הדברים שנשא דניאל בלומנפלד (69), תושב ההרחבה הקהילתית בקיבוץ אלרום שבגולן, בפני חברי הוועדה לתכנון ולבנייה בצפון, היו נוקבים ומרגשים. ניכר היה שהוא מדבר מדם לבו.
עוד ידיעות שכדאי לקרוא:
אנחנו שמרנו על הקיבוץ, אבל מי ישמור עלינו?
20 שנה לאסון המסוקים: המיזם של האחות השכולה
בלומנפלד, פסל ואמן, עבר לפני שבע שנים לאלרום מתוך רצון לגור בסביבה ירוקה ונקייה. את ביתו בהרחבה הוא בנה במו ידיו, והשקיע בו את כל כספו. הוא הגיע לוועדה שדנה בהקמת חוות טורבינות רוח בעמק הבכא, כדי להביע את התנגדותו ולזעוק את זעקת אנשי אלרום לאחר שגילו שאותם מגדלים בגובה 150 מטר שעליהם מותקנת שבשבת להפקת חשמל מהרוח, אינם מתוכננים לקום בעמק הבכא המרוחק כארבעה קילומטרים מהקיבוץ, אלא במורדות החרמונית, במרחקים שבין 700 מטר לקילומטר מבתי הקיבוץ.
"את השינוי בתכנית, שכבר עברה אישור ראשון, גילה במקרה אדם שהגיע לגור בהרחבה", מספר בלומנפלד. "אילו היו הטורבינות ממוקמות בעמק הבכא לא היינו אוהבים את זה, אבל לא היינו נזעקים. נזעקנו כשגילינו שעומדים להקים בקרבת הקיבוץ שש טורבינות על שטח הגבוה בחמישים מטר ממפלס הקיבוץ, כך שהכנפיים של הטורבינות יהיו בגובה של מאתיים מטר מעל בתי אלרום. הטורבינות מתבססות על רוח מזרחית הנושבת פה מאה ימים בשנה, ובימים האלו נסבול מהרעשים שיוצרות הכנפיים. זאת נוסף על ההפרעה האסתטית הקשה ולפגיעה בנוף, וגם לריצוד הבלתי פוסק של הכנפיים באור היום על הבתים שלנו. אם וכאשר תצא התכנית הזאת לפועל היא תנחית מכת מוות על ההתפתחות של המקום הקטן, הקשה והיפה הזה, שהאנשים החיים בו אוהבים אותו בשל היופי ובזכות הייחוד שבו".
אתה לא מגזים בתיאור המפגעים? בסך הכול מדובר במתקנים שנועדו להפיק חשמל נקי ולא מזהם.
"אנשים לא יבואו עם ילדים למקום שצמודות אליו טורבינות חשמל. מה יש לבוא למקום שיש בו מפגעים אסתטיים, סביבתיים ובריאותיים שחלקם עדיין לא נחקרו לעומק? ניסיון של שלושים שנה במקומות שונים בעולם, כמו קנדה, ספרד, דנמרק וגרמניה, מלמד שבערים שבהן הוקמו טורבינות רוח סמוך לבתי מגורים ירדו מחירי הבתים עקב הפגיעה באיכות החיים, והייתה נטישה המונית של תושבים. המדינות האלה הפיקו לקחים, וכיום הן מקיימות רגולציה מחמירה על הטכנולוגיה של הטורבינות ועל המרחק שלהן מבתי מגורים. אצלנו הרגולטורים קבעו שניתן להקים טורבינות במרחק של 500 מטר מבתי יישוב, ואני מגחך במרירות כשאני שומע את זה. זה פשוט לא רציני".
מה תעשה אם החווה הזאת תקום בכל זאת?
"ראשית, אני מקווה שבעקבות הזעקה שקמה תשתנה הרגולציה והחוות האלה יורחקו ממקום יישוב. אני חושש מהאפשרות שחוות הטורבינות תקום ליד אלרום. אני בן 69, הייתי אמן כל חיי, אין לי פנסיה, אין לי רכוש מלבד הבית בקיבוץ, ואני לא יודע מה אוכל לעשות. אני מעריך שערך הבית יפחת בצורה קיצונית, כך שלא אוכל למכור אותו ולעבור למקום אחר. חבל שלא סיפרו לנו על התכנית הזו לפני שעברנו לגור במקום הנפלא הזה". בעקבות המאבק התבשרו אנשי אלרום, כי המועצה האזורית גולן תפנה ליזמים בניסיון להעתיק את שש הטורבינות למקום מרוחק יותר.
שלושים חוות בדרך
ההחלטה להשתמש באנרגיה מתחדשת להפקת חשמל נקי התקבלה בממשלה עוד ב-2002, כשהיעד נקבע לחמישה אחוזים מסך ייצור החשמל ב-2016, ולעשרה אחוזים מסך הייצור ב־202-. במשך השנים התפתח תחום הפקת האנרגיה הסולרית, ואילו אנרגיית הרוח דשדשה במקום. ב-2014 אישרה הממשלה הוספה של 340 מגוואט למכסת ייצור החשמל ממתקנים סולריים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, וזאת על ידי המרה והסטה של מכסות קיימות שאינן מנוצלות לייצור חשמל בטכנולוגיות של ביוגז, טורבינות רוח וטכנולוגיה תרמו-סולרית.
הפקת חשמל מטורבינות רוח הסתכמה בפחות מאחוז אחד מסך ייצור החשמל. המפנה חל בעקבות ועידת האקלים בפריז בדצמבר 2015, שבה התחייבה ישראל לתרום את חלקה בהפחתת פליטות גז החממה עד 2030. בהחלטת ממשלה הוגדרו יעדים לאומיים באנרגיות מתחדשות, ונקבע כי היקף ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת יעמוד על 13 אחוז עד סוף שנת 2025, ועל 17 אחוז לפחות מהיקף הייצור עד סוף שנת 2030. היעד שהוגדר להפקת חשמל מאנרגיית רוח עמד על 9 אחוזים מהייצור ב-2030, וההערכה היא שעקב מגבלות שונות יעמוד ההיקף על 6 אחוזים מייצור החשמל הכולל.
החלטת הממשלה הפיחה רוח חדשה בקרב יזמים שונים, שהציעו להקים חוות טורבינות רוח באזורים שונים. על פי החלטת המדינה ניתן להקים חוות טורבינות רוח בשטחים חקלאיים, ועד כה הוקמו חוות ברמת הגולן, ברמת סירין, בגלבוע, וחווה אחת בבית יתיר בדרום.
ועדה שהוקמה לבחינת הנושא המליצה, על סמך משטר הרוחות ובהתאם למגבלות שהטיל צה"ל על שטחים רבים בדרום, להקים חוות טורבינות נוספות, בעיקר בצפון הארץ באז
