איל בורלס (בן 18 מקיבוץ עין שמר) משחק כבר חמש שנים בקבוצת הרוגבי "ממוטות מנשה", הקבוצה הייצוגית של המועצה האזורית, ובנוסף - כבר שנתיים וחצי - בנבחרת הלאומית.
עוד על רוגבי בקיבוצים:
הרופא מהקיבוץ מטפל ומתקל על מגרש הרוגבי
האחיות מהקיבוץ "קורעות" את מגרש הרוגבי
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet
איך הגעת דווקא לרוגבי?
איל בורלס: "דרך אחי הגדול. הוא שיחק רוגבי, ולפני חמש שנים התחלתי להתאמן בקבוצה שלו כ'ווינג'. שיחקתי גם כ'סנטר' והיום אני משחק כ'מספר 10' ובעמדות נוספות".
רוגבי נראה משחק אגרסיבי מאוד.
"הוא אכן אגרסיבי, אבל אי-אפשר להגיד שהוא מסוכן. כמו בכל ספורט יש פציעות, אבל מה שמיוחד בו זה שהוא משלב ערכים של ספורטיביות ואחווה. על המגרש נותנים הכל, ואחרי זה שחקני שתי הקבוצות לוחצים ידיים והולכים לשתות בירה ביחד. לפני כמה שנים שיחקתי גם כדורעף, אבל היה צריך לבחור, וההחלטה היתה קלה בשבילי".
השנה אתה מסיים י"ב. לאן פניך מועדות?
"כרגע אני נמצא בתוכנית מצוינות שמנסה לשלב אותי במועדון באירופה, ככל הנראה בצרפת. הגיע נציג מהקבוצה שבא לצפות והתרשם.
אם הכל ילך לפי התוכנית, אני אדחה את השירות בצבא ואסע לשחק בצרפת. בצבא אני אמור להיות במעמד של ספורטאי מצטיין, למרות האפשרויות הרבות שיש לי בתפקידים שונים. עדיין לא החלטתי סופית, אבל הרוגבי זה לא משהו שאני הולך להפסיק בקלות".