"הצנחנים השליחים - בשליחות היישוב לאירופה הכבושה במלחמת העולם השנייה" - ספר חדש בנושא 'צנחני היישוב', שכתבה פנינה ירוחמי - הושק ביום ראשון השבוע באירוע מיוחד בבית חנה סנש בקיבוץ שדות ים. האירוע - בו לקחו חלק עשרות מבני משפחות 'צנחני היישוב' - נערך ביוזמת נציגי המשפחות, בשיתוף בית חנה סנש והמועצה לשימור אתרים.
3 צפייה בגלריה
מחברת הספר, פנינה ירוחמי (במרכז, בלבן) עם בני משפחות צנחני היישוב.
(צילום: המועצה לשימור אתרים)
'צנחני היישוב' היה כינויה של קבוצה ובה 37 צנחנים וצנחניות, שהתנדבו לשרת בצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. הם נבחרו בתום תהליך מיון ארוך, בו השתתפו קרוב ל-250 גברים ונשים. מבחינת הבריטים, משימתם העיקרית של 'צנחני היישוב' היתה איסוף מודיעין וסיוע בחילוצם של צוותי אוויר של בנות הברית שמטוסיהם נפגעו והם נאלצו לצנוח בשטחי אויב. מבחינת ראשי היישוב היהודי בארץ ישראל, מטרתם העיקרית של 'צנחני היישוב' היתה לחדש את הקשר עם יהודי אירופה ולנסות ככל האפשר לפעול להצלתם.
לאחר שסיימו את החלק הראשון של אימוניהם במסגרת הפלמ"ח, הגיעו חברי הקבוצה לבסיס רמת דוד, שם הצטרפו למעשה לצבא הבריטי וביצעו את אימוני הצניחה הראשונים בשטחים הפתוחים הסמוכים לבסיס. השלב הבא של האימונים התבצע בקהיר, ובסיומו, בשנת 1944, הוצנחו 26 מהם במדינות אירופה שנכבשו על ידי הנאצים, בעוד האחרים המתינו במצרים ובאירופה, אך בסופו של דבר לא זכו לצאת למשימה. 12 מחברי הקבוצה נפלו בשבי במהלך משימותיהם, ושבעה מהם הוצאו להורג או נרצחו בידי הנאצים: חנה סנש, חביבה רייק, אנצו סירני, רפאל רייס, צבי בן יעקב, אבא ברדיצ'ב ופרץ גולדשטיין.
המחברת, פנינה ירוחמי, עבדה על הספר במשך כשלוש שנים: "במסגרת ההתנדבות הקבועה שלי בבית הפלמ"ח, עבדתי באוצר התמונות במוזיאון ושמתי לב שהכיתובים הצמודים לתמונותיהם של צנחני היישוב בתוך אלבום הצנחנים היו מצומצמים ביותר. כשהוחלט להרחיב את אלבום הצנחנים, הוספתי מיוזמתי חומר לכיתובי צנחני היישוב. זמן מה אחר כך, התחלתי לעבוד בספריית בית הפלמ"ח. יום אחד הגיעו לביקור אצלנו סטודנטיות שהתעניינו בנושא, ואמרו שלא הצליחו למצוא באף ספרייה מקור מידע אחד מרוכז על כל ה-37. בעקבות זאת, החלטתי לכתוב ספר שירחיב כמה שיותר את היריעה על סיפורם של כל צנחני היישוב. ביקרתי בהרבה מוזיאונים ואתרים בארץ ובאירופה, ובדקתי בהרבה ספרים על מנת לאסוף כל פיסת מידע שניתן היה למצוא, ואחרי הרבה עבודה הושלמה המשימה".
3 צפייה בגלריה
תמונה אחרונה לפני יציאה למשימה. צולם בשדה התעופה בנסקה ביסטריצה בצ'כוסלובקיה. מימין לשמאל: צבי בן יעקב, אבא ברדיצ'ב, רפי רייס, חביבה רייק וחיים חרמש - היחיד שחזר בחיים מהצניחה באירופה
(צילום באדיבות שאול חרמש)
קראו גם:
בתחילה, הודפסו במימון בית הפלמ"ח עותקים בודדים עבור הספרייה והארכיון המקומיים. בהמשך, במימון נציגי משפחות, הודפסו עותקים נוספים עבורן. לדברי ירוחמי, אם יימצאו לכך מקורות מימון - ניתן יהיה להדפיס עוד עותקים עבור הציבור הרחב.
שאול חרמש, ממארגני האירוע ובנו של חיים חרמש, אחד מצנחני היישוב: "חנה סנש הפכה לסמל ולמותג, בעוד צנחני היישוב האחרים נשארו קצת בצל, במיוחד אלה שחזרו בחיים ממשימתם. מטרתנו היא לספר את הסיפור של כל 37 הצנחנים והצנחניות, ולהנציח את כולם ואת הערכים שהם מייצגים. בזכות הספר החדש - לראשונה עומד לרשותנו מקור מידע אחד נרחב על כל צנחני היישוב, מה שמסייע למטרה זו וכמובן מרגש וחשוב מאוד עבורנו ועבור הציבור בכלל".
עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים: "סיפורם של צנחני היישוב הוא אחד הפרקים המשמעותיים והערכיים בהנחלת המורשת הציונית והמאבק להקמת המדינה. זו היתה חבורה מיוחדת במינה של נשים וגברים, שקיבלה על עצמה החלטה שאינה מובנת מאליה להתנדב למשימה מסוכנת ביותר, הרחק מגבולות הארץ. על כולנו להיות מחויבים להנחלת סיפורם ההרואי. לכן, כשפנו אלינו להוביל את פרויקט בית חנה סנש, נרתמנו מיד, ויחד משרד המורשת, החברה הממשלתית לתיירות וקיבוץ שדות ים הובלנו את התהליך המורכב להקמת המוזיאון, המנציח את חנה סנש וצנחני היישוב כולם, ומציג לציבור הרחב את חייהם ופועלם הנועז".
צביה סברייגו, מנהלת בית חנה סנש: "מבחינתנו זו זכות גדולה לארח כאן, בבית חנה סנש, את הכנס החשוב הזה. הבית מהווה מקור עלייה לרגל לאוכלוסיות שונות מן הארץ ומן העולם. בכל הרצאת פתיחה אצלנו, מושם דגש אודות משלחת צנחני היישוב. העובדה שחנה השאירה עזבון עשיר של כתבים שונים וצילומים מאפשרת לנו לקבל מידע לא פורמלי על רוח התקופה, הערכים, וכן את שאירע באותם ימים מנקודת מבט אישית/אנושית/ייחודית".
