"גדול הספורטאים של כל הזמנים בתנועה הקיבוצית", כך ספדו וסיפרו על זאב (זאבי) רייס, בן קיבוץ גבעת ברנר, שהלך לעולמו לאחר מחלה ממושכת והוא בן 82.
זאבי, כך נקרא בפי כל, היה כדורסלן מוכשר ואלוף ישראל בקפיצה משולשת. 16 עונות שיחק במדי קבוצת הכדורסל של גבעת ברנר, שלימים התאחדה עם נען, וזכה לנצח עם קבוצתו בשנת 1972 את מכבי תל אביב של ברודי, ברקוביץ', כהן־מינץ ואחרים.
נוסף על קריירת הכדורסל המפוארת היה רייס גם אתלט בולט, ואחז תשע פעמים בתואר אלוף הארץ בקפיצה משולשת. 19 שנים רצופות היה שיאן ישראל בקפיצה משולשת! כמו כן שחקן כדורעף מצטיין בקבוצת הפועל נען ובנבחרת ישראל, שחקן כדוריד בהפועל רחובות ואצן במרוצי שליחים בנבחרת ישראל.
ההישגים הרשומים על שמו של רייס - שגם אחיו גדעון ויהודה נחשבו כדורסלנים מצטיינים - הם מרשימים: 301 משחקים שבהם קלע 4,287 נקודות (ודורג במקום ה־28 ברשימת קלעי כל הזמנים של ישראל); קפיצה משולשת למרחק 15.14 מטר בשנת 64' - הישג חסר תקדים ומרשים באותם זמנים, לא רק בישראל.
רייס היה מג"ד בשריון, ולאחר שסיים את הקריירה בספורט המקצועני שימש מורה לספורט, מנהל מפעל הרהיטים של גבעת ברנר ומשווק בארצות הברית. בשנת 1982 עזב רייס את קיבוצו והתגורר בהרצליה. הוא שיחק בנבחרת הסניורים של התנועה הקיבוצית. בעשר השנים האחרונות סבל מבריאות לקויה שמנעה ממנו להמשיך ולעסוק בספורט.
כדורסלן העבר עודד גינדין, חבר קיבוץ נען וחברו הטוב של זאבי, ספד לו בהלוויה. בתחילת השבוע סיפר: "זאבי רייס היה גדול מכולנו, ולדעתי הגדול מכל ספורטאי התנועה הקיבוצית בכל הזמנים. היה לו כישרון ענק, אינטליגנציה רגשית ויכולת אנליטית של הבנת המשחק. בשנת 65' פנה אליי מאמן אתלטיקה בשם אברהם ברון וביקש ממני לשכנע את רייס להפסיק לשחק כדורסל ולהשקיע את מרצו בקפיצה ובריצה. גם בתחומים אלו לא היו לו מתחרים.
"זאבי היה נערץ בגבעת ברנר, ולא אחת סלחו לו על שלא השקיע במידה מספקת בתחומים שעליהם היה מופקד. בגלל מעמדו פחדו ממנו, ורק אני העזתי לומר לו, ולא פעם אחת, שכוכבים יש רק בשמיים. אמרתי את זה משום שהוא לא השקיע. אחיו גדעון ואני היינו הפוכים ממנו; מוכשרים פחות אבל משקיענים. ממעוף הציפור ניתן היה לראות שהוא ייחודי, רבגוני, בעל יד רכה ויכולת התמצאות אדירה במגרש. היו עוד שחקנים נערצים, כמו גרשון שפע ואהוד דקל, אבל לא היה אחד שהגיע לכישרון של זאבי".
מתי הסתיימו שנות התהילה של רייס?
"בעונת 1969-70 עשינו איחוד בין גבעת ברנר לנען, והוא שיחק בהרכב הראשון במשך שנה וחצי. אביגדור מוסקוביץ' החליף אותו בהרכב הפותח, ואני זוכר את הסיטואציה כמו היום. יהושע רוזין אימן אותנו, ובאחד המשחקים בשנת 71' הוא החליט להעלות את אביגדור ולא את רייס בחמישייה הפותחת. היו אלפיים איש ביציע, וכולם היו בהלם. בגבעת ברנר הוא היה אליל, ושם חשבו שבאליל אסור לגעת. שיחקנו כמה שנים ביחד ושמרנו על קשר כל השנים. אין ספק שהיה המוכשר והגדול מכולנו".
