בשנת 2012 התעשרה הסצנה המוזיקלית התוססת בעמק חפר ובגבעת חיים איחוד בתגבורת משמעותית: הזמר-יוצר טל סונדק, שהיה זכור אז, כשהיה בן 24, כזוכה בקדם-אירוויזיון וכנציג ישראל באירוויזיון של שנת 2001 עם השיר 'אין דבר'.
עוד תרבות ואמנות מהקיבוצים:
בחזרה לבני הדור הנשכח
סיפור קצר: שישה מכתבים ומערבולת אחת
לקיבוץ הביאה אותו אשתו, בת המקום טלי שניר, זמרת נהדרת בעצמה. שנים עברו מאז, וטל הופיע על במות, עיבד, הפיק, ביים, פילס דרך אמנותית משלו, והחודש, ב-27 בינואר, הוא ישיק לרגל יום השואה הבין-לאומי במופע שיתקיים בצוותא אלבום ייחודי: 'בכל זאת אינני נפרד'. זהו קובץ שירים שכתב והשאיר אחריו ילד יהודי-הונגרי שבגיל 13 גזרה עליו השואה בכל זאת פרידה. טל הלחין ושר, הפיקה מוזיקלית קורין אלאל, והתוצאה מרגשת.
טל, יליד הרצליה, נמצא על הבמות מגיל שש, ומאז כמעט לא ירד מהן: זוכה בפסטיבלי ילדים, משתתף בלהקת 'הנוער המוזיקלי בישראל', מגיש רסיטל בפסנתר (כולל יצירה משלו), חבר להקת הנוער 'צליל', שחקן-זמר בהפקות ובפסטיבלים בארץ ובחו"ל, ומן הסתם עשה כנראה עוד כמה וכמה דברים.
בגיל 24 נקרה על דרכו הקדם-אירוויזיון. טל זכה במקום הראשון, "וחיי השתנו בן-לילה", הוא אומר. כנציג ישראל בתחרות בקופנהגן לא זכה באחד המקומות הראשונים, "אבל מבחינתי, המקום הראשון היה הזוגיות שנוצרה עם טלי. איך זכיתי בה? מארגני הקדם־אירוויזיון הזמינו יוצאי להקות צבאיות להגיע לאודישנים לזמרי ליווי בקְדם. רוב החבר'ה העדיפו ללכת לאודישן לשיר שנחשב מועמד ובעל סיכויים גבוהים לזכייה, וטלי, יוצאת מקהלת 'העפרוני' ולהקת חיל החינוך והנוער, החליטה לנסות את מזלה בשני שירים, שאחד מהם היה 'אין דבר' שאני ביצעתי. האודישן שלה היה מצוין, והיא התקבלה כזמרת ליווי שלי, אחת מחמישה מלווים.
בשבוע של האירוויזיון בקופנהגן התחיל בינינו רומן, ולארץ כבר חזרנו כזוג 'רשמי'. התחתנו בקיץ 2004, ויש לנו שלוש בנות נהדרות: רוני, לירי ושירה".
למרות מרחק השנים והסגנון שעשה מאז, טל אינו שותף לדיבור המזלזל באירוויזיון. "הוא עשה לי רק טוב", הוא אומר. "הוא פתח לי המון דלתות, בזכותו הוזמנתי לתכניות טלוויזיה, הופעתי על במות שונות ובאירועים רבים בארץ וגם בחו"ל, כולל באולם אולימפיה בפריז".
אחרי ששכך הגל, התחיל לאסוף חומרים לאלבום אישי ראשון. ב-2005 הוציא את אלבום הבכורה 'עף עלייך', ובו שירים שלו ושל טובי הכותבים והמלחינים בארץ. אחר כך הריץ את המופע 'שירי האהבה שלי', גילם את התפקיד הראשי במחזמר 'משה - הסיפור האמתי', והמשיך, ועדיין ממשיך, להופיע - לבדו או בהרכבים ועם תזמורות שונות.
איך עברה עליך הקליטה בקיבוץ?
"מצוין. הכרתי הרבה אנשים עוד קודם, מאירועים קהילתיים, וכמובן את החבר'ה בני גילנו. אני תמיד נהנה לחזור מיום עמוס עבודה או מערב של חזרות והופעות אל הירוק והשקט הכפרי שסביבנו. אני אוהב את הפעילות התרבותית הענפה בקיבוץ. לאחרונה השתתפתי בערב של שירי נתן יונתן שהפיק מוטי זעירא. זו הייתה חוויה מיוחדת לשיר בקיבוץ, כשאני מוקף בחברים קרובים ובתושבי הקיבוץ".
נורו על גדות הדנובה
הוא "נושם מוזיקה מבוקר עד ערב", כדבריו, מנהל שמונה מרכזי אמנויות במה לילדים בבתי ספר יסודיים, בהם בוחרים התלמידים תחומי אמנות שונים, ללמוד ולהתנסות בהם, בליווי צוות מדריכים מקצועי, ולבסוף גם לתת הופעה.
"באמצעות למידה חווייתית ומשמעותית הם מעצימים את עצמם, מגיעים אל הבמה ומגשימים חלום. במשך השנים זכיתי לשיתופים מרגשים מהורים שלא האמינו שהילד שלהם יזכה לעמוד בקדמת הבמה, אחרי שלא עצם עיניים לילה קודם מרוב התרגשות, ויזכה למחיאות כפיים אדירות על הופעתו. זה יכול להיות בכל תחום - תאטרון, קרקס, ג'ז, קפוארה, תיפוף, ברייקדאנס, משחק מול מצלמה, שירה ועוד. הילדה שקיבלה הזדמנות לשיר סולו, או זו שהוכיחה שהיא יכולה לרקוד כמו כולם, והילד שרכש את אהדת חבריו אחרי שהצחיק את הקהל באולם - כולם לא ישכחו את המעמד, וייצאו ממנו מאושרים ומלאי ביטחון ביכולותיהם".
ואחרי כל זה יש לו גם זמן לנהל מוזיקלית להקות ילדים ונוער ברחבי הארץ המבצעות שירים שכתב והלחין, או שירים מוכרים שעיבד. וגם להקה של גיל הזהב יש לו, של 'פרוטיאה בכפר', והוא מפיק מופעים ומביים. לפני כארבע שנים כתב והלחין את המחזמר 'תביט במראה' בביצוע להקת צעירי דרום השרון, מחזמר שרץ כבר ארבע שנים באולמות מלאים תלמידים. הוא נכתב בהשראת סיפורו הטרגי של דוִד־אל מזרחי ז"ל, שהתאבד בעקבות התעללות של חבריו לכיתה ברשת החברתית.
אלבומו החדש, 'בכל זאת אינני נפרד', יוצא לאור בהוצאת יד ושם ובאדיבות קרן אריסון, והוא ייכלל בתכנית חינוכית מיוחדת שנכתבה בבית הספר להוראת השואה ביד ושם.
מה הביא אותך אל הילד
