הלך לעולמו בר כלף (31), יומיים לאחר שהצית את עצמו בשכונת עין התכלת בנתניה והובהל לבית החולים שיבא בתל השומר במצב אנוש.
בר לחם בצוק איתן ב-2014 כחלק מגדוד שמשון בחטיבת כפיר ולאחר שחרורו מצה"ל סבל מהלם קרב, כך טוענים ממשפחתו שלדבריהם יש גם חוות דעת של מומחים שתומכות בכך. הוא פנה למשרד הביטחון שיכירו בו כנכה צה"ל, אך בקשתו נדחתה לאחרונה. ממשרד הביטחון נמסר ביום שלישי: "האיש שירת בצה"ל בשנים 2011-2008. פנייתו להכרה בו כנכה צה"ל נבחנה לעומק ונדחתה לאחר שאובחן כסובל ממחלת נפש, שאינה פוסט טראומה ואינה קשורה לשירותו הצבאי. יצוין כי הרופאים שבדקו אותו וטיפלו בו במהלך השנה וחצי האחרונות לא איבחנו פוסט טראומה. משרד הביטחון עמד בקשר רציף עם משפחתו לאורך בירור הבקשה".
"אני המומה. כל הזמן האמנתי שהוא התעורר", אומרת כוכבה ערבה, אמו של בר כלף. "אני עדיין לידו ולא יכולה לזוז מהחדר. אני ממשיכה לדבר איתו, אני לא מאמינה שהוא מת. עשיתי והשתדלתי לעשות למענו כל מה שיכולתי. חשבתי שיש סיכוי שהוא יתעורר, חשבתי שיהיה נס והוא יהיה בסדר. האמנתי שימצאו לו פתרון ושהוא יחלים אבל אף אחד לא הבין אותו. הוא בסך הכל רצה שקט ובית. הוא גר לידי וביום שהוא הצית את עצמו הוא הלך לבית של חבר ליד הבית של אמא שלי בעין התכלת. הוא חיפש כל הזמן פתרון, רצה שיעזרו לו."
"זו פשוט טרגדיה", ממשיכה כוכבה. "לא הייתי יכולה להאמין שהבן שלי יסתובב ככה ללא מענה. רצינו במשך שלוש שנים שמישהו יעזור לו ועכשיו הוא מת. אף אחד לא בא לראות אותו מאז המקרה. אנחנו בתקופה שמשרד הביטחון אמור לטפל בנו כי צריכים לאפשר לנו לערער תוך 30 יום מההחלטה. אף אחד לא בא, ולא שלח הודעה. מהרגע שהם שמעו על המקרה, הם פשוט התעלמו והגיבו בצורה מעליבה וחסרת רגישות למצב שלו".
היא מוסיפה: "אני בבית החולים עם אבא שלו אבנר שנמצא בהלם. הוא הגיע ביום שלישי לבית החולים כששמענו על מה שקרה. גם חבר של בר מהצבא פה איתנו, חברים של בר וכמה אנשים שבאו לעזור לי. אתמול היה לנו זיק של תקווה שאולי הוא ייצא מזה אבל עכשיו זה הסוף, הוא לא יתעורר יותר. הוא ישן בשמיים בשקט, בלי שאף אחד יתעלל בו פה. לא ישפוט אותו ולא ידחק בו. הוא השאיר אחריו אח ואחות בצבא".
קראו גם:
בר ז"ל פרסם לפני כארבע שנים פוסט בקבוצת הפייסבוק "סיכוי שווה - שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה" ובו הוא מספר כי עוברת עליו תקופה קשה - הוא מחוסר כל וללא קורת גג. הוא הוסיף כי הוא מחפש מקום מסודר ללון בו ועבודה שתפרנס אותו.
משפחתו של בר טופלה בהתנדבות על-ידי עמותת "לא מפקירים פצועים בשטח", המתמחה בהלומי קרב. מנכ"ל העמותה, חיים הלד, שליווה אישית את אמו של בר, כוכבה ערבה, אומר: "זה יום קשה, סופו של מסע נורא. במשך תקופה ארוכה אף אחד מאיתנו לא ישן בלילות במטרה לסייע לבר. כעת אנחנו מקווים שאנשי המערכת שדחתה אותו לא יישנו בלילות, כדי לתקן את הטעויות המובנות בשיטה, ולמנוע את המקרה הבא. אנחנו נמשיך ללוות את כוכי ולסייע לה, כי אנחנו לא מפקירים פצועים בשטח".
