חיסכון באנרגיה וייצור אנרגיה מתחדשת הם הטרנד העכשווי בעולם המערבי, במדינת ישראל ובתנועה הקיבוצית. זה ירוק יותר, בריא יותר וגם רווחי יותר לקיבוצים.
ב'געש תאורה', מפעל לגופי תאורה שהוקם לפני יותר מחמישים שנה כמקום תעסוקה לוותיקי הקיבוץ, מציינים את המעבר לנורות לד חסכוניות כנקודת מפנה חשובה.
המפעל מתכנן ומייצר גופי תאורה לשוק המוסדי. בעבר סיפקה לו חברת פיליפס נורות פלורסנט, וכיום היא מספקת לו נורות לד ודרייברים.
"מהפכת הלד החלה בחמש השנים האחרונות", מציין דותן בוכסווילר, מנכ"ל החברה, בן קיבוץ בארי וכיום תושב יהוד, "והיא העבירה את תעשיית גופי התאורה מהחשמל לאלקטרוניקה. ללד שני יתרונות משמעותיים: הראשון, חיסכון באנרגיה היכול להגיע לשבעים אחוזים לעומת הנורות הקודמות. השני, אורך חיים ממושך המגיע לתריסר שנים וחוסך בהוצאות תחזוקה.
"שני היתרונות האלה מתחברים למגמה העולמית של חיסכון באנרגיה, כמענה להתחממות הגלובלית ולצורך בצמצום גזי החממה".
המעבר ללד הוכיח את עצמו כאשר מדינת ישראל התחייבה בוועידת פריז ב־2015 לתרום את חלקה לצמצום גזי החממה, וארגונים רבים - ובהם קיבוצים, מפעלים וערים - החליטו להחליף את כל גופי התאורה שלהם לנורות לד חסכוניות, כשהם מנצלים מענקי ממשלה עבור ההשקעה המניבה חיסכון באנרגיה.
"נערכנו להחלפת כל גופי תאורת החוץ בקיבוצים", מספר בוכסווילר, "הן מבחינת תכנון עיצובי שייתן צביון אחיד ומענה לצורכי התאורה בגבהים שונים, והן מבחינת העוצמה והגמישות האופטית הנדרשת בכל מקום.
"נוסף על כך פיתחנו יחידות קצה המאפשרות תקשורת עם גוף התאורה והרכבת מצלמות וחיישנים והמשתלבות במעבר הקיבוצים לרשתות חכמות. שילוב המצלמות מאפשר מעקב אחרי גנבים או הגברת הפיקוח ברחבי הקיבוץ".
געש תאורה כבר הספיקו לבצע פרויקטים של החלפת גופי תאורה בקיבוצים רבים, וכן במפעלים קיבוציים שגם בהם נושא החיסכון באנרגיה הוא מרכיב משמעותי. "בחלק מהפרויקטים אנחנו מתחייבים בחוזה לאחוזי חיסכון בחשמל", אומר בוכסווילר. "הלקוחות מודדים את הצריכה ורואים שאנחנו עומדים בהתחייבות".
גיא שלו, איש האחזקה של המושב השיתופי מי עמי, מעיד על הצלחת הפרויקט במושב שלו. "במי עמי הייתה רשת תאורה ישנה עם נורות צהובות שנתנו אור חיוור", הוא מספר, "והיה חשוב לי לשפר את התאורה ואת התחזוקה שלה. לאחר סקר שוק של חברות המספקות תאורת לד הגעתי לגעש תאורה. במאי 2016 החלפנו את גופי התאורה במדרכות, בכבישים ובכניסה למבני הציבור".
מה הייתה העלות מול התועלת?
"החיסכון בתשלומי החשמל עומד על שישים עד שבעים אחוזים, ועלות התחזוקה ירדה כרגע לאפס. אני לא צריך לטפס על עמודים ולהחליף נורות, ובעצם מאז ההתקנה לא נגענו בשום דבר. את המימון לפרויקט קיבלנו מגעש. בשלב הזה אנחנו עדיין מתייחסים לסכום ששילמנו עבור החשמל לפני כן, ומחזירים לגעש בכל חודש את ההפרש בין התשלום שהיה לתשלום בפועל. על פי החישוב שלנו נגמור להחזיר לגעש את ההשקעה בתוך ארבע שנים, ולאחר מכן נהנה מהחיסכון באופן מלא".
חקלאות שמש
איתן פרנס, מנכ"ל ומייסד איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל - המאגד שלושים חברות סולריות - מספר שהאיגוד, שקם לפני שמונה שנים, עוזר לקדם את התחום מול הממשלה ומול הרשויות המקומיות. לדבריו הוא זוכה לתמיכה רבה מח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני, גבת), המשמש כראש השדולה לאנרגיה ירוקה.
"הקשר לתנועה הקיבוצית", הוא אומר, "החל בהחלטת רשות מקרקעי ישראל ב־2009 להעניק פטור ממכרז לפרויקט של אנרגיה מתחדשת בשטח של אגודה שיתופית חקלאית. זה אומר שרק בקיבוץ או במושב יכולים לקום פרויקט סולרי, טורבינות רוח או אנרגיה מפסולת.
"בעקבות זאת מיהרו היזמים הפרטיים ליצור שותפויות עם הקיבוצים. כיום פועלים בישראל מתקנים סולריים בהיקף של 1,000 מגה־וואט, וחלקם הגדול נמצא בשטחי הקיבוצים והמושבים".
לדברי פרנס, היקף ייצור החשמל בישראל מאנרגיה מתחדשת עומד כיום על שלושה אחוזים בלבד, והמדינה התחייבה באמנת האקלים בדצמבר 2016 להגיע ל־17 אחוז ייצור מאנרגיה מתחדשת עד 2030. משמעות ההחלטה היא שחברות האנרגיה המתחדשת יפנו יותר ויותר לקיבוצים בהצעות להקמת מתקנים סולריים וטורבינות רוח שייצרו אלפי מגה־וואט של חשמל.
"אנחנו רואים תהליך שבו החשמל מיוצר באופן מקומי", מציין פרנס, "וזה אומר שקיבוץ יוכל להיות עצמאי מבחינה אנרגטית. הקיבוץ יכול לייצר לעצמו את החשמל מאנרגיית השמש, לאגור בעתיד בסוללות את החשמל שיוּצר ביום ולהשתמש בו בלילה, ולהיות מחלק חשמל עצמאי ברשת יעילה וחסכונית".
רשות מקרקעי ישראל מגבילה את היקף השטחים בכל קיבוץ להקמת מערכות סולריות בטענה של צדק חלוקתי.
פרנס: "אנחנו רואים בזה חקלאות שמש, וחושבים שרמ"י אינה צריכה להגביל את הקיבוצים בהיקף השטחים שעליהם יקומו מערכות אנרגיה מתחדשת. הדבר הוא חלק מהצרכים של המדינה, בדיוק כמו ירקות ופירות".
יש תושבים בהתיישבות העובדת המוחים נגד טורבינות הרוח שיפגעו בנוף שלהם.
"להם אני אומר שפגיעה בנוף היא חמורה פחות מהפגיעה בבריאות של האנשים בעקבות המשך הפעלת תחנות החשמל המזהמות".
קיבוץ כרמיה ביצע מספר פרויקטים של אנרגיה סולרית עם חברת דוראל, ויש לו גם תכניות להמשך. "ב־2009 התקנו על גגות בקיבוץ שלוש מערכות קטנות של 55 קילוואט", מספר גיל תימור, מרכז המשק.
"המערכות האלה היו תעריפיות, כלומר חברת חשמל שילמה לנו בכל חודש עבור החשמל שסיפקנו לה על פי תעריף שנקבע מראש. לימים התקנו שתי מערכות גדולות במסגרת מונה נטו, ובחודשים הבאים אנחנו מתכוונים להתקין עוד מערכת גדולה.
"במונה נטו אתה מייצר לעצמך את החשמל המסופק דרך חברת החשמל, ואם יש לך עודף ייצור בשעות השמש, נצברות לך בחברת החשמל נקודות קרדיט המקזזות את עלות החשמל שצרכת בלילה. כאן ההתחשבנות היא על התצרוכת של הקיבוץ, ולא מקבלים תשלום על פי תעריף".
מה העלויות שלכם?
"קודם כול, העלויות הוזלו מאוד עם השנים. פעם עלתה מערכת של חמישים קילוואט יותר ממיליון שקלים, ואילו כיום היא עולה חמישית מזה. אנחנו נמצאים בשותפות עם דוראל, וכל שותף משקיע חצי מעלויות הרכישה וההתקנה, חלק על ידי מימון בנקאי וחלק מהון עצמי. אנחנו מחזירים את ההשקעה בתוך חמש עד שבע שנים מרווחי המערכת, ואחר כך הרווחים כבר נשארים אצלנו".
לדברי תימור, לאחר שיתקינו בקרוב את המערכת הגדולה השלישית, יספקו המערכות הסולריות את תצרוכת החשמל השנתית של קיבוץ כרמיה, והוא יגיע לעצמאות אנרגטית.
יש גם תמיכה מהממשלה
אסקו ישראל (ESCO), המתמחה ביישום התייעלות אנרגטית ובחיסכון בחשמל, ביצעה פרויקטים רבים בקיבוצים ובמוסדות הקשורים אליהם. אלי חנין, עובד החברה, מספר כי אחד התחומים המרכזיים הוא המפעלים הקיבוציים. "אנחנו מחליפים ציוד חשמל מיושן בציוד חדש וחסכוני בחשמל", הוא מספר, "והכול במודל שבו אנחנו מממנים את מלוא ההשקעה ומתחלקים עם המפעל בחיסכון".
לא רק במפעלים עוסקת אסקו ישראל, אלא גם בתשתיות של הקיבוצים עצמם. "אנחנו מבצעים בקיבוצים פרויקטים בשם גרין קמפוס", מציין חנין, "ובמסגרתם אנחנו מחליפים מערכות ישנות של מיזוג אוויר, תאורה וחימום מים בציוד מודרני וחסכוני. גם כאן אנחנו נושאים במלוא ההשקעה ומעניקים לקיבוץ אחריות של עשר שנים על הציוד".
כמה עולה לקיבוץ הפרויקט הזה?
"הקיבוץ משלם לנו חלק מהחיסכון בסעיף התחזוקה, חלק מהחיסכון בסעיף האנרגיה, וחלק מהחיסכון במימון, בהתקנה ובניהול הפרויקט. אנחנו מחשבים את סכום החיסכון על פי נתונים שהקיבוץ מעביר לנו, וכן על פי נתוני תצרוכת החשמל של הציוד המיושן לעומת החדש וערך הפחת של הציוד. בתום עשר שנים הציוד עובר לרשות הקיבוץ, והוא נהנה מציוד חדיש ומתוחזק".
לדברי חנין עומד החיסכון בהוצאות אנרגיה לקיבוץ על שלושים אחוז, נוסף על חיסכון ניכר בהוצאות התחזוקה המבוצעת במרוכז על ידי החברה, תחזוקה שהיא יעילה יותר מזו של איש תחזוקה יחיד בכל קיבוץ.
עזרא חלסצ'י, חבר פלמחים, מנהל התשתיות והתחזוקה בקיבוץ, מתאר את מהלך החיסכון באנרגיה וחידוש התשתיות שבוצע בקיבוצו על ידי אסקו ישראל.
"לפני תחילת העבודה עשינו מיפוי של צרכני החשמל הגדולים בשטחים הציבוריים בקיבוץ", הוא אומר. "הרשימה שהתקבלה הורכבה מתאורת החוץ, התאורה במוסדות הקיבוץ והמזגנים במבנים הציבוריים. התחלנו בתאורת החוץ, שהיא צרכנית גדולה של חשמל.
"כל נורות הכספית הוחלפו בנורות לד, וכן הוחלפו העמודים שנפגעו מקורוזיה בשל קרבתנו לים. בתום העבודה ראינו צניחה משמעותית בצריכת תאורת החוץ, והדבר בא לידי ביטוי בחיסכון של עשרות אלפי שקלים בחודש. בשלב השני החלפנו את הנורות הבזבזניות לנורות חסכוניות בכל מבני הציבור. השלב הבא כלל את החלפת המזגנים.
"החלפנו כבר 75 אחוז מהמזגנים הציבוריים, ונשארו בסביבות 25 אחוז מהמזגנים הישנים המתפקדים ביעילות אנרגטית. ברוב המזגנים גם הוסיפו גשש תנועה המכבה את המזגן כשאין אנשים בחדר".
איך מתבצע הקשר שלכם עם אסקו?
"בכל תחום שבו ביצעה אסקו תהליך של התייעלות ושל החלפת ציוד, היא נתנה לנו אחריות לעשר שנים. כל מזגן לדוגמה רשום ומזוהה בחברה, ואם יש תקלה למשל במזגן בבית ילדים, המטפלת או איש האחזקה מרימים טלפון למוקד השירות שלהם, הפועל 24 שעות ביממה, והם באים ומתקנים".
כמה זה עולה לכם?
"אני לא רוצה להיכנס למספרים, אבל התשלום להשקעה של אסקו מבוסס על החיסכון בהוצאות שהיו לנו לפני כן על החשמל. קיימת גם תמיכה כספית של משרדי הממשלה בהתייעלות אנרגטית, וקיבלנו חלק מהמימון לפרויקט מקרן ממשלתית שהגשנו לה את התכניות לחיסכון".
