כל מי שזקוק בימים אלה לחיוך יכול לקבל אותו מהחמ"ל המיוחד שחמוש בכובעים צבעוניים ובאפים אדומים: 80 ליצנים רפואיים מתנדבים שזמינים סביב השעון ועורכים מאות שיחות וידאו לכל דורש – ילדים ומבוגרים, חולים ובריאים וכל מי שזקוק לאספקה של אנרגיה חיובית וחיוכים און ליין.
אחת המתנדבות היא אדל ראמר (65) מקיבוץ נירים, מורה לאנגלית, מדריכת מורים ובעלת עם רקע בתחום התיאטרון. "לקורס הליצנות הרפואית של עמותת "שמחת הלב" הגעתי בעקבות טרגדיה אישית. מצאתי שזאת התרפיה האישית הטובה ביותר: לעזור ולשמח אחרים".
התקופה האחרונה הייתה מלאת תנודות עבור ראמר. היא חזרה מביקור משפחתי בחו"ל ולכן נכנסה לבידוד, ומיד נרתמה לעבוד שעות ארוכות כדי להכין סרטוני הדרכה ולנהל מפגשי זום לייב כדי ללמד מורים לאנגלית איך ללמד בצורה מיטבית בשיעורים מתוקשבים. עם אותה מידת מרץ נרתמה גם למיזם "הליצנים הרפואיים נלחמים על החיוך", והחלה לצבור שיחות וחוויות:
"הייתה לי שיחה מרגשת עם יעקב, דייר בדיור מוגן, שסיפר שלו ולחבריו משעמם. צחקנו ושמעתי קצת על הרגשות שלהם בתקופה הזאת. הם שאלו אותי מתי זה ייגמר, ואמרתי להם שאני לא יודעת מתי, אף אחד לא יכול להגיד, אבל מה שאני כן יודעת זה שצריך לחיות את היום, תמיד לחפש את המקום השמח והמנחם, והכי חשוב: לצחוק - כי זה בריא!
"בסוף השיחה יעקב הראה לי שהוא בדיוק בתורנות שטיפת כלים, אז שלחתי לו בועות סבון. איחלנו זה לזה שבת שלום וסגרנו את השיחה עם חיוך על פנינו. הרי זה כל הקטע, לא?".
(צילום פרטי)
מאחורי מיזם "הליצנים הרפואיים נלחמים על החיוך" עומד דוד בן פורת, ליצן רפואי שלאחרונה השתחרר מצה"ל, ומיטב זהר, סטודנטית לחינוך מיוחד. "היום חייבים לעשות שמח איפה שרק אפשר, ובהיעדר אפשרות להסתובב באופן פיזי ולהצחיק אנשים, החלטנו לעבור לשיחות וידאו ולטלפונים הניידים", אומר בן פורת. "ככה הצלחנו להגיע לכולם: קשישים שנותרו לבד בבית, בעלי צרכים מיוחדים, מאושפזים בבתי חולים, שוהים בבידוד, חוסים בפנימיות, ילדי רווחה, אנשים שסובלים מחרדות, ילדים שמסיבת יום ההולדת שלהם בוטלה וגם לבני זוג שנאלצו להסתפק בחתונה מאוד מצומצמת".
מי שמעוניין להיעזר בשירותי הליצנים, עבורו או עבור מכריו, יכול להשאיר פרטים בטלפון: 0559418346.
