בעוד תושבי הצפון מתמודדים עם איום בטחוני מתמשך, מפעלי התעשייה הקיבוצית באזור גבול הצפון ממשיכים לעבוד במלוא המרץ ומהווים עוגן כלכלי וחברתי חיוני.
רונית הראל, תושבת מגידו ומנהלת תחום פיתוח הון אנושי באיגוד התעשייה הקיבוצית, חושפת את האתגרים והפתרונות הייחודיים שפותחו כדי לשמור על ההמשכיות העסקית ועל רווחת העובדים בתקופה מורכבת זו. "בלי המפעלים האלה לא נצליח להחזיר את האזור להיות מה שהוא היה", היא מסבירה, "בעיניי הם חלוצים אמיתיים ובזכותם אפשר יהיה לשקם את חבל הארץ הזה כמו חבלי ארץ אחרים שנפגעו מאוד קשה. אנחנו מצדיעים לאנשים האלה. חלק גדול מהמפעלים שלנו הם מפעלים חיוניים והעובדים באים לעבוד, לא צריך להכריח אותם".
בתעשייה הקיבוצית בישראל עובדים כ-32,000 עובדים, כש-75% מהם נמצאים בפריפריה, על גבולות הצפון והדרום. בגבול הצפון יש כ-40 מפעלים שלא עצרו בעבודתם מאז ה-7 באוקטובר. "כולם עובדים" אומרת הראל.
כבר בשבוע הראשון של המלחמה, החלו באיגוד התעשייה הקיבוצית לפתח כלים ותוכניות במטרה לדאוג לעובדים במפעלים בקו העימות. "הקמנו שותפות וקו חם בחמש שפות כדי לתמוך בעובדים ולהעביר את המסר 'אתם לא לבד'. בנוסף, פיתחנו פרויקט 'ניהול בשגרת חירום', המספק כלים להנהלות ולעובדים כדי שיהיה אפשר לנהל מפעל במצבי חירום. בעוד שבמדינה קיימים כלים רבים להתמודדות עם טראומה ברמה האישית והכללית, זיהינו חוסר בכלים ייעודיים לעבודה בתנאי טראומה בתוך המפעלים".
לאחרונה פיתח איגוד התעשייה הקיבוצית תוכנית ייעודית שהחלה לפעול במפעלי עוטף עזה ובימים אלה מתחילה את צעדיה הראשונים גם במפעלים בגבול הצפון. "אנחנו נכנסים להנהלות, מבינים את המצב במפעל ואת מצב העובדים", מפרטת הראל, "אנחנו נותנים להנהלה ארגז כלים לראות את העובדים ולייצר קהילתיות במפעל. מה שלמדנו בדרום והבאנו לצפון, זה שכשאתה יוצר עוגנים במפעל ואומר 'אנחנו רואים אתכם', זה משנה הכל. אנחנו מדברים בשפה חדשה, שואלים את העובדים מה קורה בבית ומתעניינים בשלומם ומשתמשים בכלי חוסן עם אנשי מקצוע. אנחנו עובדים בקבוצות של 10-15 עובדים, כל קבוצה בהנחיית עובד סוציאלי מקצועי. אנחנו דנים במצב שבו הם נאלצים לעבוד ומעניקים להם כלים להתמודדות".
קראו גם:
מה האתגרים שלכם בתקופה הזו?
"קודם כל לדאוג לשלומם ובטיחותם של העובדים שלנו ולוודא שכולם מגיעים וחוזרים בשלום לביתם. האתגר השני הוא ההמשכיות העסקית, אנחנו חייבים להמשיך לייצר כדי שהלקוחות שלנו לא ייפגעו. האתגר השלישי הוא הסגמנט הישראלי בעולם, כבר מתחילים לשמוע בקצוות שאנשים בוחנים את הקנייה של מוצרים שהם תוצרת ישראל".
יוצא לך לבקר במפעלים בקו העימות?
"בוודאי. האור הכי גדול זה לבוא למפעלים האלה ולראות אותם עובדים דווקא בתקופה הזאת. זה נותן כל כך הרבה כוח, משמעות ותקווה. כל פעם כשאני יוצאת ממפעל עובד אני מלאת גאווה ותקווה. הם מעוררי השראה והם לא היחידים, יש המון חקלאים בגבול הצפון שצריך להצדיע להם".
