דלית אביגד (62), המנהלת המוערכת של בית הספר החקלאי כדורי פורשת לגמלאות בתום תשע שנים כמנהלת בית הספר ולאחר 38 שנים במערכת החינוך ההתיישבותי.
"כדורי הוא בית ספר עם מורשת ועבר שהערכים שלו הם חלק מההווה וחשוב שיהיו גם חלק מהעתיד", אמרה אביגד בריאיון פרישה, "בכדורי צמחו מנהיגים ועכשיו אנו מצמיחים את מנהיגי העתיד, מטפחים את מועצת התלמידים, את התלמידים שמובילים בטכנולוגיה ובמדעים, ומאמינים שהם מדעני העתיד, סופרי ומשוררי המחר".
בית חזק
אביגד, נשואה ואם לשלושה ותושבת כפר תבור, התחילה את דרכה במערכת החינוך כמורה צעירה בתיכון בית ירח. לפני 30 שנה עברה להתגורר בכפר תבור והצטרפה לצוות החינוכי בבית הספר המקיף החקלאי כדורי כמורה לכימיה.
"כדורי שחוגג השנה 90 הוא הבית שלי. מחצית משנות חיי אני בכדורי. כאן גידלתי את בנותיי, עם הצוות חוויתי רגעים עצובים בחיי והרבה רגעים שמחים. שושנה רונן מורתי לכימיה העניקה לי את האהבה למקצוע והוראת הכימיה היא הדבר שאני מאוד אוהבת והקפדתי ללמד במקביל לכל התפקידים שמילאתי באהבה, בבית הספר ובמחוז", ציינה בגאווה.
הדבר שאביגד הכי גאה בו בעשייתה בבית הספר הוא בהטמעת החזון של 'מצוינות בחברה מרובת תרבויות', מילים שהן חלק מלוח השנה, חלק מהתכנית החברתית, מהתכנית הפדגוגית וחלק מהשיח שמאפשר לכדורי להיות הבית הבטוח ל־1,550 תלמידים, הורים ואנשי צוות.
"כולם, כל אחד והשונות שלו, מרגישים בכדורי בית. יחד הצלחנו להחזיק את 'קירות הכיתה וחדר המורים' שלא היו בתקופת הקורונה. אני גאה שגם כשהאווירה סוערת בעיתות משברים ביטחוניים או חברתיים, כדורי נשאר בית חזק שמכיל את השונות. אני גאה על כך שעשרות תלמידים מצטיינים במעורבות חברתית, מצטיינים בענפי ספורט מגוונים, משתתפים בנבחרות חלל, באולימפיאדות בין לאומיות בביולוגיה ובפיזיקה ועל כך שאחוז גבוה של בוגרי כדורי מתגייסים לשרות משמעותי ובוחרים להתנדב לשנת שירות. בכדורי קיימת אווירת פירגון בין התלמידים והוריהם לבין הצוות החינוכי גם בסיומן של שיחות קשות. אני גאה בצוות מורי כדורי, צוות חדור מוטיבציה, צוות ששם לעצמו מטרה של העצמת התלמיד והצלחתו".
מה הרגע הכי מרגש שהיה לך בבית הספר?
"כל שנה בטקסי סיום י"ב הזלתי דמעה כשתלמידי החינוך המיוחד ותלמידים שאותגרו בתחילת דרכם בכדורי עולים לקבל תעודת הנדסאי ויוצאים לדרכם בצה"ל עם הצלחה אקדמית. אני מתרגשת גם כשאני פוגשת תלמידה שלי שהיא היום בכירה בקרן רש"י או שאני באה לבית חולים העמק ופוגשת תלמידה שלי שהיום היא כבר רופאה בכירה. גם עודד הלפרין, ראש המועצה של כפר תבור, היה תלמיד שלי".
מה הפינה האהובה עלייך בבית הספר?
"אני אוהבת כל פינה בכדורי. את המרחבים, את החצר אל מול הבניין ההיסטורי, את גן המדע וסדנת הרכב, את חדרי המורים על ההמולה בהם, את החצר שאין בה גדרות ואליה נכנסים תלמידים כל בוקר להגיד לי בוקר טוב בנימוס. אני נרגשת לרדת אל האמפי בחולפי על פני אנדרטת הנופלים בה חרוטים שמם של 117 בוגרי כדורי וביניהם תלמידים שלי. במדרגות היורדות אל האמפי נראה התבור הירוק על כיפתו העגולה. באמפי מתרכזים כלל התלמידים לאירועים משמעותיים. העוצמה והאנרגיה של 1,550 תלמידים שמשתתפים בשירת המונים בקהל, כשמריעים, כשבטקס יום הזיכרון בצפירה עומדים על הבמה בוגרינו במדים יחד עם הקהל הגדול, וכולם שרים את המנון התקווה. זה מעמד עוצמתי ומרגש".
כאב הפרידה
אביגד מודעת היטב להיסטוריה ולאתוס הציוני של בית הספר כדורי. "התרגשתי לקבל את סיכת עמותת הבוגרים מידיו של מיקי בורקס, ראש העמותה, אז הרגשתי חלק מההיסטוריה של כדורי".
מה לדעתך צריך עוד לשפר במערכת החינוך?
"מערכת החינוך שלנו, משתנה בהתאם להתפתחויות העולם וחשוב שכך ימשיך ויהיה. הכיוון הוא הענקת ידע בסיסי, מיומנויות למידה עצמאית בעידן של בינה מלאכותית וחברות וירטואלית. חשוב שבית הספר יטפח את המשמעות החברתית ערכית בקרב התלמידים. אני אישית נפרדת עם תחושות מעורבות מצד אחד התרגשות מדרך חדשה ומצד שני כאב הפרידה מהרבה אנשים שאני אוהבת ומאמינה ביכולתם לגדול ולצמוח".
מה הביא אותך לפני 38 שנים להיות מורה?
"המורה שלי לכימיה שושנה רונן, ניצולת שואה, שלימדה אותי במקיף ג' בבאר שבע. היא זו שנטעה בי את האהבה למקצוע ועד היום אני זוכרת את השיעורים שלה. אז אחרי הצבא אמרתי לעצמי שאני רוצה להיות כמוה מורה לכימיה. אהבה למקצוע גם באה מהבית, אמא שלי מרגלית גם הייתה מורה".
קראו גם:
מחליפתה של אביגד בתפקיד היא עדנה בז שניהלה בשנים האחרונות את תיכון עמק החולה. "עדנה בז היא מנהלת מנוסה. יחד עם רועי בר אילן מנהל הכפר, ההנהלה התומכת, ראשי הרשויות, הנהגת ההורים והצוות החינוכי המסור, אני בטוחה שהיא תצליח בשמירה על הבית הזה, בית שחשוב לכל כך הרבה אנשים בעבר ובהווה, בקהילת התושבים באזור הגליל התחתון ובארץ כולה", סיכמה אביגד.
אילנה נולמן, מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך הודתה לדלית ואמרה: "היא הביאה את תלמידיה ביחד עם החינוכאים הרבים שהנהיגה, להישגים מרגשים בתחומים שונים. מגיע לה תודה על ניהול מקצועי ומחוייב, על הובלת מעשה חינוכי משמעותי ואיכותי ועל מסירות ועבודה מתוך תודעת שליחות עמוקה".
