התפריט האקלקטי, התמונות ממסעות הדיג, וצלילי הבוזוקי שנטמעו בקירות: מסעדת הדגים של אידי ישראלוביץ היא אחד המקומות המזוהים ביותר עם אשדוד. כשהדייג והמסעדן הוותיק הודיע שמפעל חייו נמצא בסכנת סגירה בשל חובות בגובה כחצי מיליון שקלים נעמדו לצדו לקוחות, עובדים נאמנים ומסעדנים מהדור הצעיר שחלמו בילדותם להיות אידי.
קראו גם:
מלחמה אחת יותר מדי
לפני כארבעה עשורים פתח ישראלוביץ (73) את המסעדה בסמטה צנועה ומעט נסתרת ברחוב הבושם שבאזור התעשייה. הוא היה בין הראשונים בארץ שהגיש דגים נאים ופירות ים בתקופה שבה ההגדרה למאכלי ים היתה הדגים החריפים של סעודת השבת. שמה של המסעדה יצא למרחוק ולקוחות מכל רחבי הארץ נכנסו לרשימת ההמתנה הארוכה רק כדי לאכול את המולים המפורסמים, קלמרי על הפלנצ'ה ומנה של זרוע תמנון צרובה. ישראלוביץ ניהל את המטבח ואת צוות המלצרים כמו יחידה מובחרת והקפיד להעניק לסועדים חוויה של מסעדת גורמה אירופאית.
במרוצת השנים השתנה והתפתח התחום הקולינרי אבל אצל ישראלוביץ נדמה שהזמן עמד מלכת. הוא הצליח לשמור על מוניטין גבוה בלי לשנות כמעט את השפה העיצובית והקולינרית של המסעדה. בזמן שמסעדות שף נפתחו ונסגרו בקצב שבו הגלים נשברים אל החוף היה המקום של ישראלוביץ כעוגן בים הסוער של משבר הקורונה וסבבי הלחימה מול עזה.
כדי להישאר רלוונטי בעיני הדור הצעיר הוא פתח את מסעדת "החוף" במרינה והעביר את השרביט לילדיו. בנו הבכור אברהם ז"ל שניהל את המסעדה מיום הפתיחה נפטר לפני כשלוש שנים מאירוע לבבי כשהוא בן 46 בלבד. למרות הטרגדיה המשיכו העסקים המשפחתיים לעבוד ועמדו איתנים מול האתגרים.
המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר היתה כנראה הקש שהקריס את גב המסעדן. הוא אמנם התעקש לפתוח כרגיל וקיים מדי פעם אירועים מיוחדים, אבל הלקוחות כבר לא באו כמו פעם. בסוף השבוע האחרון סיפר ישראלוביץ בריאיון טלוויזיוני על ירידה של כ-60 אחוז בהכנסות שמעמידה את הישרדותה של המסעדה בסימן שאלה. למרות שהחובות לספקים עומדים לדבריו על כחצי מיליון שקלים, הוא לא אמר נואש: "אני נלחם קודם כל בשביל העובדים. יש לי עדיין תקווה".
"הוא בישל אהבה"
הבשורה ריגשה תושבים רבים שניצלו את הפלטפורמות החברתיות כדי למנוע את היעלמותו של המוסד הקולינרי המפורסם. "אם אנחנו כאשדודים רוצים לשמור על הזהות שלנו, על המקומות שנותנים צבע לנוף המקומי, אנחנו חייבים להתגייס", כתבה אשת התקשורת חן בוקר. "לא רק להזמין מקום אלא לכתוב, לשתף, לפרגן, לדבר עליו. להפוך את הקול שלו לקול של כולנו. המסעדה עוד פתוחה. אידי עוד שם. ואם לא נחזור עכשיו, אולי כבר לא נוכל לחזור בכלל".
ממלא מקום ראש העירייה גבי כנפו פרסם קריאה נרגשת: "אידי לא רק בישל דגים - הוא בישל אהבה. אהבה למקצוע, לים, לאשדוד. זה לא עוד עסק - זו חתיכת נשמה מקומית. דווקא עכשיו, כשהמסעדה פתוחה והמטבח עובד, זה הזמן להחזיר לו על כל השנים, הערבים, הריחות והלב הפתוח. ביחד נחזיר למסעדה את רוח החיים שתמיד היתה לה".
אחת הגולשות הגיבה כי חגגו במסעדה את יום הולדתו האחרון של אביה. "אידי ומשפחתו מזמן כבר כמו משפחה שלי", כתבה. לא מדובר בתרומות, רק ללכת וליהנות מארוחה טעימה ולפרגן למקום".
יחי זינו, השף והבעלים של מסעדת פסקדו, מכיר את משפחת ישראלוביץ מילדות - חנות הדגים של משפחתו שוכנת עד היום בצמוד למסעדה המיתולוגית. זינו שנחשב היום לאחד השפים המצליחים והמבטיחים בארץ הביע תקווה שישראלוביץ ימשיך לעמוד במטבח וייצא מחוזק מהמשבר.
"את אידי דגים לא סוגרים", כתבה הודיה שחר. "זו גם האחריות שלנו לפרגן, לבוא לאכול בהמונים, ולהראות שמפעל חיים כזה אסור לסגור. דוד שלי אידי הקים את המסעדה לפני יותר מ-40 שנה והפך אותה למוקד עלייה לרגל. העיר אשדוד וכל הארץ צריכים להחזיר עכשיו אהבה לאידי".
