"תזונה דלת פחמימות קיימת מאות ואפילו אלפי שנים, ומככבת כיום כמגמה נפוצה בתעשיית הבריאות העולמית", אומרת עדי גבירצמן, מומחית לתזונה מאוזנת.
"מדובר בתזונה שנחשבת לאורח חיים ולא לדיאטה ומבטיחה לרוב יתרונות בריאותיים רבים, ביניהם ירידה משמעותית במשקל וסיוע במניעת סוכרת מסוג 2.
"מקובל להגדיל בתזונה הזו את צריכת השומנים הבריאים והלא מעובדים ולהגביר צריכת חלבון ומגוון מסוים של ירקות ופירות. זאת, כדי להחליף את הפחמימות בשומן וחלבון כמקור האנרגיה העיקרי של הגוף".
תחושת שובע אחרת
לדברי גבירצמן, התהליך הזה מייצר לרוב אורח חיים תזונתי שנשען על מזונות פחות מתועשים ולא מעובדים. "מעבר לערכים התזונתיים שנלווים לכל ארוחה, זו תזונה שמעניקה תחושת שובע שונה וגדולה בהרבה מזו שאנחנו מכירים בתזונה 'רגילה', מה שמוביל עם הזמן לירידה בחשקים למאכלים שונים ו'פחות בריאים'", היא אומרת.
"בנוסף, מבחר המזונות וחומרי הגלם הכלולים בתזונה מאפשר יצירת תפריט עשיר יותר הכולל אפילו לחמים, עוגות ועוד. כולם נשענים על חומרים גלם 'מותרים' ונמדדים בכמות פחמימות וסוכרים מוגבלת".
המזונות המומלצים
דוגמאות למזונות המומלצים בתזונה דלת פחמימה: עוף, בשר, דגים, ירקות ירוקים, כרובית, כרוב, ברוקולי, אגוזים ושקדים, שמנים (למשל: קוקוס, זית, אבוקדו, אם.סי.טי, חמאה), פירות יער, ביצים, גבינות שמנות קשות ורכות במידה.
בנוסף, יש מגוון ממתיקים מסויים שניתן גם כן לצרוך במידה.
ואלה שפחות
המזונות הפחות מומלצים הם לחם, חיטה ודגנים בכללי, פירות שאינם פירות יער, סוכר לסוגיו וממתיקים טבעיים (מייפל, סילאן, דבש), קטניות, ירקות שורש, אורז, פסטה ושמנים צמחיים מעובדים (כמו שמן קנולה, תירס, דקלים, חמניות, מרגרינה)
גם חלב ניגר ומוצרי חלב שאינם גבינות רכות או קשות ושמנות, אינם מומלצים משום שיש בהם כמות גבוהה יחסית של סוכר".
למי זה מתאים?
"תזונה דלת פחמימה אולי אינה מתאימה לכולם", אומרת גבירצמן, אך היא יכולה בהחלט ובקלות יחסית להיות אפשרות נפלאה לאורח חיים תזונתי מאוזן ומודע, לאנשים שמתמודדים עם אתגר בריאותי כזה או אחר, וגם לאנשים שפשוט רוצים לשמור על אורח חיים בריא".
תזונה קטוגנית: תכונות טיפוליות
"תזונה קטגונית (קיטו), היא דרך אכילה דלת פחמימות ועתירה בשומן. מחקרים רבים מראים שלתזונה זו תכונות טיפוליות רבות. יתר על כן, משתמשים בה להתמודדות עם מחלת הסוכרת ולירידה במשקל.
"התזונה הקטוגנית התגלתה והוגדרה כבר לפני כמאה שנים על-ידי ד"ר ראסל וידלר כתזונה טיפולית בחולי אפילפסיה, כשהשומנים והחלבונים מחליפים את הפחמימות שהן בדרך כלל מקור האנרגיה העיקרי של המוח.
"אורח החיים הקטוגני כולל למעשה אכילה דלת פחמימות ועתירה בשומן: ארוחה קטוגנית כהלכתה מכילה 65% שומן, 30% חלבון ו-5% פחמימות, ויש הגדרה לכמות הפחמימות היומית המומלצת.
"תזונה קטוגנית מאפשרת בעיקר אכילה של בשר, שומן, ביצים ומעט גבינות שמנות, כשהמטרה היא להגיע למצב מטאבולי שנקרא קיטוזיס.
"במצב זה, הגוף מייצר קיטונים ומשתמש בשומן כמקור דלק עיקרי במקום פחמימות (מצב מטאבולי שבו הגוף שורף מאגרי שומן כדי לייצר לעצמו אנרגיה. וזה במקום להשתמש בגליקוגן - אותם סוכרים שאנחנו שורפים בזמן שאנחנו בתזונה עתירת פחמימות).
למי מתאימה דיאטת קיטו?
"התזונה הקטוגנית גורמת לירידה ברמת הסוכר והאינסולין שבדם ולכן יכולה לתרום לאלו הסובלים מאתגר בריאותי שקשור בסוכר. בנוסף, במרבית המקרים המעבר לתזונה קטוגנית מסייעת גם לירידה במשקל.
"מחקרים מראים שתזונה זו אף עוזרת לשפר בעיות של קשב וריכוז, מצבי דלקת בגוף ואפילו בעיות זיכרון.
"לצד כל היתרונות הברורים שבתזונה, מדובר באורח חיים שמגביל יחסית במבחר המזונות המומלצים, לכן יתכן והיא אופציה מאתגרת יותר לטווח ארוך.
אז במה בוחרים?
"שתי שיטות התזונה מייצגות ונשענות על אותו העקרון", מסכמת גבירצמן, "הן מגבילות פחמימות בדרגות שונות. בעוד שתמהיל המזונות בתזונה דלת פחמימה נרחב ומגוון יותר, אורח החיים הקטוגני מגביל ומאתגר יותר מבחינת מבחר המזונות הכלולים שבו וההיצמדות ליחס השומן, החלבון והפחמימה שנדרשים בו.
לכן עבור רוב האוכלוסייה נראה כי תזונה דלת פחמימה היא ידידותית יותר לטווח הארוך".
קראו גם:
לכל מי שמבקש לאמץ דרכי תזונה חדשות ממליצה גבירצמן: "ההמלצות כאן אינן מתאימות לכל אחד ואחת ולכן, מומלץ להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מלווה לפני כל שינוי משמעותי באורח החיים התזונתי. זאת על מנת שתעשו אותו בצורה מפוקחת, מלמדת ומדויקת, ובכדי להפחית את הסיכון לסיבוכים.
עדי גבירצמן, מומחית לתזונה מאוזנת, מפתחת מתכונים דלי פחמימות, ללא גלוטן מ-התפריט
