מאז שגיא שמואלי (43) זוכר את עצמו, הוא אהב לצלם.
משהו ביכולת להפוך שבריר של רגע לתיעוד נצחי מלווה בפרשנות אישית, קסם לו. אבל לאורך השנים הצילומים שלו נשארו במגירה.
לפני חמש שנים נרשם מהפך בחייו כששיחק ברחפן צעצוע. "זה היה כמו תגלית מרעישה", הוא אומר.
צילומים מהרחפן
(צילום: גיא שמואלי)
"נפתח בפניי עולם חדש שמביט על הכל מלמעלה. התחום אומנם היה אז בחיתוליו, אבל ככל שהעמקתי בו הרגשתי שאין גבול ליצירתיות. התחלתי לטפס לרחפנים מקצועיים יותר, להצטייד במצלמות משוכללות יותר ולגלות זוויות מבט חדשות".
שמואלי גדל בקיבוץ ראש הנקרה, עבד בתחום החקלאות והיה חבר במשך עשר שנים בקיבוץ העירוני של מחנות העולים במגדל העמק. ב-14 השנים האחרונות הוא מתגורר בקיבוץ משמר השרון עם אשתו הדס וילדיהם אורי ונעמי.
הוא עובד סוציאלי ומטפל זוגי ומשפחתי במשרה מלאה. בזמנו הפנוי מצלם שמואלי מרחפנים. לאחרונה הפך את התחביב לעסק קטן וגם הציג את מיטב צילומיו בתערוכות.
מהמרומים בהם משייט הרחפן שלו נראית מדינת ישראל לאורכה ולרוחבה – בשדות המעובדים, בחופי הים, בכבישים הפקוקים.
"אני נהנה מהרחפן ככלי אומנותי". הוא אומר. "אבל מעבר לאומנות הרחפן פתח לי את יכולת ההתבוננות על העולם וראייה רחוקה יותר. ההסתכלות דרך רחפן מרחיבה אופקים, מה שמשליך גם על התהליך בחדר הטיפולים כי גם שם היכולת להתבונן מתרחבת.
"היא מאפשרת לצאת מתוך המשבר, להתרומם עוד קצת ולגלות שמדובר בבעיה שהיא רק פרט קטן בתוך סיפור חיים שלם".
