אסתר גולדנברג, אם יחידנית, חיה במרילנד, ארה"ב, עם שני ילדיה.
אסתר גולדנברג וילדיהאסתר גולדנברג וילדיה
אסתר גולדנברג וילדיה
(צילום פרטי)
אסתר עסקה בכתיבת ספרים בדיוניים ושימשה כקואצ׳רית של "חיים בכוונה" ("שמשמעו להסתכל על החיים דרך הדברים הקטנים שאתה עושה כדי לחולל שינויים"). בנה הבכור אליהו, שחגג לאחרונה 19, ונרשם ללימודי צילום באוניברסיטה ומיכל בת התשע עלתה לכיתה ג'.
קראו גם:
"עוד לפני הקורונה עבדתי מהבית באופן מקוון", היא מספרת. "כשהבן שלי החל את לימודיו האקדמיים ובית הספר של הבת שלי הפסיק לעבוד, חשבתי לעצמי, רגע, יש סיבה שאשאר פה? תמיד אהבתי את ישראל, וגם ביקרתי פה לא מעט. אפילו חשבתי לעלות לפני כעשרים שנה, אבל לא מצאתי מקום לגור בו. עד שהגעתי לקיבוץ חנתון.
"דרך שירה גורה, ממציאת שיטת הקואצ'ינג שבה אני משתמשת, הכרתי אנשים נוספים ואפילו לבת שלי היו כבר חברים מהביקור האחרון שלנו".
ברוכות הבאות. אסתר ובתה מיכל, עם הנחיתה בנתב"גברוכות הבאות. אסתר ובתה מיכל, עם הנחיתה בנתב"ג
ברוכות הבאות. אסתר ובתה מיכל, עם הנחיתה בנתב"ג
(צילום פרטי)
וכך – למרות המגיפה, הקשיים וחוסר הוודאות - נפלה ההחלטה, ואסתר ומיכל המריאו אל חייהן החדשים בסיוע תוכנית "זינוק בעלייה" של ארגון "נפש בנפש" בשיתוף קק"ל, המעודדת עולים מצפון אמריקה להתיישב בנגב, בגליל, בגולן ובירושלים.
"בזמנו הגענו לכאן לביקור של שבועיים", מספרת גולדנברג. "הבת שלי רצתה להסתובב פה עם חברים ושאלה אותי אם אפשר לצאת ומתי לחזור מהבילוי. אנשים לא מבינים שבאמריקה אין את החופש הזה. היא יצאה עם חברות לשעות והן קטפו פסיפלורה ואכלו אותה.
"הישראלים לא ערים לכך שבהשוואה למקומות אחרים, החיים בישראל ממש רגועים. אפשר להיות בחוץ, בחופשיות, ובקיבוץ גם יש קהילה ממש חזקה. בביקורי עבר הכרתי אנשים במתנ"ס, בבית הכנסת, בהופעה. כולם היו מאוד חברותיים, נחמדים ומקבלים. זו ממש קהילה".
ובמרילנד?
"גם כשגרנו במרילנד היו לנו חברים, אבל הם לא היו כאלה קרובים. אם הילדים רוצים לשחק עם מישהו צריך לתאם מראש והכל רחוק. פה אתה יוצא החוצה וכולם נמצאים מסביב".
גולדנברג נחתה בימים אלה ממש, היישר אל הבידוד בקיבוץ חנתון. "הכל עוד מאוד טרי, ואנחנו עדיין בבידוד, אז קצת קשה לי לומר מה בדיוק אנחנו מרגישות וחושבות, אבל לפי קבלת הפנים, אפשר להתעודד: מיד כשהגענו שאלו אותנו מה אנחנו צריכות, הציעו לנו ללכת לסופר, קישטו את הדלת ב"ברוכות הבאות" והשאירו עוגות בחוץ. זה באמת הכי חברי וקהילתי שיש".
"העלייה מארה״ב לגליל היא התגשמות החזון של ישראל 2040", אומר דני עטר, יו"ר קק"ל בהתייחס לתוכנית "זינוק בעלייה" של "נפש בנפש". "כל יהודי בעולם יודע ששעריה של מדינת ישראל פתוחים בפניו בכל זמן. תפקידנו הוא לתת לעולים את כל הכלים והתנאים כדי לחזק את הקליטה שלהם בכל מקום בו יבחרו להשתקע".
כל העדכונים - חדשות קיבוץ