טקס הכניסה לברית הנישואים הפך מזמן לתעשייה שלמה: מאות מוזמנים, גני אירועים מושקעים, קייטרינג במחירי מסעדת יוקרה, בר אקטיבי, דיג'יי אטרקטיבי, צלם אחד לפחות, עיצוב תאורה, עיצוב שולחן, עיצוב חופה, שמלת כלה באלפי שקלים, עוד שמלה או שתיים להחלפה ועוד איזו אטרקציה עוצרת נשימה - כי חובה להשאיר חותם של החתונה הכי מיוחדת בעולם. אחרי שהכוס נשברת ורחבת הריקודים מתרוקנת, זוגות רבים מגלים שהם מתחילים את חייהם המשותפים באהבה גדולה ועם מינוס גדול בבנק.
צילום: רודי מוזןצילום: רודי מוזן
צילום: רודי מוזן
(צילום: רודי מוזן)
בתוך מערבולת החתונות הישראלית הסוחפת, רגע אחרי שעונת חתונות הקיץ הסתיימה, הפתיע בפייסבוק הפוסט הזה: "פרויקט 'חתונה קהילתית' מחפש זוגות לעונת החורף במיזם התנדבותי בקיבוץ בארות יצחק, המסייע בשמחה ובאהבה לזוגות להתחתן בתקציב שפוי ולהתחיל ברגל ימין את החיים המשותפים".
הסקרנות לגלות מה עומד מאחורי הקריאה הובילה לבארות יצחק. שחר פורשר (30) - חבר הקיבוץ, נשוי ואב לשני קטנים (שלוש ושנה), מורה להיסטוריה ומחנך בתיכון בקבוצת יבנה - הוא האחראי על המיזם המרגש של חתונות קהילתיות. פורשר מסביר שלפני שלוש שנים נכנסה להנהגת הקיבוץ הדתי מזכירות חדשה - מזכיר הפנים גיל אמיר והמזכ"ל אמיתי פורת - ויצאה בקול קורא להציג רעיונות חדשים למשימות חברתיות בתנועה. קהילת בארות יצחק התכנסה והציגה את הפרויקטים. אחד הפרויקטים שהוצעו היה החתונות הקהילתיות לזוגות צעירים שאין ביכולתם להפיק חתונה בכוחות עצמם. "מאז ומעולם בקיבוץ השיתופי חגגנו את החתונות בקיבוץ", אומר פורשר. "כל חברי הקיבוץ היו מתגייסים ועוזרים בהכנות לחתונה".
החשיבה של אנשי בארות יצחק הייתה שאפשר לעזור לזוגות שאינם חברי הקיבוץ לחגוג באותה צורה. הפרויקט נבחר, ובתוך כמה ימים התגבש צוות מוביל. פורשר מדגיש שאין הוא עושה זאת לבדו. "עוד לא ידענו אם נמצא זוגות שירצו בחתונה כזו, איך נביא ספקים וכמה נשלם להם. אמרנו, נעשה פיילוט ונראה איך ממשיכים".
קיבוץ בארות יצחק נותן את המשאבים - מעמיד את חדר האוכל ואת ציוד החתונות לטובת הפרויקט - החברים וילדי הקיבוץ מתנדבים, ומעבר להם הרבה אנשים מכל הארץ פונים ורוצים לעזור: תקליטנים, צלמים, מאפרות, להקות - כולם מבקשים להתנדב למיזם. "האתגר הגדול הוא דווקא למצוא את הזוג המתאים", אומר פורשר, ומתכוון לזוג שיש לו צורך כלכלי, ובעידן של מנות שף, אולמות אירועים מפוארים ואטרקציות בלתי נגמרות - מוכן "להתפשר" על חתונה צנועה בחדר האוכל של הקיבוץ. "וגם חשוב לנו", הוא מוסיף, "שאלו יהיו זוגות שבעצמם תורמים לחברה, למשל אנשים שעשו עלייה. הזוג האחרון שהתחתן הם חייל בודד וחיילת בודדה שעלו ארצה, שירתו בצבא וחיו כאן בקיבוץ. אנחנו רואים בזה זכות וחובה, להחזיר לזוגות שתרמו לחברה".
צילום: אורי אדןצילום: אורי אדן
צילום: אורי אדן
(צילום: אורי אדן)
לאחר שלוש שנים ושבע חתונות כבר יש דף פייסבוק, ויש יותר פניות. לא כל פנייה רלוונטית. יש זוגות שרוצים חתונה מפוארת ודי מהר מבינים שזה לא הכיוון. "הזוגות שמתאימים ממלאים שאלון, נערכת פגישה משותפת, ואם זה מתאים לנו ולהם - ממשיכים קדימה. בתוך כל הפרויקט חשוב לנו לתת לזוג הרגשה שהחתונה היא שלהם. הם מחליטים בנוגע לאוכל ולקייטרינג, ואנחנו יכולים לעזור בחיבור לספקים איכותיים שלא לוקחים הרבה כסף. הצלם, הדיג'יי - הם מחליטים מה לקחת, ואם יש עליות, לעיתים גם משלמים בעצמם".
בחתונות של פעם כל הקיבוץ היה מוזמן - גם לארגן ולסדר, וגם להתארח. מה קורה בחתונות שלכם? "מהחתונה הקודמת, כל הקיבוץ מוזמן לשמח, לרקוד ולשיר, וזה מרגש ממש. כל הקהילה מגויסת לזה. ילדי בית הספר היסודי מכינים קינוחים, הנוער מגיע לסדר את שולחנות חדר האוכל ולהוציא את הציוד, החברות הפנסיונריות מגיעות לשים מפות ולסדר יפה. הרבה נערים מהתיכון מתנדבים למלצר ולשמח את החתן והכלה". בקיבוץ יש מכינה קדם־צבאית, פרויקט נוסף שנבחר בערב ההוא לפני שלוש שנים, וגם הם באים ועוזרים.
הקהילה כולה נרתמת באהבה. פורשר מספר על אחת הנערות בתיכון, שמבחן בגרות שלה נפל על יום לאחר חתונה. "היא החליטה שתגיע לעזור בהכנות ותלך מוקדם להספיק ללמוד ולנוח לפני הבחינה החשובה. היא עזבה אחרונה את האולם. 'זו הבגרות האמיתית', היא אמרה לאביה, 'לעזור לזוג שזקוק לעזרתי'. או חבר ותיק בשם יעקב שניאור, בן 90, שבכל חתונה מגיע על הדקה בעיניים כחולות נוצצות, נוסע על הקלנועית ומביא את הגביע לשבירה ואת היין לחופה. אחיו, שצעיר ממנו בקצת, מכין, צובע ותולה את שלטי ההכוונה. ויש חברות מבוגרות שפנו למפיקה בתלונה כי ביקשה מהן להגיע בצהריים לסדר את חדר האוכל, אבל ילדי בית הספר הקדימו וסידרו במקומם".
צילום: שחר פורשרצילום: שחר פורשר
צילום: שחר פורשר
(צילום: שחר פורשר)
מפיקת החתונות של המיזם הקיבוצי המקסים היא לאה אמיר (25), נשואה לעֹפר, בן הקיבוץ, מטפלת בבתי ילדים ולומדת למבחן הפסיכומטרי. איך היא מוצאת את הזמן להיות המפיקה של החתונות? אמיר מספרת שהיא ועֹפר חזרו מטיול בהודו, עשו את שביל ישראל, ובדיוק אז פנו אליה שתהיה המפיקה. "זה היה ממש נס, ובא בזמן הנכון. החלום שלי היה לשדך זוג, אבל מתברר שבזה אני טובה פחות, אז אני עוזרת ממקום אחר".
תפקיד המפיקה הוא להיות בקשר עם בני הזוג, ללוות אותם, לאתר ולגייס את הספקים ולעשות תיאומים בינם לבני הזוג. "כל זוג הוא סיפור אחר, ולכל אחד מתאימים מה שצריך", אומרת אמיר. מאז שנפתח דף הפייסבוק יש פניות רבות וההיענות גדולה. "אנשים רוצים לעזור, אנשים רוצים לתת". החתונה מוגבלת ל־200 מוזמנים, חתונה צנועה אך מלאה בשמחה. בקיץ חוגגים בדשא, "חתונה מכובדת ויפה", ובחורף נערכת החתונה בחדר האוכל, המשרת את חברי הקיבוץ בארוחות בוקר וצהריים מדי יום ביומו. "בשעה חמש אחר הצהריים הכול עומד יפה, ובחצות הכול חוזר למקומו, כאילו לא היה דבר. ממש סיפור סינדרלה".
איך בכל זאת מגייסים אנשים? "אנשים רוצים להיות שותפים, רוצים לעזור, להיות חלק מהקהילה". אמיר מספרת שאנשים ניגשים והרבה ספקים פונים אליה. לא לכל חתונה צריך את כולם, וכך יוצא שבכל חתונה יש מתנדבים אחרים וספקים אחרים, וכל אחד מהם תורם כמה שהוא יכול ורוצה. "כל מי שרוצה בא - אנשים רוצים לתת".
הפינוק והדאגה לזוג הצעיר אינם מסתיימים בערב החתונה. ברוב המקרים החתן והכלה נשארים לישון בקיבוץ באחד מחדרי האירוח, שהופך לצימר ירח דבש. בבוקר יקבלו ארוחת בוקר מפנקת לחדר, מעשה ידי אחת מנשות הקיבוץ.
החתונה השביעית התקיימה בשבוע שעבר, ולזוג יש קשר מיוחד לקיבוץ. יצחק ספירו, במקור משיקגו ארצות הברית, ומיכל ברסון, ממלבורן אוסטרליה, עלו והתגייסו לצה"ל דרך גרעין צבר. הגרעין התמקם בתחילה באיבים, ליד שדרות, ושם הם הכירו ועד מהרה התאהבו ונעשו זוג. לאחר כשנה עברו עם עוד מספר מחברי הגרעין לקיבוץ בארות יצחק. שניהם שירתו כחיילים בודדים. יצחק התחיל את השירות כלוחם בחטיבת כפיר, והמשיך כחובש קרבי בתאג"ד 17. מיכל הייתה חובשת פלוגתית בסיירים. מיכל ויצחק עברו להתגורר בירושלים, והחליטו למסד את אהבתם. חברם לגרעין, שאומץ אצל משפחה מבארות יצחק, סיפר למשפחתו המאמצת שיש זוג צעיר שמתחתן וישמח לעזרה. "זה באמת עזר לנו מאוד", מספר יצחק, החתן הטרי.
צילום: רודי מוזןצילום: רודי מוזן
צילום: רודי מוזן
(צילום: רודי מוזן)
המשפחות של שניהם הגיעו לארץ, ובקיבוץ נערכה חתונה גדולה ושמחה. הקיבוץ כולו הוזמן, והכול שמחו לקיים מצוות "לשמח חתן וכלה". איך הייתה לכם החוויה? "הייתה חתונה מדהימה. זה מקום יפה, גרנו שם והייתה התרגשות גדולה. כל כך הרבה אנשים מהקיבוץ עזרו בחתונה ועשו זאת בשמחה גדולה. כולם באו כדי לשמח אותנו".
צילום: רודי מוזןצילום: רודי מוזן
צילום: רודי מוזן
(צילום: רודי מוזן)
הזוג הנרגש מציין שהמשפחות שהגיעו מחו"ל חשבו שתהיה חתונה פשוטה וצנועה, והופתעו שלא היה חסר דבר. הכול עבד נהדר ובעיקר היה שמח מאוד. יצחק מוסיף שבסוף האירוע רצה אביו לשלם לכל מי שעבד ועזר, אבל כל מי שהתנדב לא רצה שתתקלקל השמחה שבנתינה. יצחק ומיכל יבלו עוד כמה ימים עם משפחותיהם, המשפחות יחזרו בקרוב לארצות הברית ולאוסטרליה, ואז יתחילו השניים את חייהם המשותפים, מלאים באנרגיית האהבה והנתינה.