מחד גיסא, המהפכה הטכנולוגית שהתרחשה בעשור האחרון הביאה ליתרונות גדולים; מאידך גיסא, יש בה לא מעט חסרונות. אחת מנקודות התורפה שבה חטפנו, כחברה, מהלומה קשה ממהפכה זו - קשורה לאלימות המינית של בני הנוער, והיא לא מבדילה בין ערים ויישובים. מקרי אונס תופסים כותרות מזעזעות כמעט בכל יום. רק לאחרונה התפרסמה פרשיית אונס מחרידה שביצעה קבוצת נערים בני 17-16 נערה בת 14 זמן ממושך. ופרשת המין באיה נאפה - בכיכובה של חבורת נערים ישראלים - פרשה שהסעירה את המדינה ולא ירדה מסדר היום.
צילום המחשה: שאטרסטוקצילום המחשה: שאטרסטוק
צילום המחשה: שאטרסטוק
(צילום המחשה: שאטרסטוק)
הנוער כיום מוצף בפורנו, והוא צורך אותו ברשת מכל עבר, בכל סמארטפון או מחשב, ללא כל סינון ובקרה. סרטים אלו מביאים אל המסכים ואל העיניים הצעירות מצבים לא מציאותיים, מוגזמים ומעוותים, ובתי הספר אינם מקדישים לנושאים אלו חשיבות והדרכה ראויה. כך נוצרים בלבול ושחיקה בערכים המוסריים הבסיסיים. מנתוני המרכז לטיפול בנפגעי תקיפה מינית עולה ש: כל אישה חווה הטרדה מינית כלשהי. אחת מתוך 3 - מותקפת מינית. אחת מתוך 5 - נאנסת. אחת מתוך 7 - חווה גילוי עריות. המספרים מעידים שאנחנו חיים במציאות הנעשית אלימה יותר ויותר, בעוד שגורמי החינוך - בתי הספר, הצוותים החינוכיים וההורים - עומדים מנגד חסרי ישע.
מי שלקחה את הנושא בצורה רצינית ובהולה היא מירי גולן (48) מקיבוץ בית השיטה. "צריך לצלצל בפעמונים!" היא זועקת, ולרגע נראית כמו הילד ההולנדי ההוא המנסה לחסום את החור בסכר באצבעו. "הילדים שלנו נמצאים בסיכון בכל רגע נתון, 24/7!" היא מתריעה.
גולן, בעלת תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית ומנחת סדנאות בתחומים שונים, התמסרה בעשור האחרון לנושא המיניות הבריאה בעקבות המצב המידרדר. היא פיתחה סדנה ייחודית הנקראת "להיות אני - מגדר, מיניות, זהות", ואיתה היא עוברת בין בתי הספר ברחבי התנועה הקיבוצית ובארגונים שונים. "החשיפה לחומרי פורנו בגיל צעיר ללא תיווך, הסבר והדרכה", ממשיכה גולן, "מייצרת ילדים מבוהלים ומבולבלים. הם לא מבדילים בין מציאות לדמיון. והמציאות הזאת קוראת לי לדגל בכל בוקר מחדש".
לְמה את מתכוונת כשאת אומרת שהמצב מידרדר? "הפורנו זמין לילדים בטלפונים בכל רגע, הוא אצלם ביד ממש. הם צופים בסרטים המעוותים את המציאות. במפגש בין נער ונערה, הנער חושב שהוא 'יודע' לבצע חדירה, והנערה סומכת עליו ומצייתת. זו פגיעה מינית גם אם אין בה כביכול אלימות. על הביטחון המופרז הזה יושב גם לחץ חברתי המניע את הגלגלים. ישבתי עם ילדות בכיתה ו' ושאלתי איך קוראים לאבר המין של האישה. הן לא ידעו. הבורות עצומה.
"או מקרה של נערה שהגיעה אליי בבכי, וסיפרה שהייתה עם החבר שלה אך לא רצתה לשכב איתו. למרות זאת הוא ביצע בה חדירה וירד לה דם. היא הייתה מבוהלת. באותו רגע נתתי לה תמיכה אישית והפניתי אותה למרפאה. "בתי הספר לא מתמודדים עם הבעיות. מקסימום היועצת נכנסת לכיתה לשעה-שעתים. גיל הפעילות המינית הולך ויורד בשנים האחרונות, אבל למורים ולהורים אין מענה. הילדים צמאים לידע, למישהו שיקשיב ויעשה להם סדר".
צילום: אלבום פרטיצילום: אלבום פרטי
צילום: אלבום פרטי
(צילום: אלבום פרטי)
הרזומה של גולן מעורר התפעלות; הוא כולל רשימה ארוכה של קורסים ושל הכשרות שהמשותף להם הוא מעורבות חברתית - מקורס למניעת הטרדה מינית בקהילה, קורס גישור, קורס על מעמד האישה, קורס פיתוח משאבים בארגונים לשינוי חברתי, קורס בתחום שיקום תעסוקתי ועד טיפול בנפגעי פעולות איבה. וזו רשימה חלקית בלבד.
17 שנים עבדה גולן במוסד לביטוח לאומי בשיקום נכים ואלמנות; בייעוץ לקשישים; בהנחיית סדנאות להעצמת נשים במגזר הערבי; בהנחיית סדנאות בארצות הברית; מתנדבת ב"דלת פתוחה" - מרכז ייעוץ ומידע לנוער בחיפה; עובדת סוציאלית במכינה הקדם־צבאית של נערות בסיכון בקיבוץ שריד; ניהלה את "מרכז עוצמה" במועצה אזורית הגלבוע; ניהלה את מערכת החינוך הבלתי פורמלי בבית השיטה - וגם זו רשימה חלקית בלבד. כיום מספיקה גולן גם ללמוד באוניברסיטת חיפה להיות מטפלת מינית (סקסולוגית) - לימודים של שנתיים פלוס התמחות.
כשגולן מדברת על המציאות הקשה, עיניה בורקות מכעס. היא לא עושה חשבון לאף אחד, לא לבתי הספר ולא להורים. אם בעבר היה מדובר על אונס של אחד מול אחת, כיום מדובר על קבוצות. אחד אונס, והשאר מסתכלים. מבחינה פלילית גם הם אשמים.
כיוון שמדובר במצב חירום החליטה גולן להקדיש את העשור הזה לטיפול בשינוי תפיסת המין בקרב בני הנוער. שמה הולך לפניה, והיא מוזמנת לבתי ספר, לשיחות עם הורים, נערים וצוותי חינוך. היא חדה ועניינית, לוחמת אמיתית.
איך את מעבירה סדנה כזו? "סדנה לנערים כוללת חמישה עד שישה מפגשים. היא מתנהלת באווירה של כבוד ופתיחות. יושבים במעגל, מייצרים שיח בטוח, נינוח, שיח המאפשר לדבר על הכול: מהי מיניות בריאה; הגדרת התפקידים; השפעת הפורנו; אמצעי מניעה, עם דוגמאות מוחשיות. אני מדברת על הדרגתיות בקשר הבין־זוגי, על שלבים מקדימים בלי לקיים מייד חדירה, על מין אוראלי, על מחלות מין, על קרום הבתולין, על שילוב של אלכוהול ומין ועוד. ומעל הכול - הקשבה לגוף שלי, מה נכון לי, והקשבה אחד לשנייה.
"הם מדווחים על פעילות מינית כבר בגיל צעיר. הנערה־ילדה סומכת על הבן שהוא בר־סמכא ומסכימה לגחמותיו. זה המסר הנשי שהיא מקבלת, ואותו היא תפנים. בשיחה שלנו אני מבהירה מהי מיניות בריאה, ומחזקת קשר המבוסס על רצון והסכמה, על כבוד ואחריות.
"בסדנה להורים אני נותנת כלים להתמודד עם תכנים פורנוגרפיים, כלים לזיהוי מצבים שבהם יוכל ההורה לדבר עם בנו או עם בתו. להורים קשה, כי לא לימדו אותם על חיי המין כשהיו נערים. ככל שההורים ישוחחו עם ילדיהם על הנושא, יעלה גיל תחילת קיום היחסים".
עם הילדים הפרטיים שלך את מדברת על הכול? "כן. אני מדברת איתם בחופשיות רבה. לא מזמן ביקש ממני בני הבכור (22) עצה בנוגע לחברו שהכניס את חברתו להיריון. מובן שמייד נרתמתי לסייע. "החזון שלי הוא ליצור קהילה שיהיה בה שיח חופשי ובריא בין כל השותפים: הורים, צוות חינוך בלתי פורמלי, ילדים ונוער. לא הרצאה אחת או שתיים, אלא התאמת תוכניות לימוד בנושא המין. אני מאמינה בתהליכים ארוכי טווח, ומעדיפה להשקיע בחינוך מיני ובמניעה, במקום לראות את הנערות מגיעות למרפאה".
גולן מעניקה מענה טלפוני 24 שעות ביממה ב"דלת פתוחה", והיא עונה לשיחות טלפון גם בשעות הלילה. היא רואה את העשייה שלה בתור שליחות. "זה מה שמעיר אותי בבוקר", היא אומרת. "אני יודעת שבעשייה שלי מנעתי את האונס הבא, וזה סיפוק גדול".