות שם בשבילם", הבהיר רוכמן.
21 הקיבוצים שפונו בגליל העליון לא ריקים מאדם לגמרי והם מאוישים על ידי כיתות הכוננות. בשבוע שעבר הייתה דריכות לקראת הנאום של נסראללה. "האזנו לנאום כדי להיות מוכנים ולדעת אם צריך להגיב למשהו, אבל לא ייחסנו לזה יותר מדי חשיבות", אמר רוכמן שלא זוכר כזה אירוע מקיף ומתמשך בגליל העליון כמו מלחמת חרבות ברזל, "ברור לגמרי שהלחימה האמיתית שלנו בצפון עדיין לא התחילה, וכשהיא תתחיל זה יהיה אירוע אחר לגמרי. יהיו ריבוי זירות וכל תושב שלא יהיה פה, זו הצלה בשבילנו. היום ביישוב שפונה מתושבים, אם יש אירוע של חשד לחדירה זה דבר אחר לגמרי מאשר יישוב עם תושבים שיש בו חשד לחדירה. מהבחינה הזאת זה נותן המון רוגע. אני מצדיע לתושבים שפונו שהם לא פחות לוחמים ממי שנמצא בכיתת הכוננות".
היערכות נוספת עליה מתחילים לעבוד במועצה בימים אלה היא החזרה של התושבים לבתיהם בסיום המלחמה. "אם לא יהיה פה איזשהו שינוי אנחנו נהיה במלחמה חדשה שתיפתח והיא להחזיר את התושבים", אומר רוכמן, "אנחנו מדברים על זה כבר כמה שבועות שאנחנו חייבים שינוי ואת הגב של הצבא והמדינה. ברור לנו שזה יהיה אירוע בפני עצמו".
להסיר את האיום מלבנון
אחד האתגרים עמו מתמודדת המועצה בימים אלה לדברי זלץ הוא חוסר בתקציב שוטף הנובע מניהול לקוי של המדינה בתקציב המופנה למועצה. "חסר תקציב בכל המחלקות. נכון להיום הוצאנו מתקציב המועצה כמעט 20 מיליון שקל שהוא כמעט עשרה אחוז מהתקציב, על דברים שלא היה שום סיבה שנוציא עליהם כסף, המדינה הייתה צריכה לדאוג לנו", אמר זלץ, "המדינה עדיין לא מחוברת לאירוע ולכן אני חושב שהדבר הנכון לעשות – כמו שהיה בקורונה – הוא לתת את הסמכויות והתקציבים לנו ראשי הרשויות. אנחנו ננהל את האירוע הזה הרבה יותר טוב מהמדינה. תתרכזו אתם במלחמה ותתנו לנו לנהל את המרחב הציבורי. יש שרים ומנכ"לים שהם עם רצון טוב, אבל אין להם את היכולת והמנהיגות לנהל את זה. מי שיכול לנהל את האירוע הזה, זה רק אנחנו ראשי הרשויות אבל אנחנו צריכים תקציבים וסמכויות".
קראו גם:
לזלץ יש ביקורת גם בנוגע להחלטת המדינה לפנות רק חלק מקיבוצי המועצה. "ההגדרה של המדינה לאזורים בסיכון הוגדרה כקו עימות. כל היישובים בקו עימות נמצאים ברמת סיכון כזו או אחרת ולכן המדינה חייבת לתמוך בפינוי תושבים מכל יישובי קו העימות ולא רק מחצי כמו שקורה היום. מי שהוגדר על ידי המדינה כקו עימות, לתת לו את האפשרות להתפנות אם הוא רוצה".
על אף שהמלחמה טרם הסתיימה, במועצה כבר חושבים על היום שאחרי. "אם לא תיווצר בגבול הצפון ובגולן מציאות חדשה אחרת ושונה מאוד, כזו שתיתן ביטחון מלא לכל התושבים בעוטף ישראל, חלק מהאנשים לא יחזרו לבתים שלהם", מתריע זלץ. "זה אירוע ציוני לאומי ממדרגה שלא הכרנו".
לדעתך צריך להסיר את האיום של חיזבאללה?
"בהחלט. איך זו כבר שאלה אחרת ומי שאחראי על זה צריך לפתור אותה. צריך שלא יהיה איום בטחוני על תושבים בגבול הצפון. אם לא תהיה מציאות כזו, כל האמירות שלנו של לסמוך על הצבא ועל המדינה, כבר לא רלוונטיות מה-7 באוקטובר".
