איך הופכים מאבקים יומיומיים לשגרה שמקדמת את התלמיד לשפר את הוויסות הרגשי שלו? הפסיכולוג החינוכי אופק קפלן, מטעם מכון דרור בגבעתיים, מספר לנו מהם עקרונות תוכנית ההתערבות המקצועית.
יום חדש מתחיל - וכמו כל יום, מגיעות גם הצרות. זה מתחיל במאבקים בלתי נגמרים להכין את הילד לבית הספר, ממשיך בדאגה להגיע בזמן למרות כל הפקקים והריבים על הבוקר וכמובן שההגעה למסגרת היא לא סוף העניין.
כי גם אחרי שאמרתם שלום והמשכתם לעבודה, אתם מחכים בנשימה עצורה לטלפון מהמורה, הסגנית ואפילו המנהלת, שידרשו מכם לעזוב הכל ולקחת את הילד הביתה כי "הוא שוב משתולל ואי אפשר להשתלט עליו."
ואתם? קרועים בין הדאגה לילד, חוסר האונים מהמצב וגם תסכול או אפילו כעס על כך שאנשי חינוך לא מסוגלים "להשתלט" על הילד שלכם, שאתם יודעים כמה הוא מקסים ונבון… כשהוא רוצה. אז מי אשם כאן בעצם?
במקום לחפש אשמים, מוצאים פתרונות. דיברנו עם אופק קפלן, פסיכולוג חינוכי מומחה מטעם מכון דרור לפסיכולוגיה וחינוך בגבעתיים , שהסביר לנו על חשיבות תוכניות ההתערבות וכיצד בונים אותן באופן יעיל.
תוכנית התערבות נשמע דבר מאוד מאיים, למי אנחנו מתערבים בעצם, ואיך?
"קודם כל, תוכנית התערבות אינה מאיימת כלל, להיפך. מדובר למעשה בתוכנית מחזקת ומקדמת שבונים בהתאמה אישית לילדים המתקשים לווסת את עצמם רגשית ומציגים בעיות התנהגות בבית הספר.
אני יכול לספר על תלמיד כיתה ה' שהיה מתקוטט עם חברי הכיתה והמורים ונמנע מלנסות ללמוד. בזכות תוכנית התערבות כזו הוא הפך קשוב, השתלט על התפרצויות, התקבל לנבחרת כדורסל ואפילו סייע לימודית לחבריו.
זה לא קרה ברגע. התוכנית כללה עזרה פרטנית, שיחות קבועות עם המורות שהראו נכונות להקשיב לו, טיפול פסיכולוגי מסייע ופתרונות נוספים במסגרת בית הספר - שעזרו לו להתמודד עם עומס רגשי ונתנו לו ביטחון."
זה נשמע מעולה. אז למי מתאימה תוכנית ההתערבות במיוחד?
"בעיקר לתלמידים שמראים התנהגות נוקשה ומעט מאוד סבלנות, כאלו שמתלקחים תוך רגע ועשויים לעבור במהירות מכעס על עניין שולי להסלמה ולאיבוד שליטה, אפילו אלימות.
ישנם גם ילדים שלא הופכים כועסים לפתע פתאום, אבל באופן קבוע מתנגדים לסמכות גם כשמנסים לעזור להם - לדוגמא ילדים שלא מוכנים לשבת בכיתה, מתחצפים ליועצת או מתעלמים מהמורה ומפריעים לה בכוונה.
כאשר הקשיים של הילד חוזרים על עצמם וברור שלא מדובר במקרה חד-פעמי, חשוב מאוד לפנות לגורמים המקצועיים בבית הספר או מחוצה לו ולבנות תוכנית התערבות מקיפה ומותאמת אישית."
מה הכוונה מותאמת אישית, איך נראית תוכנית התערבות כזאת למשל?
"באופן עקרוני, תוכניות התערבות מושתתות בין היתר על שלושה עקרונות מרכזיים: סדר, התאמה וחיזוקים.
1. סדר: כל תוכנית מייצרת סדר יום ברור ומקיף לילד, במטרה להכניס אותו לרוטינה שגרתית ולא לייצר 'חריגות'. חשוב ליצור שיפור הדרגתי ביכולות ההתארגנות שלו ולעודד אותו להתמיד בתחום זה.
2. התאמה: כל ילד צריך יחס אחר. מי שקשה לו לשבת ברציפות 5-6 שעות מדי יום בכיתה, יקבל פעילויות מחוץ לכיתה כמו עזרה לאיש צוות, זמן מחשב, שעה של תרפיה או פגישה פרטנית עם היועצת.
3. חיזוקים: כל תוכנית מובנית מחיזוקים במקומות שקשים לילד וחיזוקים בדברים שבהם הוא טוב. אם לילד יש קושי לימודי, הוא יקבל שיעורים פרטניים. אם הוא מציג חוזק בספורט, הוא יקבל צ'ופר בתחום זה.
תוכניות ההתערבות כאמור הן בתוך בית הספר, אך גם 'זולגות' לחייו של הילד במסגרת החברתית והמשפחתית. חשוב שהתוכנית תיעשה בשיתוף פעולה של כל הגורמים הרלוונטיים."
כמה גורמים למעשה מעורבים בתוכנית ההתערבות הזאת?
"במערכת החינוך ישנם גורמים לא מעטים שמתמחים בבניית תוכניות אלו - יועצים, מדריכות פדגוגיות, פסיכולוגים, מנתחות התנהגות ואנשי צוות טיפולי נוסף, כמו מורות השילוב והמטפלים באומנות.
הדבר שחשוב יותר מכל הוא לדאוג שתוכנית ההתערבות מתבצעת בשיתוף פעולה מלא בין כל הגורמים.
קשיי התנהגות של הילד עלולים לגרום למבוגרים סביבו לראות דברים באופן דיכוטומי, לחפש "אשמים", להתייחס לכל שיפור כ"רגעי" ולנוע בתוך קשת רגשות של כעס, תקווה, ויתור ותלות.
דבר זה, למרבה הצער, עלול לגרום לילד להפנים את הבלבול הזה ולהרגיש שהוא אבוד, שאולי אין מה לעשות בשבילו. זה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים לייצר.
הרעיון הוא לבנות תוכנית אחת, אחידה ומתואמת, שתוביל את הילד לוויסות נכון של הרגשות שלו, כך שהוא לא יצטרך להוציא את התסכול והקשיים בצורה אלימה או מופרעת. לכן שיתוף פעולה ואמונה מתמדת הם הכרחיים.
המשפט 'כדי לגדל ילד אחד דרוש כפר שלם' מאוד מתאים כאן. כולנו מתגייסים לטובת הילד, ומכל אחד מאתנו הוא לומד כיצד להתמודד עם הקשיים במהלך היומיום שלו."
ומה קורה מחוץ לבית הספר, איך מיישמים את תוכנית ההתערבות אז?
"בעקרון התוכנית מיושמת בעיקר לשעות בית הספר, אך כפי שאמרנו, חשוב מאוד שתהיה מעורבות הורית שתחזק את הצוות החינוכי ואת התלמיד ולא תיצור פערים וחוסר אמונה שיערערו את יסודות התוכנית.
בתוכנית התערבות, תפקידם של ההורים הוא בעיקר להיות סבלניים, לעודד את הילד ולהציג אמונה מוחלטת בצוות החינוכי ובאנשי המקצוע שיודעים את עבודתם ויכולים להכווין את התלמיד למקום הנכון, גם אם לא מייד.
ילד שמגיב בהתפרצות אלימה ובורח מהמקום, יכול בזכות תוכנית ההתערבות להמשיך לכעוס ולצעוק - אבל בצורה מבוקרת מתוך תחושה של הצפה, ולאחר מכן להירגע ולחזור לשליטה. זאת אבן דרך של התקדמות.
שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים ובנייה חכמה של תוכנית התערבות יוכלו לעזור לילד לווסת את רגשותיו, לשלוט בהתפרצויות ולקדם אצלו את התחושה שהסובבים אותו קשובים אליו ומעוניינים להתקרב ולא רק להרחיק אותו."
הורים, אל תחכו שדברים ישתפרו מעצמם. התייעצו עוד היום עם איש מקצוע, קבלו טיפול מתאים או ליווי בבניית תוכנית התערבות מקיפה לילד ושלבו אותה עם הדרכת הורים שתוכל לסייע לכם לתת את המענה השלם שהילד באמת צריך.
מוגש מטעם: מכון דרור אופק
