איילת סלע (56) מקיבוץ טירת צבי נבחרה לאחרונה לעמוד בראש סניף יד לבנים החדש שמוקם בימים אלה במועצה האזורית עמק המעיינות.
לפני עשר שנים שכלה סלע את בנה היחיד טוראי דן ז"ל, שנפל בזמן שירותו בקורס מ"כים ביחידת מגל.
איילת למה רציתם להקים סניף יד לבנים בעמק המעיינות?
"כל השנים המשפחות השכולות של עמק המעיינות היו תחת הסניף של עפולה, שהוא באמת נפלא. אך הסניף רחוק עבור הורים שכולים מבוגרים שרוצים להגיע ולהשתתף בפעילויות. לכן החלטנו ליזום הקמה של סניף פה בעמק שיהיה נגיש וקרוב. לפני הבחירות לראשות המועצה איתמר מטיאש, שנבחר לראש המועצה, הגיע לקיבוץ ושאל מה אנחנו רוצים. אמרתי לו שאני רוצה שידאג למשפחות השכולות. למחרת הנושא טופל. הוקם צוות עם נציגי המועצה, משרד הביטחון וההורים השכולים - אני ואורלי אמיר מקיבוץ מירב, אמא של שילה ז"ל שנפל לפני שנתיים בהיתקלות בקדומים. לפני חצי שנה קיבלנו את האישור. בשבוע שעבר היו בחירות לתפקיד יו"ר הסניף ואני נבחרתי יחד עם חברי הועד: אורלי אמיר, מאיה שצברג מחמדיה שבנה אלמוג ז"ל נפל במלחמת חרבות ברזל, יהושע טל ממעוז חיים שבנו אהוד ז"ל נפל בג'נין לפני 30 שנה נפל ומרק ראבינסאן מטירת צבי שבנו מתניה ז"ל נפל בחומת מגן".
למה רצית להיות יו"ר הסניף?
"אני חושבת שיש לי את הניסיון כי בעבר, לפני האסון שלי, התנדבתי במשרד הביטחן וליוויתי משפחות שכולות. אני באה מתוך שליחות כדי לתת מענה לייחודיות של המשפחות השכולות בעמק המעיינות. יש פה כמה אתגרים - המרחק הגיאוגרפי, הגיוון ביישובים, שכול ותיק ושכול צעיר. אני באה לתפקיד בצניעות. אני לא יודעת הכול. לאט לאט אלמד את השטח ואת הצרכים".
אולי יעניין אתכם:
יש כוונה לבנות בית יד לבנים?
"זה הדבר הראשון שנצטרך לעשות. נקים מבנה הנצחה גדול ומכובד שבו תהיה כל פעילות ההנצחה. אנחנו צריכים פה בית שיחד עם הכאב נדע גם לשמוח. עד אז הפעילות תתנהל ממבנה זמני".
מה הפעילויות שאתם מתכננים?
"בראש ובראשונה הנצחת חללי עמק המעיינות. הייתה פגישה ראשונה של חברי הועד ובה העלנו הרבה רעיונות".
איילת, עשר שנים חלפו מאז שדן ז"ל נפל איך את?
"אני לא מאמינה שעברו כבר 10 שנים. אני מתגעגעת אליו בכל דבר - בשבתות, בחגים, במשחקי כדורסל, בחגיגות של הפועל תל אביב אחרי הזכיה ביורוקאפ. זה קשה ללא דן, אבל היום אני לא מצליחה לדמיין את החיים עם דן. כי אם הוא היה חי האחים הקטנים שלו, שהיום הם בכיתה ב', לא היו. זה מורכב וקשה. כל הותר לפרסום מאז שפרצה המלחמה עושה לי דה ז'ו כי אני מרגישה מה הההורים השכולים החדשים הולכים להרגיש".
