בין קציני הים החדשים שעמדו לפני כשבועיים נרגשים בטקס סיום קורס חובלים במעגן דרור שבבסיס חיפה, בלטה בנוכחותה קצינה אחת, אישה יחידה מתוך 39 מסיימי מחזור 140. סגן ניצן אלקון, בת 21, מקיבוץ קריית ענבים, סיימה את הקורס היוקרתי המכשיר את דור המפקדים הבא של הזרוע הימית ומילאה בגאווה את משפחתה שעמדה שם מולה בחולצות לבנות עם הכיתוב: "היא משלנו".
סגן ניצן אלקון. "אני חושבת שללוחמים ולפקודים לא משנה מי עומד מולם, אישה או גבר. אם את מקצועית, אם את טובה במה שאת עושה, אם את קשובה אליהם - מהר מאוד הם מבינים שיש על מי לסמוך" | סגן ניצן אלקון. "אני חושבת שללוחמים ולפקודים לא משנה מי עומד מולם, אישה או גבר. אם את מקצועית, אם את טובה במה שאת עושה, אם את קשובה אליהם - מהר מאוד הם מבינים שיש על מי לסמוך" |
סגן ניצן אלקון. "אני חושבת שללוחמים ולפקודים לא משנה מי עומד מולם, אישה או גבר. אם את מקצועית, אם את טובה במה שאת עושה, אם את קשובה אליהם - מהר מאוד הם מבינים שיש על מי לסמוך" |
(צילום: דובר צה"ל)
אלקון, בוגרת המכינה הקדם־צבאית רבין, כיוונה את עצמה להיות לוחמת ומפקדת. היא קיבלה זימון לקורס חובלים, והבינה ששם היא תוכל להגשים את שתי מטרותיה במסלול המכוון לפיקוד ולקצונה. ואכן, בסיום קורס ההכשרה הארוך והמפרך, שנמשך מעל שנתיים, קיבלה את סיכת החובל הנחשקת.
השלב הראשון בקורס החובלים, "ימאות ופיקוד", נחשב לחלק הקשה ביותר בקורס, ורק כשישים אחוזים מהמתחילים יצליחו לסיימו. אלקון מספרת שתחילת הדרך הייתה הפלגה על סירות גומי ממונעות בים סוף, שיט על מפרשיות מדגם סנונית והיכרות עם תנאי הים. כמי שנולדה בקיבוץ ליד ירושלים, היה עליה ללמוד את כל התחום הימי. במהלך הקורס, הכולל גם כושר פיזי ומסעות, לומדים הצוערים על כלי המלחמה של זרוע הים - דבורות, צוללות וסטי"לים (ספינות טילים). החובלים לעתיד מְתרגלים תחומים שונים הקשורים לתפעול כלי השיט: קשר, ניווט, אמצעי לחימה וימאות.
לוותר על הפחד
מחלת ים ובחילות הקשו קצת בהתחלה, אך הלוחמת הנחושה ומכוונת המטרה לא נתנה לטלטלות להשפיע, והגוף הסתגל עם הזמן. היא אוהבת אתגרים ואוהבת את הים. "זה המקום הטוב ביותר שיכולתי לבקש".
טקס סיום קורס חובלים. מקבלת דרגה מהרמטכ"ל | צילום: דובר צה"לטקס סיום קורס חובלים. מקבלת דרגה מהרמטכ"ל | צילום: דובר צה"ל
טקס סיום קורס חובלים. מקבלת דרגה מהרמטכ"ל | צילום: דובר צה"ל
(צילום: דובר צה"ל)
12 בנות התחילו איתה את הקורס, והיא היחידה שסיימה. אלקון מספרת שהחיל ערוך מאוד לנושא של שילוב נשים, ויש תחושה שכבר התרגלו לעובדה שיש נשים בקורסים כעין אלה. הלוחמים עוברים תדרוך, ויש זמנים ברורים למקלחות ולשירותים. "אני לא האישה הראשונה שסיימה", היא מבהירה.
את מרגישה שמתייחסים אלייך כאל שווה?
"לפעמים, בקטע הפיזי, חושבים שאישה לא יכולה לעשות אותם דברים, אבל זה עובר להם מהר מאוד. הרבה דברים על כלי השיט דורשים עבודת צוות. אין לי קושי פיזי, והתחושה היא שסומכים עליי לגמרי. אני חושבת שללוחמים ולפקודים לא משנה מי עומד מולם, אישה או גבר. אם את מקצועית, אם את טובה במה שאת עושה, אם את קשובה אליהם - מהר מאוד הם מבינים שיש על מי לסמוך".
יש משהו בכך שגדלת בקיבוץ שכיוון אותך להיות לוחמת?
"יש תחושה שבקיבוץ אין מגדר, אין בנים־בנות, כולם מטפסים על העצים ומשחקים יחד. בתור ילדה לא הרגשתי הבדל". אלקון - שסיימה מסלול בגרות בכימיה, ביולוגיה ותנ"ך - מספרת שכנערה עסקה בריצה.
מהו המסר שלך לנשים או לנערות שמתלבטות אם ללכת למקצועות שנחשבים גבריים?
"לא לפחד שלא יקבלו אותך או שאת לא מתאימה. לוותר על הפחד ולהמשיך קדימה, לא משנה מה אומרים".
ומה התוכניות לעתיד?
"מחכה לחזור לספינה ולהתקדם בתפקיד".
ילדה דעתנית
החובלת הטרייה היא בתם הבכורה של יעל, מחנכת בבית הספר היסודי, ושל איזי, מנהל פרויקטים בתחום הבנייה, חברי קיבוץ קריית ענבים. יש להם שלושה ילדים נוספים: ירדן (19), חניכה במכינה הקדם־צבאית בעכו של תנועת "אחרַי", לירון (15) ודותן (13) - תלמידי בית ספר. הוריה מספרים על ילדה חובבת אתגרים שאוהבת להצליח במה שהיא עושה, וכשהיא שמה לעצמה מטרה - היא תעשה הכול עד שתשיג אותה. הם נזכרים בחיוך איך החליטה בכיתה ו' שהיא תלמד באקדמיה למוזיקה, ביקשה מורה פרטית, התאמנה על חליל הצד והצליחה להתקבל. לאחר שנה החליטה שזה לא מספיק מאתגר בשבילה וביקשה לעבור ל"תיכון שליד האוניברסיטה", התיכון היוקרתי בירושלים. כמובן שגם לשם התקבלה. הוכחה ניצחת נוספת לכך שהם מגדלים בבית נערה שמזיזה הרים ופורצת מכשולים הם קיבלו בתקופת הבגרויות. ניצן ביקשה לעשות בגרות מורחבת בתנ"ך, אך נאמר לה שאין דבר כזה בבית הספר. היא לא ויתרה, ולמענה נפתחה מגמה לתנ"ך. "תמיד הייתה ילדה דעתנית", אומרת אימה יעל. "היא מוכנה להתאמץ ולהשקיע, וגם בקורס חובלים הייתה חדורת מטרה".
משפחת אלקון. "תומכים ומאמינים בה" | צילום: עדן רימוןמשפחת אלקון. "תומכים ומאמינים בה" | צילום: עדן רימון
משפחת אלקון. "תומכים ומאמינים בה" | צילום: עדן רימון
(צילום: עדן רימון)
בקריית ענבים יש גאווה גדולה בניצן ובהישגיה, ואין אחד שלא עוצר את הוריה על שבילי הקיבוץ לפרגן ולומר מילה טובה, כי כשמגיע - מגיע. קורס חובלים אינו עניין קל, אלא עבודה קשה מבחינה פיזית, מנטלית ואינטלקטואלית. שני ההורים אינם אנשי צבא ואינם אנשי ים, אבל זה לא הפריע להם לתמוך בניצן לאורך כל הדרך. "מרגע שהתחילה את הקורס היא נדלקה על הים. היו גם רגעי משבר, ואמרנו לה שאנחנו מאמינים בה ושנתמוך בה בכל מה שתבחר. היא בחרה להתאמץ כל הדרך ולא ויתרה".