כמידי שנה התקיים הטקס לרגלי האנדרטה לזכר נופלי הקיבוצים שבמועצה האזורית מגידו. האתר זוכה לטיפול רצוף ומסור של איציק שפרן מעין השופט ואף הולך ומתפתח במימון תקציב משרד הביטחון. בטקס לקחו חלק משפחות שכולות, אישי ציבור, חלק ממתנדבי שנת השירות בתנועה הקיבוצית, חברי תנועות נוער ופעילי התנועה. מלבד הדוברים בטקס, השתתפו גם השתתפו גם שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אלון שוסטר, ח"כ עמר בר-לב, ראש המועצה האזורית זבולון, עמוס נצר, מזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי, אמיתי פורת ויו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, תמי שלח.
את אבוקת הזיכרון הדליקה ורד לב, אמו של סמ"ר הרן לב ז"ל ממעין ברוך, ואחריה קראה את ה'יזכור' לאה גלבוע, אמו של סמ"ר יותם גלבוע ז"ל ממעוז חיים. אשר עברון, אחיו של סמל נתן עברון ז"ל, מקיבוץ סעד, אמר תפילת קדיש.
שר הביטחון, רא"ל (במיל') ח"כ בני גנץ, היה ראשון הדוברים. גנץ דיבר בנאומו על תרומתה של התנועה הקיבוצית לביטחון המדינה ושגשוגה לאורך השנים, ואמר: "את ההקרבה למען המולדת, את החיבור השורשי לאדמה, את הזריעה והדמעות והקציר – את כל אלה, מייצגת התנועה הקיבוצית, מימי המחתרות ועד היום. חלק לא קטן מגדולי הלוחמים שידענו גדלו על הקרקע האידיאולוגית הפורייה, בין השדות לרפתות. כך נוהגים אנשי ההתיישבות העובדת והקיבוצים - לא מותירים מקום לספק, שעם אחד אנחנו – בקרבות ובקברים, במאבק מול הקורונה, או במאבק על הדמוקרטיה. במאבקים למען החלשים בחברה, ולמען המשימות הלאומיות שעוד נכונו לנו. פשוט מתייצבים לדגל ולוקחים אחריות".
בסיום דבריו אמר: "נזכור היום כי החללים, ציוו לנו לשמור על הארץ הזו מפני אויביה, ולשמור על החברה הישראלית מול כל אסון, מול כל ניסיון לפגוע במפעל הציוני וערכיו, מול שחיתות או ניסיונות פלגנות. כי לפני שישראל מתחלקת לימין ושמאל, קיבוצניקים ועירוניים, יהודים וערבים - עם אחד אנחנו. זאת על כולנו המנהיגים לזכור גם בשדה הפוליטי".
תא"ל אבי רוזנפלד (בן עין השופט), מפקד אוגדה 99, היה נציג צה"ל בטקס. תא"ל רוזנפלד אמר בדבריו: "גבולותיה של המדינה משורטטים במידה רבה על ידי מיקומם של הקיבוצים שנאחזו בקרקע, עיבדו ופיתחו אותה. מראשית חזרתו של העם היהודי לישראל עמדו הקיבוצים בחזית. בהתיישבות, בחקלאות, בתעשייה, בחינוך, בחברה, וכן – גם בביטחון. גם כיום ממשיכים בני ובנות הקיבוצים לשרת ביחידות הקרביות ובתפקידים משמעותיים בצה"ל. היינו רוצים לראות אותם ואותן ממשיכים ואף מובילים עוד יותר מהיום, לא רק בשירות הסדיר אלא גם בתפקידים בליבת הפיקוד הקרבי בצה"ל.
אולם לא רק עבר מפואר יש לתנועה הקיבוצית, גם ההווה מרשים והעתיד נראה מבטיח. בתפקידי הקודם פיקדתי על החטיבה הצפונית שבגבול רצועת עזה. זכיתי לראות איך הקיבוצים בעוטף ממשיכים גם היום הלכה למעשה לעבד את האדמה עד התלם האחרון, לבנות ישובים איכותיים ומתקדמים, לגדול ולהתפתח, חרף כל הקשיים והאיומים הביטחוניים".
בשם המשפחות השכולות דיבר יוסי הדסי, אביו של סמ"ר יונתן הדסי ז"ל ממרחביה, לוחם יחידת "מגלן" שנפל בקרב במלחמת לבנון השנייה, וסיפר: "יונתן, כשאר בני גילו מהשכבה בתיכון שהיו ברובם מקיבוצים, גדלו על מצע של ערכים שראוי להתגאות בהם – אהבת אדם, מוסר ודרך ארץ, וכן, גם אהבת המדינה. יונתן וכל חבריו מהתנועה הקיבוצית גדלו והתחנכו להבנה שאין לנו ארץ אחרת, זכות גדולה להיות עם חופשי בארצנו, וכל זאת אינו דבר מובן מאליו. במציאות ימינו יש להמשיך להתגייס ולהילחם על חירותנו.
אנחנו כאן בטקס ההתייחדות השנתי של התנועה הקיבוצית, תנועה שממשיכה את דרכם של בנינו ובנותינו. אנחנו גאים בתנועה, התנועה משמעותית בקיומה של המדינה ותפקידה עדיין לא תם".
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ביקש בפתח דבריו "לשלוח בשם כל חברות וחברי התנועות הקיבוציות, את השתתפותנו בצער משפחות הנספים באסון הנורא שהתרחש בהר מירון. ליבנו ותפילתנו עם המשפחות והקהילות שאיבדו את יקיריהן".
לאחר מכן אמר מאיר: "שמותיהם של 3,095 בנות ובנים, אבות ואימהות, נכדים ונכדות, בני זוג, חקוקים על לוחות האבן כאן מאחורי. את כולם מאחד קו אחד ברור – אהבת הארץ והמדינה. חובתנו לזכור את אלו שמסרו את נפשם למען המדינה, שהבטיחו לנו תקומה, ביטחון והמשכיות של שושלת הדורות. חובתנו לזכור את הצוואה שהשאירו לנו ולהיות ראויים למחיר היקר מנשוא ששילמו למען הגנת העם והמולדת. אל לנו לשכוח לרגע, כי מוטלת עלינו גם החובה להמשיך ולהילחם את המלחמה למען השלום, להיאבק שלא יהיו עוד מלחמות, כדי שעל לוחות האבן שמאחורי לא יתווספו שמות נוספים של נופלים.
בימים אלה של התפוררות המרקם והערבות החברתית וההדדית במדינה, בתקופה של הקצנה מבית, של שנאה גוברת, של אובדן הבושה, בעידן בה מנהיגות איבדה דרך, עלינו - על כולנו – רובצת האחריות להאיר את הדרך ולהוביל בה. כל אחד ואחת על פי יכולתו. במקום שאין איש, נשתדל להיות אנשים. על כולנו, במעשינו, בהתנהלותנו, להיות ראויים – כל יום מחדש - לקורבן שהקריבו הנופלים".
איציק חולבסקי, ראש המועצה האזורית מגידו: "כבוד גדול למועצה אזורית מגידו, שאתר ההנצחה לזכר נופלי התנועה הקיבוצית נמצא בשטחה. מי ייתן ואת העוז והגבורה והמסירות שגילו הבנים שנפלו נדע כולנו לגלות בבניית חברה ערכית, הוגנת וצודקת. הנופלים ומשפחותיהם לא שילמו מחיר כל כך כבד ונורא כדי שתהיה כאן חברה מפולגת, תחת שנאה והסתה בין חלקיה השונים. המחיר הנורא והאיום מחייב את כולנו לחפש כל דרך להפוך את מדינת ישראל למקום בטוח לעם היהודי, למבצר של צדק, יושר, הגינות, חמלה וערבות הדדית. למקום הוגן והגון לכל אזרחי המדינה".
בטקס שולבו קטעי שירה ונגינה של הזמרת היוצרת מיה יוהנה מנחם מגבעת עוז וסוף סלע, זמר, יוצר ופסנתרן מגבע. בסוף הטקס הונחו על האנדרטה 9 זרים: זר מדינת ישראל, זר צבא ההגנה לישראל, זר משרד הביטחון, זר ארגון יד לבנים והמשפחות השכולות, זר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, זר המועצה האזורית מגידו, זר תנועת הקיבוץ הדתי, זר התנועה הקיבוצית וזר תנועות הנוער ומתנדבי שנת השירות.
כמדי שנה, אורגן הטקס כולו על ידי הכוחות המקומיים בתנועה - מנהלת מטה התרבות, ריקי רז, איציק שפרן שאחראי על האנדרטה מטעם המועצה האזורית מגידו, יעל רז לחייני ממטה התרבות של התנועה, רכז האזור בתנועה, רוני בר-ניר, יו"ר סניף יד לבנים הקיבוצי, ד"ר אירית בר-נתן ושאר פעילי התנועה שהתגייסו להפקת הטקס והאירועים הקשורים בו.